ויקיטקסט:מזנון/ארכיון אוקטובר 2014

דף זה הוא ארכיון של הדיונים שהתקיימו במזנון. דיונים חדשים יש לקיים במזנון הנוכחי. אין לערוך דף זה.

---

דפים נמחקים לי אחרי ביצוע עריכה

קרה לי כמה פעמים. לא יודע אם הסיבה כאשר אני עושה הרבה שינויים או כאשר אני משתמש בכלי של "חיפוש והחלפה", בכל אופן -- אני עושה עריכה, שומר , וכל התוכן של הדף נמחק וריק. מזל שאני לפחות יכול לבטל את העריכה ההוא ולחזור לגירסא הקודמת. עוד מישהו נתקל בזה?--Roxette5 (שיחה) 01:37, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

כנראה זה היה בכלל שהוספתי כמה פעמים בעריכה מרובעים כאלו [[ ללא מרובעים סוגרים במקביל.--Roxette5 (שיחה) 08:41, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

זה עדיין מוזר מאוד, איפה בדיוק שמת את הסוגריים המרובעים? מתייג גם את אמיר. איתן96 (שיחה) ח' בתשרי ה'תשע"ה • 09:39, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

לקחתי סך של הרבה טקסט בדף של (משתמש:Roxette5/ספר החינוך שסב - תקלא) והכנסתי על ידי "חיפוש והחלפה" כל מקרה שכתוב (דברים ב- ([[דברים. וכן לויקרא ושמות ובמדבר. ואז כשלוחצים על "עריכה" הכל מתרוקן.--Roxette5 (שיחה) 10:22, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

הוספת משתנה אופציונלי לתבנית

שלום, אני רוצה להוסיף משתנה אופיצונלי בתבנית הזאת לגודל הפונט. אם אין משתנה שהוא ימשיך כמו עכשיו בתור ברירת מחדל (23pt), אבל אם יש משתנה שהגודל יהיה לפיו. מישהו יודע להכניס את זה (אני מפחד לעשות בלגן כי התבנית כזו קובעת את הצורה למאות רבות של דפים). Dovi (שיחה) 19:45, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

תוכל לתת דוגמא מה בדיוק אתה רוצה להוסיף? איתן96 (שיחה) ח' בתשרי ה'תשע"ה • 20:28, 1 באוקטובר 2014 (IDT)

שלום איתן ותודה. אם יהיה כתוב {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} סתם (בלי פרמטר), אז שהפונט יהיה בגודל 23pt כמו עכשיו (ברירת מחדל). אבל אם יהיה כתוב {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא|19}} אז הפונט יהיה 19pt. גמר חתימה טובה, Dovi (שיחה) 21:29, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

בוצע Inkbug (שיחה) 13:17, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה רבה!! חג שמח, Dovi (שיחה) 14:04, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

ויקיטקסט:רשימת מועמדים למחיקה/פרשת דינה (טשרניחובסקי)

הי לכולם,

מזמין אתכם להביע את דעתכם בויקיטקסט:רשימת מועמדים למחיקה/פרשת דינה (טשרניחובסקי). זו החלטה חשובה מאחר ונוגעת לכלל ההפניות בויקטקסט. גמר חתימה טובה --Ahhh (שיחה) 10:37, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

ד"ר יצחק קמינר - משורר חיבת ציון.

לא מכבר התברר לי כי סבא רבא (אביו של סבי), היה משורר חיבת ציון, ופירסם שירים בעברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. טרחתי וצילמתי את ספרו היחיד (שנדפס לאחר מותו ללא עת) מבית הספרים הלאומי.

השאלה היא איך אוכל להקליד את שיריו תחת קטגוריה משלו.

קובץ:C:\Users\Gideon\Desktop\רב סבא\רב סבא 0\כותרת.jpg

ניסיתי להציג כאן את הדף הפותח של הספר, אבל מסתבר שאפשר להעלות קבצים רק אחרי ארבעה ימים. נתראה אז.

אם אתה רוצה לעלות באמת צריך לחכות. אם אתה רוצה להקליד פעל ככה:

1. כנס תחילה לתבנית:דף של מחבר וצור דף מחבר עם פרטיו.
2. רשום בחיפוש את שם היצירה נניח "גדעון". היא לא תמצא אבל יהיה לך קישור אדום "אין בוויקיטקסט העברית דף בשם "(נניח גדעון)". ליצירת דף חדש בשם זה, לחצו על :הקישור האדום. לחץ עליו.
3. צור תוכן עניינים ככה:

{{תוכן עניינים| #[[/פרק א/]] #[[/פרק ב/]] #וכו' }}

1. הוסף בתחתית הדף קטגוריה ככה : [[קטגוריה:נניח גדעון]] ולכל דף שתיצור בספר.
2. כשתשמור הקטגוריה לא תהיה עדין קיימת אלא בקישור אדום, אם תרצה תוכל להיכנס אליה (ואם לא משהו יפתח אותה בשלב מסוים). כאשר תכנס ותיצור את הקטגוריה : [[קטגוריה:יצחק קמינר]], היא תכיל בתוכה את כל הדפים שיצרת תחת קטגוריה זו. תוכל לבחור עוד קטגוריות מתאימות להשם בקטגוריה "גדעון" לפי הקטגוריות הקיימות בויקטקסט שכולן נמצאות כאן קטגוריה:קטגוריות (לחץ על החצים והם יראו לך את הקטגוריות). בהצלחה Ahhh (שיחה) 12:05, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

