מדרש תנחומא קדושים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


א.    [ עריכה ]
"דַּבֵּר אֶל [כָּל עֲדַת] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [וגו'] קְדֹשִׁים תִּהְיוּ". זה שאמר הכתוב, (ישעיה ה, טז): "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט וגו'". אימתי נעשה הקדוש ברוך הוא גבוה בעולמו. כשיעשה משפט באומות, שנאמר (שם ג, יג) "נִצָּב לָרִיב ה' וְעוֹמֵד לְדִין עַמִּים". וכן הוא אומר (דניאל ז, ט): "חֲזָה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו". מהו כרסון, וכי כסאות הרבה הן. והא כתיב (ישעיה ו, א): "וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא". וכתיב (משלי כ, ח): "מֶלֶךְ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין". [ומהו כרסון. רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא. חד אמר, כרסון, זה הכסא ואפופרין שלו. וחד אמר, אלו כסאות אומות העולם שעתיד להפכן, שנאמר, (חגי ב, כב): "וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת"]. תדע, שכן הוא אמר, "כָרְסָוָן רְמִיו", כענין שנאמר, (שמות טו, א): "סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם".

ורבנן אמרי מהו "כָרְסָוָן". לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא יושב, והמלאכים נותנין כסאות לגדולי ישראל והן יושבין. והקדוש ברוך הוא יושב עם הזקנים כאב בית דין ודנין לאומות העולם, שנאמר (ישעיה ג, יד): "ה' בְּמִשְׁפָּט יָבֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ". על זקני עמו אינו אומר כאן, אלא עם זקני עמו ושריו. מלמד, שהקדוש ברוך הוא יושב עם הזקנים ושרי ישראל ודן לאומות העולם. ומי הן, אלו כסאות בית דוד וזקני ישראל, שנאמר (תהלים קכב, ה): "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט, כִּסְאוֹת לְבֵית דָוִד".
אמר רבי פנחס בשם רבי חלקיה הדרומה, אם אתה אומר, "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָוִד", מהו "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב". אלא שהוא יושב ביניהם כאב בית דין ודן עמהם את האומות. לכך כתיב "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו".

ומהו "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא". שהקדוש ברוך הוא מנקה את עצמו מעובדי עבודה זרה, ופורע להם שכר מצות קלות שעשו, בעולם הזה, כדי לדון אותן ולחייבם לעולם הבא, כדי שלא יהא להן פתחון פה ולא ימצא להן זכות, שנאמר (ישעיה יד, לב): "וּמַה יַעֲנֶה מַלְאֲכֵי גּוֹי כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ". ומיד עושה בהן את הדין. באותה שעה הקדוש ברוך הוא נעשה גבוה בעולמו, שנאמר, "וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט".

מהו "וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ בִּצְדָקָה". שהוא מתקדש בעולמו בצדקה שהוא מלמד על ישראל סניגוריא, שנאמר (ישעיה סג, א): "אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ". אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, לעתיד אני מתקדש בכם, שנאמר (שם כט, כג) "כִּי בִּרְאוֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי". וכן הוא אומר, (שם מט, ג) "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". ואתם מתקדשים בי ואני מתקדש בכם, שנאמר (ויקרא יא, מד): "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים":