מ"ג במדבר טז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · טז · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִתְכְּנִישׁוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַאֲמַרוּ לְהוֹן סַגִּי לְכוֹן אֲרֵי כָל כְּנִשְׁתָּא כּוּלְּהוֹן קַדִּישִׁין וּבֵינֵיהוֹן שָׁרְיָא שְׁכִינְתָא דַּייָ וּמָדֵין אַתּוּן מִתְרַבְרְבִין עַל קְהָלָא דַּייָ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִתְכַּנָשׁוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן וַאֲמָרוּ לְהוֹן סַגִי לְכוֹן רַבָּנוּתָא אֲרוּם כָּל כְּנִישְׁתָּא כּוּלְהוֹן קַדִישִׁין וּבֵינֵיהוֹן שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא דַיְיָ וּמַה דֵין אַתּוּן מִתְרַבְרְבִין עַל קְהָלָא דַיְיָ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רב לכם" - הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה

"כלם קדושים" - (תנחומא) כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה

"ומדוע תתנשאו" - אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה' אלהיך כל העדה שמעו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רַב לָכֶם – הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי לְקַחְתֶּם לְעַצְמְכֶם גְּדֻלָּה.
כֻּלָּם קְדֹשִׁים – כֻּלָּם שָׁמְעוּ דְּבָרִים בְּסִינַי מִפִּי הַגְּבוּרָה (תנחומא ד).
וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ – אִם לָקַחְתָּ אַתָּה מַלְכוּת, לֹא הָיָה לְךָ לְבָרֵר לְאָחִיךָ כְּהֻנָּה! לֹא אַתֶּם לְבַדְּכֶם שְׁמַעְתֶּם בְּסִינַי: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב); כָּל הָעֵדָה שָׁמְעוּ (תנחומא שם).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רַב לָכֶם" — כמו "די לכם". והטעם, שתפשתם החלק הרב.

"כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" — כי כל העדה, מיום מעמד הר סיני, היו קדושים.

"וּבְתוֹכָם ה' " — כי הלוים נבחרו אחרי היות הכבוד בתוך בני ישראל; ואם ידע משה, כאשר היה בהר סיני, כי נבחר שבט לוי – לא ידעו ישראל.

"תִּתְנַשְּׂאוּ" — להיות אהרן הכהן הגדול; ומשה למעלה ממנו, כי הוא לימדו.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כלם קדושים. על הבכורות אמר כן, כענין שכתוב (שמות יג) קדש לי כל בכור. ומדוע תתנשאו. להיות המלכות למשה והכהונה לאהרן.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויקהלו על משה ועל אהרן" קרח דתן ואבירם נקהלו להתרעם על משה ועל אהרן במעמד חמשים ומאתים נשיאי העדה שהלכו שם בעצת אלה המתרעמים בעת שהיו לפני משה אנשים מבני ישראל הבאים לדין. ואותם החמשים ומאתים נועדו שם כמו הולכים לתומם אל משה להתיצב עמו שם כדי שכשיקהלו קרח דתן ואבירם אחר כך על משה ואהרן יהיו הם כולם כאחד מסכימים לדברי הנקהלים לפני אותם אנשים מבני ישראל שנמצאו שם ובחרו שעה שיהיה שם המון עם כדי לפרסם ולהעביר קול במחנה למען ירבו מתקוממים עמהם:

" כי כל העדה" כל אחד מהם: " כלם קדושים" מכף רגל ועד ראש כמו שאמר והייתם קדושים לאלהיכם:

" ומדוע תתנשאו" בענין הקדושה שאסרתם העבודה לבכורות ומשה כבר כיהן כל ז' ימי המלואים ואהרן ובניו כהנים לעולם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג) "ויקהלו", ר"ל הנה לפ"ז כל עדת קרח היו מתנגדים זל"ז, שמחלוקת דתן ואבירם מתנגד לא לבד שלא תנתן הכהונה הגדולה לקרח כי גם התנגדו לכל שבט לוי ועבודתם בכלל, שלפי דעתם זה מגיע לשבט ראובן, והר"ן אנשים היו מתנגדים לשניהם, כי רצו שתנתן הכהונה לנשיאי העדה או לבכורי פטרי רחם, ואיך נקבצו יחד לכת אחת, אמר שנקהלו בזה במה שכלם היו חולקים על משה ועל אהרן, בזה היו למקהלה אחת, הגם שבעקרי הדברים היו עתידים להיות ביניהם מחלוקות גדולות וחלוקי דעות, ויאמרו אליהם רב לכם, ר"ל לקחתם לכם גדולה יותר מן הראוי, כי אם תאמרו שאתם גדולים מן העדה מצד קדושתכם שאתם קדושים יותר מהם עפ"י הכנתכם אל הקדושה כל העדה כלם קדושים, וא"ת שאתם גדולים מן העדה מצד שבכם בחר ה' לנבאות אתכם ולהשכין שכינתו עליכם וקרוב ה' אליכם יותר מכל העדה עז"א ובתוכם ה', ואחר שאין לכם יתרון על העדה מדוע תתנשאו, ובזה נפלו בטעות שטעו בעת מ"ת שרצו שלא יהיה ביניהם חלוף מדרגות, וישוו כלם בקדושה ובנבואה כמ"ש בפ' יתרו, וחשבו כי נתמלא שאלתם ואין הבדל בינם ובין משה ואהרן, וע"ז המליצו חז"ל שקרח שאל למשה טלית שכולה תכלת אם חייבת בציצית, ר"ל לעומת שהשיב משה שחייב בציצית, כי צריך חוט אחד מיוחד שבו תשכון הארת הקדושה שהתכלת מורה עליו אף שכל הטלית ממראה התכלת, וכן אף שכל העדה כלם קדושים צריך שיהיה אחד מהם הוא הקדוש שעליו ישכון ה' והוא יהי' השליח בינו ובינם והחוט שעל ידו תרד השפע אל העם, וקרח הכחיש זה שא"צ איש מיוחד אמצעי בין ה' ובינם אחר שכלם תכלת וכלם קדושים ובתוכם ה':  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

רב לכם כי כל העדה וגו' ומדוע וגו'. פירוש: רבנות גדולה נטלתם לעצמכם, יותר מהראוי. ואם תאמר: מה היא הרבנות הגדולה, כי כל העדה כלם קדושים, ועוד להם שבתוכם ה' - מה שלא השיגה אומה בעולם, ואתם רבנים עליהם.

עוד רמזו במאמר זה, לומר כי השכינה שכנה לכבוד ישראל, לא לכבוד אהרן, והוא מאמר בתוכם ה', ואומרו: ומדוע וגו' - פירוש: למה אתם מוסיפין היכר הרוממות לעצמיכם עליהם, הכוונה בזה, שהם אומרים שאיש ישראל הקרב לגדר שעומד בו אהרן חייב מיתה - זו יפליג הנשיאות על קהל ה', ואין ראוי לזלזל כל כך בקהל קדוש קרובי אל עליון לפסלם לבלתי הקרב לעבוד לה' אלהיהם:

<< · מ"ג במדבר · טז · ג · >>