כן, אבל במקום "גדעון" תשתמש בשם הספר הספציפי שאתה מקליד. תוכל ליצור ככה שם דף וקטגוריה לכל ספר מספריו. אם יש לו רק ספר אחד, אז תהיה לך קטגוריה אחת ודף ראשי אחד. נחום - שיחה 14:04, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

אוי, זה נראה מסובך. אני יודע HTML, CSS, וגם קצת Wordpress, אבל את הקודים פה (נקודותיים, סולמית, לוכסן, סוגריים מרובעים, מחודדים ומתולתלים, יחידים וכפולים) אינני מכיר. האם מישהו יכול לתת קישור לדף עזרה? Gideonrv (שיחה) 18:55, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

ארגון הספרים, דפי המשנה והקטגוריות

שלום לכולם,

יש המון בלגן בויקיטקסט עם דפי המשנה והקטגוריות. רוב הספרים לא מקוטרגים ושם דפי המשנה שונה. אני מתחיל לארגן את הספרים ויש טיוטא בארגז החול שלי כאן

1. דפי משנה: הבלגן הזה יוצר קשיים במציאת דפים לאלו מאתנו שלא יצרו את הספרים בעצמם. נניח משהו מחפש את דף סו ע"ב שבספר בבלי יומא (תלמוד בבלי), הוא חייב ללכת קישור אחר קישור מתלמוד בבלי כי החיפוש מניב אלפי ערכים עם הכותרת "דף" ורק אם היה לו מזל הוא ימצא את הדף בתחילת החיפוש. בנוסף, קל יותר לקשר אוטומטי ספר עם "/" כי אין צורך לחפש את דף המשנה במרחב ויקיטקסט. למשל אם הערך הוא "מקרא גדולה" יהיה ברור לכולם שבראשית ה' יהיה "מקרא גדולה/בראשית ה" במקום לחפש ולהגיע לתוצאה "מ"ג בראשית ה". הכלים בהם אני נעזר הם דפים מיוחדים של ויקיטקסט ו"דפים המקושרים לכאן".
2. כל דף יקוטרג. כך נוכל לדעת את כמות הספרים הקיימים בוויקיטקסט, למיין אותם ולהקל על מציאת נושאי חתך.

ההעברות עלולות לגרום לבלגן ולחיכוכים עם משתמשים בוויקיטקסט, אחרי הכל כל ספר שיצר משתמש הוא כמו ילד עבורו. לכן חשוב לזכור שהמטרה היא להפוך את השימוש בוויקיטסט נוח לא רק למשתמשים הוותיקים אלא לכלל המשתמשים. חשבתי להתחיל עם הספרים המושלמים והקטנים שבעמוד הראשי של ויקיטקסט, אלה בוודאי יהוו הכי פחות בעיה. לאחר מכן אעבור לערכים מסובכים יותר. ספר או שנים ביום. אציין שאני מתלבט אם להעביר ספרים כמו מקרא אבל מותיר אותם מחוץ לדיון כרגע. הספר הקרוב שאני רוצה להעביר הוא ספרא. אני יכול לפנות למשתמשים שיצרו את הספר ולהודיע מראש על העברה בכדי שיביעו דעתם. הבעיה היא שהלו"ז שלי יקבע לפי הלו"ז שלהם ולכן מי שרוצה להיות מעורב בתהליך מוזמן להביע עכשיו את עמדתו.

אשמח אם נחליט על מדיניות בנוגע להפניות שנוצרות אוטומטית בעקבות כל העברה, ראו ויקיטקסט:רשימת מועמדים למחיקה/פרשת דינה (טשרניחובסקי).

גמר חתימה טובה, Ahhh (שיחה) 14:01, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

לדעתי אין צורך להעביר את הדפים. ניתן בקלות למצוא בחיפוש כל דף שרוצים, אינני מבין מה הבעיה למצוא למשל את יומא סו ב בחיפוש. ניתן ליצור כמה הפניות שרוצים למי שבכל זאת רוצה קישור לפי שיטה אחרת כלשהי, אבל שינוי שמות הדפים ייצור בלגן עצום כי יש כבר באתר מאות הפניות לפי השמות הקיימים. נחום - שיחה 14:07, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

כבר עכשיו יש בלגן עצום בויקיטקסט, אינכן רואים אותו כי אתם נמצאים בתוך הבלגן אז אתם יודעים כבר איך למצוא את היציאה ממנו. נכון שאין מגבלה בויקיטקסט אבל קצת מגוחך ליצור אינ-סוף הפניות רק בגלל עובדה זו. לתת שמות על פי ספר לא יצור בלגן אלא סדר. אתה מכיר את האתר ולכן קל לך להתמצא בו אבל תן לילד בן 15 לחפש ספר שאינו מכיר ובדוק כמה מהר הוא ימצא. Ahhh (שיחה) 14:26, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

קשה לי להאמין שתוכל להתחיל לשנות דפים קיימים כבר בלי לפגוע בתבניות שכבר קיימות ובתשתיות האתר. לכן אני מתנגד, לפחות עד שאתה מכיר את האתר מספיק טוב. תבניות רבות ששייכים לכמה תחומים שונים לא יעבדו יותר ותצטרך להיכנס לכל אחד ולתקן שוב את ההפניות ואת שמות הדפים של כל תבנית ותבנית. קשה לי להאמין שתוכל לעשות את זה ללא נזק.

לגבי מציאת חומר באתר. לא מבין איך ההצעה שלך הופך ליותר יעיל. גם אם תהפוך את כל הדפים בפורמט של יומא/דף סו/עמוד א -- עדיין לא ימצא אותו בן אדם שמחפש את המילים יומא דף סו א. לא מסכים שזה בעיה כל כך חמורה שצריכים לטפל בו עכשיו.--Roxette5 (שיחה) 14:50, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

שלום AHHH ויישר כוחך על הדאגה למשתמשים חדשים, זה אכן מאד חשוב לדאוג שכולם יוכלו להתמצא כאן בקלות. אולם לגבי הדרך לעשות זאת, דעתי הפוכה מדעתך. לענ"ד, ככל ששמות הדפים קצרים יותר וכוללים פחות סימנים מיוחדים, כך קל יותר למשתמשים חדשים. ראה מה כותב גדעון בדיוק בנושא מעלינו: "אוי, זה נראה מסובך... את הקודים פה (נקודותיים, סולמית, לוכסן, סוגריים מרובעים, מחודדים ומתולתלים, יחידים וכפולים) אינני מכיר". כך בדיוק גם אני הרגשתי כשהייתי משתמש חדש. דווקא מנקודת מבט של חדשים, קישור כמו יומא סו ב הרבה יותר קל ופשוט לזכירה מקישור מסובך כמו תלמוד בבלי/מסכת יומא/דף סו! --אראל סגל • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ה 22:38, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

חוויה נוספת שאני זוכר מהתקופה שהייתי משתמש חדש: כתבתי דף חדש ומושקע, ולאחר שבוע כשחזרתי לאתר לא מצאתי אותו! חשבתי שמחקו לי את הדף, התאכזבתי מאד והחלטתי שאין לי מה לחפש כאן. לאחר מספר שנים חזרתי לאתר והתברר לי שהדף בכלל לא נמחק אלא רק הועבר לשם אחר, בהתאם למדיניות השמות של האתר, מבלי להשאיר הפניה. לענ"ד הדבר שהכי מרחיק משתמשים, ותיקים וחדשים כאחד, הוא שמעבירים את הדפים שלהם לשמות חדשים, ובמיוחד כשלא משאירים הפניות. לפעמים בכל-זאת צריך להעביר, אבל יש לעשות זאת בזהירות רבה. --אראל סגל • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ה 09:02, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

רציתי להוסיף עוד נקודה לגבי הספרא. עבודת הספרא כאן באתר איננה בבעלותי או ברשותי אלא ברשות הציבור והקהילה של ויקיטקסט. ובכן כל עריכה ופרויקט כדי לשפר או להוסיף עליו הינה מבורכת. מסכים לחלוטין שהיה יותר יפה לשים את כל הדפים בפורמט של דפי-משנה. אך כאשר התחלתי בפרויקט עוד לא אימצנו בפורמט זה ובכן התחלנו את הכל על בסיס הישן. מכיון שכן, ישנם עכשיו הרבה דפים שיצטרכו לתיקון ועריכה אם תשנה את שמות הדפים. ובכללם,

1) כל דפי המלבים שמצטטים את פסקאות מהספרא

2) {{פרק ספרא}}

3) {{מפרשים על ספרא}}

4) כל הדפים של ספרא על ויקרא

5) כל הקישורים באתר בספרים השונים שמקשרים אל דפים שונים של הספרא.

כל עוד שתוכל לערוך שינויים לבלי להרוס את הסרגלי ניווט והדפים הנ"ל - הריני בעד. אך אם מדובר בהחלטה של או להפסיד את הסרגלי ניווט והציטוטים הקיימים או לאמץ את השיטה החדשה של דפי-משנה -- הריני בעד להשאיר את הדברים על חזקתן.--Roxette5 (שיחה) 21:20, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

נתחיל לאט לאט. Roxette5 חבל שאתם לא משתמשים בתבניות ניווט, יהיה לכם יותר קל, יוצרים אותה פעם אחת ומוסיפים לכל ערך ללא צורך לתקן את הקישורים הפנימים. ברשותך ארצה להתחיל לתקן את הספר. לאראל סגל אתה צודק שעדין הוא לא ימצא בחיפוש באופן מידי אבל יהיה לו הרבה יותר קל להגיע לערך ובנוסף יארגן את הקטגוריות. Ahhh (שיחה) 17:14, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

אני לא מתמחה כל כך בענין של תבנית "ניווט" אבל נראה לי שתבניות ספצפיות מאפשרות יותר גמישות למקרים חריגים (תתקן אותי אם אני טועה). בתבנית ניווט תוכל להציג סרגל של כל המפרשים השונים של ספרא כמו שמופיע כרגע? דבר שני, סדר הפרשיות בספרא לא הוכלים לפי מספר סידורי אז תצטרך להקליד כל פרק ופרשה ידני - אז מה הועלנו? כרגע יש קטגוריה של מדרש הספרא תוך התבנית של {{פרק ספרא}}. זה אפשר גם בתבנית ניווט?

בקיצור, קטגוריות ותבניות מתוחכמות הם לא התחום ההתמחות שלי. אשמח לשיפור בתחומים אלו. אבל רק בתנאי שלא נפסיד ממה שקיים כבר. אם אתה רוצה לארגן מחדש את הספרא -- המלצתי להתחיל בכמה פרקים ופרשיות ספורות בלבד, תן לי זמן אז לעבור על השינויים ולהעיר לך על הבעיות הצצות מתוכן אם יש, ואז נוכל להתקדם הלאה ביתר בטיחות. כמדומני שיש אפשרות לשחזר את כל העריכות של משתמש מסויים תוך בחירת טווח של זמן מסוים. אם תעשה את כל העריכות הניסוי שלך בזמן אחד (ללא יותר עריכות משמעותיות כמו הוספת חומר של כתבי מחברים וכדומה), במידה והדבר לא יסתדר, נוכל לשחזר את הכל בקלות ללא צורך לחזור על כל דף ודף ולתקן בנפרד. בברכה,--Roxette5 (שיחה) 22:54, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מסכים עם דניאל. יש לבצע את השינויים בהדרגה ולוודא שהם אכן מועילים ושאינם מזיקים. --אראל סגל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ה 11:11, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מתנגד לשינויים. מה שלא שבור, לא מתקנים. נחום - שיחה 12:41, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה על התמיכה אהיה איתך בקשר בדף השיחה. לגבי תבנית ניווט. לא התכוונתי דווקא לשנות את ניווט בספרא אלא בכללי ממליץ לך להתחיל לחשוב על הרעיון - הוא יקל עליך מאוד, במקום שבכל עמוד תיצור קישור פנימי לדף הקודם והבא, תוכל ליצור עבור כרך תבנית אחת ולסיים עם הנושא (ראה למשל בויקיספר:תבנית:JAVA וספר JAVA). תבנית ניווט היא סוג של "תוכן עניינים" אשר אותה אתה מוסיף בכל עמוד והיא מכהה את הפרק בו אתה נמצא. התבנית לא חייבת להראות דווקא כפי שנראת לעיל אלא גם ככה תבנית:פרשות השבוע והיא תונח בתחתית/ראשית העמוד כמו באדם וחווה. יש גם תבנית:תת קבוצה שקצת יותר מורכבת וגדולה. יתכן כי המראה יפריע לך, אין חצים אלא הערך מתכהה בתבנית. בנוסף, כלל העמודים בכרך מופיעים בה ולא רק קדימה-אחורה. לשיקולך, --Ahhh (שיחה) 13:08, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

עזרה בעריכה

בע"ה ובעזרתכם הקלדתי את הדף המלא הראשון שלי בויקיטקסט. השאלה היא איך לטפל בציטטות. בספר המקורי יש כניסות פנימה (מימין, ולפעמים גם משמאל). האם יש בויקי קוד ל-Indent?

שאלות נוספות: הקלדתי את הטקסט מתוך מיקרופילם של הספריה הלאומית, המחזיקה גם בעותקים של הספר.

1. איך אני רושם הפניה למקור?
2. ביצעתי הגהה מדוקדקת, אבל עדיין אני חושש משגיאות הקלדה. איך אעמיד לרשות הציבור את צילומי הדפים המקוריים?

Gideonrv (שיחה) 09:31, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

הי,

• ציטוט: העזר בתבנית {{ציטוט|הקלד כאן את דבריך}} או {{ציטוטון|הקלד כאן את דבריך|מקור}}.
• הערת שוליים - בסרגל העליון יש לך ספר עם קו אדום ששמו הערת שולים, לחץ עליו ורשום את ההפניה.
• עליך לסרוק את הדפים ב-PDF ולעלות כתמונה (רק אחרי 4 ימים של רישום)
• לא ניתן להגדיל כניסה (Indent) בוויקי (ככל הידוע לי) של השורה הראשונה בלבד, אלא אם אתה מכניס את כל הפסקה (באמצעות נקודתיים).
• שינוי כיוון לשמאל, גם הוא נמצא בסרגל הכלים של העריכה.

בהצלחה, Ahhh (שיחה) 17:21, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

ניתן להגדיל או להקטין את הכניסה של השורה הראשונה בלבד עם <div style="text-indent: __px;">, או תבנית שתוסיף פסקה מוזחת בהתאם. ‏– Fuzzy ‏– 19:47, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

או ללחוץ מקש רווח מספר פעמים

לחיצת רווח לא עוזרת, זה עושה סגנון של קוד לכל השורה. נחום - שיחה 12:52, 6 באוקטובר 2014 (IDT)

שפתי ישנים - Modły Starożytne Izraelitów

I am sorry for writing English, but I am he-0 :(
In Polish Wikisource we intend to start proofreadwork on this book. This is bilingual (Polish/Hebrew) book (at least vol. I) And we (in plwikisource) need to decide whether simply drop the Hebrew part (which is out of Polish Wikisource scope) or create a complementary ProofReadPage project in hewikisource (like it is done eg. for . But short look into the Recent Changes suggests me that ProofReadPage is a dead, unused extention in hewikisource. Could anybody confirm/reject my observation? Any other comment about this book is also appreciate. Ankry (שיחה) 15:36, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

Hi. I can't speak for everyone so others can feel free to say more. personally i can say that we haven't done much work with it. that's not to say that we wouldn't be willing to, but the larger problem is i think a lack of manpower at the moment. everyone is involved already in projects... anyone else want to say something?--Roxette5 (שיחה) 17:56, 7 באוקטובר 2014 (IDT)

Seeing that the Hebrew part is מנוקד, i.e. it contains the Hebrew Vocalization marks, this makes this a difficult project. It will be impossible to transcribe the nikkud with existing OCR software, so this would have to be typed-in. As we are kind of short on man-power, I must sadly agree with Roxette5. -- נחום - שיחה 00:23, 8 באוקטובר 2014 (IDT)

דוגמה או דוגמא

טוב אז לפי ההחלטה של האקדמיה ללשון העברית הדרך הנכונה היא כזאת:

הסיומת הארמית ־ָא היא במקורה תווית יידוע הנוספת למילה (מקבילה לה"א הידיעה): כך למשל מַלְכָּא פירושו הַמֶּלֶךְ, עָלְמָא פירושו הָעוֹלָם. בספרות חז"ל רווחים שמות כגון עסקא (או עיסקא), עובדא, פיסקא במין זכר, ואולם הסיומת ־ָא נעשתה חלק בלתי נפרד מהם והיא באה גם כשהשמות אינם מיודעים. מכאן שבארמית 'עסקא' הוא 'עסק' או 'העסק', ו'עובדא' – 'מעשה' או 'המעשה'.

שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. כך הם סדנא, גרסא, פירכא, מימרא, בעיא, סוגיא וכן דוגמא, טבלא, קופסא (שמקורם ביוונית). שמות אלו נוהגים בנטיית היחיד בדיוק כמקביליהם העבריים בעלי הסיומת ־ָה, ובאה בהם תי"ו הנקבה: עסקת טיעון, סדנת יצירה, גרסתי, גרסתך וכיו"ב.

לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a: עסקה, עובדה, פסקה, סדנה, גרסה, פרכה, מימרה, בעיה, סוגיה, דוגמה, טבלה, קופסה, רישה, סיפה; כך גם מילים שבמקורן הארמי הן ממין נקבה: משכנתה, שאילתה, אסמכתה. בצורת הרבים אפשר לנקוט את הסיומת ־אוֹת (בלי קשר לצורת היחיד; על דרך מרחץ – מרחצאות): דוגמאות או דוגמות, עִסְקָאוֹת או עֲסָקוֹת, מַשְׁכַּנְתָּאוֹת או מַשְׁכַּנְתּוֹת. נעיר כי בצורת הנסמך־יחיד לא תבוא אל"ף: דוגמת פסים (ולא "דוגמאת פסים").

אז אם כך אז הנהגה בארמית היא דוגמא אך החלטת האקדמיה היא דוגמה אז השאלה היא כזאת : האם לשנות בערכים מדוגמא לדוגמה?

ספר (שיחה) 21:45, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

בספרות העברית מקובל גם דוגמא באל"ף. אם זה כך בספר או בדף, אל תשנה. בברכה, נחום - שיחה 21:53, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

אך מה עם החלטת האקדמיה? בברכה,ספר (שיחה) 21:54, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

החלטת האקדמיה כבודה במקומה מונח אך היא אינה מחייבת. נחום - שיחה 22:10, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

כמובן, בארמית דוגמא תשאר דוגמא, אך במקומות שאינם רשומים בארמית? זה יכול להוות הטעייה לציבור שיחשבו שהדרך הנכונה להביע הינה דוגמא בעוד שהמילה הנכונה הינה דוגמה.

הערה: בנוסף כך גם לגבי שאר המילים (ניתן להעביר בוט שיטפל בנושא) בברכה, איש זר。 לחצו כאן (הקפיטריה) 22:13, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

עם כל הכבוד לאקדמיה, לשימוש בצורת "דוגמא" גם בעברית הסטוריה ארוכה, ויש נימוקים לצדד דווקא בכתיב זה, גם משום שהוא הכתיב המקורי, וגם משום שבכתיב לא מנוקד (ובוויקיטקסט משתדלים שלא לנקד עקב "באג הניקוד") יש עוד מילה בכתיב זהה אך במשמעות ובהגייה שונות לחלוטין (Dogma). נא להשאיר את הדוגמאות כפי שהן, במטותא. נחום - שיחה 01:59, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

עזרה טכנית - סרגל ניווט

הסרגל ניווט הרבה פעמים לא עובד לי, בדקתי ועשיתי הכל נכון, ועדיין...

מדובר על עין איה/שבת/פרק ד, תכנסו לעריכה ותראו על מה אני מדבר.

אשמח לעזרה,יוחאי (שיחה) 14:45, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

אם זה מה שאני חושב, הוא כזה. הסרגל ניווט רק מופיע בפעם השנית שאתה פותח חלון עריכה ושומר. אפילו אם בפעם השנית אתה לא עושה שינוי כלשהי בעריכה -- רק פותח עריכה ושומר -- אז יופיע לך הסרגל ניווט.

גיליתי בעיה זאת בעבודה שלי על ספר החינוך אבל פשוט התעצלתי לדווח את זה בעיתו. סליחה.--Roxette5 (שיחה) 14:56, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

תוכן Amalyaa (שיחה) 13:37, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

הייתי עכשיו בסדנת עריכה המתקדמת ...חן.ס סיפרה לי עליכם ואתם ממש מגניבים

תיקון פרשיות השבוע בפורמט של טעמים

שלום לך. משתמש אלמוני העיר על בעיה נושנת של צפיית חמשה חומשי תורה בדרך של טעמים. מובן שהצגת כל חומש עובר את גבול הזכרון של התבניות כנראה. אולם:

• האם קיים עכשיו כרגע פתרון לבעיה זו (על ידי תוכנה של LUA או משהו אחר)?
• במידה ואי אפשר לפתור את זה כדאי שמישהו כל דפים כאלו. לדעתי עדיף אם כן לשים את הטבלה שמופיע בראש הדף של קטגוריה:פרשת נח -- לפחות ככה אפשר לקפוץ אל פרשה פרשה של הטעמים.
• בבקשה למבינים לעיין בהערת האלמוני לגבי בראשית ה פסוק ב-ג. תודה.--Roxette5 (שיחה) 15:36, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

יצוא כ-pdf

בדקתי את אופציית הייצוא של דף לקובץ בפורמט pdf. התוצאה די מזעזעת, למען האמת. מישהו השתמש בזה אי-פעם? ‏– Fuzzy ‏– 18:17, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

באנגלית זה עובד בסדר. בעברית, הפעם האחרונה שניסיתי הייתה לפני מספר שנים וזה באמת היה גרוע. --אראל סגל • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ה 08:24, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

אז אולי כדאי להסיר מהתפריט? ‏– Fuzzy ‏– 19:22, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

משפרים את העברית עכשיו, בקרוב זה ייראה הרבה יותר טוב, אשתדל לעדכן. איתן96 (שיחה) כ"ז בתשרי ה'תשע"ה • 10:59, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

תעדכן אותי מתי יהיה ניתן להדפיס חוקים ל-pdf. ‏– Fuzzy ‏– 11:02, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

הפניות לדפי מחברים

האם יש סיבה שאין הפניות לדפי המחברים? למשל, הדף של חיים ארלוזורוב (שהוא במקרה יוצר החודש (אהם, כלומר, סופר החודש)) הוא מחבר:חיים ארלוזורוב. אבל הדף חיים ארלוזורוב לא הפנה אליו. במקרה של הנ"ל תיקנתי את המקולקל, אבל השאלה היא אם יש סיבה שדפי ההפנייה לדפי המחברים אינם קיימים. ‏– Fuzzy ‏– 18:26, 19 באוקטובר 2014 (IDT)

אין סיבה מיוחדת. פשוט חשבנו שכולם מבינים לבד שיש לחפש מחברים רק במרחב המחבר... אבל כמובן שראוי להוסיף. --אראל סגל • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"ה 14:16, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

כנראה אני מאלו שאינם מבינים, אם כך. כשאני מקיש שם של סופר בתיבת החיפוש, אני מצפה להגיע לדף של אותו סופר. לכן לכל דף מחבר צריכה להיות הפנייה מהדף המקביל במרחב הראשי. אכתוב משהו כדי להוסיף את כל ההפניות הללו. ‏– Fuzzy ‏– 22:03, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

ויקיטקסט:ויקיטקסט והספריה הלאומית/מכתבים לספריה/טיוטת מכתב ראשון

עכשיו כבר אחרי החגים, וזה זמן טוב לחזור ולעבוד על ויקיטקסט:ויקיטקסט והספריה הלאומית/מכתבים לספריה/טיוטת מכתב ראשון. נחום - שיחה 14:54, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

בקשה לסמכות מפעיל מערכת - נא חוו את דעתכם

שלום לחברים, נא לחוות את דעתכם אל הדיון עבור משתמש:יוחאי-שראל בדף של ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת. תודה.--Roxette5 (שיחה) 23:22, 21 באוקטובר 2014 (IDT)

OCR בבעלות העמותה

בשעט"מ אני שמח לבשר כי אתמול ישבתי מול חן ובתיאום התחברתי מרחוק למחשב העמותה עליו מותקנת תוכנת OCR מתקדמת שנועדה לשימוש קהילת ויקיטקסט.

ראשית פרטים טכניים:

על המחשב התקנתי תוכנת אחסון בענן שנקראת Copy, הנותנת מקום אחסון גדול ומאפשרת שיתוף נוח מאוד של תיקיות (מי שעדיין אין לו חשבון, מוזמן להירשם דרך הקישור הזה ולקבל 20 ג'יגה אחסון בחינם). החשבון משתמש בכתובת המייל OCR.wikisourcegmail.com, ניתן לשתף איתו תיקיות בקלות, אם מישהו לא מצליח לשתף תיקיות עם החשבון הנ"ל הוא מוזמן לפנות אליי.

תוכנת השליטה מרחוק המותקנת על המחשב היא Remote Utilities, מי שרוצה להתחבר גם הוא מתבקש לשלוח לי מייל (מוגבל לעשרה מחשבים).

עלינו לקבוע יום בו יושאר המחשב פתוח על מנת שנוכל לסרוק בו טקסטים, אתם מוזמנים להמליץ. חן הציעה את יום חמישי על מנת שנרוויח גם את שישי ומוצ"ש.

דרך העבודה:

כל מי שרוצה שייסרק ספר באמצעות OCR מתבקש לשתף אותו עם תיקיית האחסון הרשומה למעלה, וביום קבוע מישהו (שיוסכם מראש לאותו שבוע) ייתחבר למחשב מרחוק, יסרוק את כל התיקייה וישתף אותה בחזרה עם מבקש הסריקה.

אני רוצה לנצל את הבמה כדי להודות לחן ס., חן ד. ולשאר העמותה על הטרחה והסכום שהושקע.

איתן96 (שיחה) כ"ט בתשרי ה'תשע"ה • 08:50, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מאוד שמחה שהתכנה והמחשב מוכנים לשימוש, אני מקווה שהם יעזרו לייעל את העבודה והמשך התרומה לוויקיטקסט. תודה לאיתן על כל הסבלנות בהדרכה הטכנית (עד שהותקנה השליטה מרחוק שאפשרה לו להסדיר בעצמו את שאר הדברים).
אגב, באיזו קטגוריה ירוכזו הטקסטים שיועלו באמצעות התכנה?
נהיה בקשר ותודיעו לי אם יש עוד משהו שאני יכולה לעזור בו. Chenspec-WMIL (שיחה) 12:57, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

מדוע לא ניתן להשתמש בתכנה הזו כל יום? מה מגביל אותנו דווקא לזמנים מסויימים?

כדאי לכתוב דפי עזרה/דף פרויקט מסודר על העניין שיהיה קל וברור אפן השימוש

אני מאוד אשמח לזרז את התהליכים על ידי עזרה בשימוש בבוט של אראל (ההודעות הבאה כאן...)

האם Remote Utilities הוא בקוד פתוח? ניתן להרצה בכל סוגי מערכות ההפעלה (חלונות, מאק, לינוקס)?

אולי כדאי להתחיל עם סריקה אחת לעבור איתה את כל התהליך ולפי המסקנות שלה להתחיל נוהל מסודר?

• אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ט בתשרי ה'תשע"ה • 14:41, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

ראשית, טוב שחן הזכירה, אפתח קטגוריה נסתרת שנוכל להכניס אליה את הסרוקים.

אור, אני אנסה לענות על רצף השאלות -

1. אין סיבה להשאיר את המחשב דלוק כל השבוע, חבל על החשמל וזה סתם יקצר את חייו. אני בהחלט מאמין שאין סיכוי שבעתיד הקרוב נצטרך אותו ליותר מיום-יומיים בשבוע.
2. את מוזמנת לכתוב, אני אשמח לעזור.
3. לא, לא. ניסיתי להריץ את TightVLC, שהיא בקוד פתוח, ומסיבה כלשהי זה לא עבד. אם יש לך תוכנה אחרת מוצלחת אפשר לנסות.
4. כבר התחלתי, שני הספרים הזוכים הם מלחמות ה' לרלב"ג ויסוד מורא וסוד תורה לראב"ע.

(אגב, זה רק אני שקורא רצף כזה של שאלות בלי לנשום באמצע?) איתן96 (שיחה) ל' בתשרי ה'תשע"ה • 19:02, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

למה לבזבז כוח להוריד את הקובץ למחשב שלנו ואז שוב להעלות אותו לאתר COPY כדי שאז מישהו אחר שוב יוריד אותו? פשוט יותר לשלוח את הלינק של הספר (בהיברובוקס או באתר אחר) ואז המתנדב רק יוריד אותו ישיר משמה ויפעיל את התוכנה. לא?--Roxette5 (שיחה) 21:11, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

אולי זה רק אני, אבל יש לי אוסף של קבצי PDF נבחרים שבחרתי מבין אחרים פחות טובים, אם מאתר היברו בוקס ואם מאתרים אחרים. תאמין לי שלוקח לי פחות זמן להעלות אותם מהמחשב שלי לענן מאשר לנבור בהיברו בוקס או באתרים אחרים ולאתר את הקובץ הספציפי הזה מחדש. -- נחום - שיחה 02:06, 24 באוקטובר 2014 (IDT)

זה לא רק זה, אלא לא נוח לעבוד עם מחשב מרוחק, גם החיבור איטי וגם המסך מוקטן ויש חסרונות נוספים. הרבה יותר נוח לבצע את כל העבודה מול המחשב שלך ופשוט לכניס את הקובץ לתיקייה בענן שמסתנכרנת אוטומטית עם המחשב. כך ניתן לגשת לקובץ בקלות מהמחשב המרוחק. איתן96 (שיחה) ל' בתשרי ה'תשע"ה • 09:18, 24 באוקטובר 2014 (IDT)

סליחה על רצף השאלה למעלה, פשוט היו לי הרבה דברים שרציתי להבין...

מה מצב יסוד מורא וסוד תורה לראב"ע? • אור שפירא • שיחה • תרומות • ב' בחשוון ה'תשע"ה • 07:29, 26 באוקטובר 2014 (IST)

אין בעיה. יסוד מורה יחכה, כרגע אני במלחמות ה', אתם מוזמנים לראות את המהירות ב"שינויים אחרונים". מכיוון שלא היתה התנגדות נבקש שיפתח ביום חמישי, כולם מוזמנים לשתף תיקיות עם חשבון הcopy למעלה, אפתח קטגוריה נסתרת בשם קטגוריה:OCR עמותה, אתם מתבקשים להוסיף לה את הספרים שתעלו. איתן96 (שיחה) ו' בחשוון ה'תשע"ה • 18:50, 29 באוקטובר 2014 (IST)

ראה ויקיטקסט:טקסטים מבוקשים, וכן . Ahituvrs (שיחה) 19:26, 29 באוקטובר 2014 (IST)

הסתכלתי בדוגמא של מלחמות השם ועבדתי על דף 170. לא מתרשם כל כך מהתוכנה. לדעתי כמות הטעויות ותדירותם מספיק מקשה על תהליך ההגהה שלפחות לי אישית הרבה יותר קל להקליד תוך כדי קריאה מאשר לחפש ולהעביר את העכבר אל כל אות שני שצריך תיקון.... בעיה רצינית אבל שאולי יכול לחסוך הרבה זמן.. התוכנה בהרבה מקרים מכניס מ"ם סופית תוך אמצע ותחילת תיבות... אם יש אפשרות לשלול אפרשות זו אפשר לחסוך הרבה זמן בהגהות.--Roxette5 (שיחה) 21:37, 29 באוקטובר 2014 (IST)

זו לא התוכנה שלנו אלא הOCR המובנה של היברו בוקס, שלנו הרבה יותר טובה. הקובץ כרגע על המחשב שלי בתור וורד, אני רוצה לבדוק מה עדיף ולנסות להעלות את יסוד מורא וסוד תורה עם הסריקה שלנו מובנית. איתן96 (שיחה) ו' בחשוון ה'תשע"ה • 23:12, 29 באוקטובר 2014 (IST)

שלום לכולם, הבנתי מאיתן שיש הסכמה על זמני הפעילות של התכנה מחמישי ועד ראשון, אז אלא אם אתם מודיעים לנו אחרת אלו הזמנים. כמובן שאם יש עומס עבודה שמצריך יותר זמן, או שאחד מכם מעוניין לעבוד על התכנה בזמנים אחרים מידי פעם אפשר ליצור איתנו קשר ולתאם מראש את המועד הרצוי.
שאלה, האם יש כבר ערכים שהועלו בעקבות השימוש בתכנה? איפה אני יכולה לראות אותם?
בנוסף, מצאתי בויקישיתוף קטגוריה של קבצי PDF. שווה לבדוק אם יש שם דברים שמעניינים אתכם, אם כן אפשר פשוט להוסיף את הקישורים הרלוונטיים לויקיטקסט:טקסטים מבוקשים שAhituvrs פרסם פה קודם. תהנו! Chenspec-WMIL (שיחה) 16:08, 6 בנובמבר 2014 (IST)

---

איתן - איך ניתן לראות את הטקסטים לאחר הocr? האם תוכל להעלות לכאן קישור לתקייה של הקבצים? האם תוכל לפתוח על זה דף עזרה מסודר? • אור שפירא • שיחה • תרומות • ט"ז בחשוון ה'תשע"ה • 12:25, 9 בנובמבר 2014 (IST)

האם התוכנה הזו תוכל להתמודד עם כתבי יד? • אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ז בחשוון ה'תשע"ה • 10:43, 10 בנובמבר 2014 (IST)

משתמשת:אור שפירא/ויקיטקסט:הזנה אוטומטית

אשמח להערות לפני העברה למרחב ראשי • אור שפירא • שיחה • תרומות • כ"ט בתשרי ה'תשע"ה • 14:33, 23 באוקטובר 2014 (IDT)

חלוקת התנ"ך לפי הסדרים היהודיים

האם יש כאן איפשהו אפשרות לראות את החלוקה לפי הסדרים היהודיים? אם אין אשמח לקבלת אינפורמציה כיצד אני יכולה בעצמי להוסיף את המידע הזה• אור שפירא • שיחה • תרומות • ב' בחשוון ה'תשע"ה • 07:50, 26 באוקטובר 2014 (IST)

ככל הנראה הסדרים היהודיים אין בהם משום חלוקה, אלא אלה הסדרים שנהגו לקרוא על פיהם את התורה בשבתות השנה בחלוקה לפי שלוש שנים שהיתה נהוגה בארץ ישראל. זו אינה חלוקה עניינית או מספור רץ כלשהו. למיטב ידיעתי המידע מצוי במהדורה הנדפסת של תנ"ך "קורן" בצד החיצוני של העמודים, כאשר החלוקה המקובלת לפרקים ע"פ החלוקה הנוצרית הוכנסה לצד הפנימי של העמוד שם. אין לי מושג היכן ברשת ניתן למצוא את החלוקה הזו.

לאן את רוצה להוסיף את המידע הזה? מהדורת התנ"ך הקיימת כרגע במסגרת מקרא בוויקיטקסט פגומה ולוקה בחסר, ועומדת להיות מוחלפת במהדורה של אבי קדיש (משתמש:Dovi), המוגהת על פי המסורה. אם תרצי להוסיף את המידע למהדורה שלו תצטרכי לתאם זאת איתו ועם אראל סגל שעןבדים כרגע על הכנת המהדורה באופן סופי להכנסה למרחב הראשי של ויקיטקסט במקום המהדורה הקיימת. נחום - שיחה 08:20, 26 באוקטובר 2014 (IST)

במהדורה של Dovi הסדרים מופיעים כבר, לפחות בדפים בהם יש את מספרי הפסוקים (למשל פרשת לך לך). Inkbug (שיחה) 09:32, 26 באוקטובר 2014 (IST)

משתמש:שילוני התחיל עכשיו לעבוד על יצירת דף לכל סדר, על-מנת שיהיה אפשר לשלב בזה גם קישורים למדרשים על הסדר (ישנן ראיות לכך שמדרשים ארצישראליים חוברו בהתאם לחלוקת הסדרים). ראי בראשית סדר א. לפרטים נוספים פני אליו. --אראל סגל • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ה 10:14, 26 באוקטובר 2014 (IST)

ראו מידע על חלוקת הסדרים בתורה ועל חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים (הם לא אותו דבר). כל ספר שאני ואראל גומרים ביחד משלב ומייצג את החלוקה זאת במלואה. המידע כבר קיים בתבניות בדפי העריכה בכל הספרים. Dovi (שיחה) 11:05, 26 באוקטובר 2014 (IST)

תודה על המידע, דובי ואראל האם ניתן יהיה בעתיד, כאשר תסיימו את המהדורה שלכם לבנות תבנית של לימוד תנ"ך יומי שיהיה מבוסס על הסדרים הללו? (בעיקר על החלוקה של הנ"ך,פחות של התורה) אני כרגע עובדת בשיתוף פעולה עם לימוד נ"ך יומי, אני בונה לו את האפליקציה לאנדרואיד. הייתי רוצה להצליח להביא אותו לתרום כאן.

האם יש לכם קבצים מוכנים כלשהם שיכולים לסייע לי? (אולי קבצים של הטקסט לפי סדרים?)

• אור שפירא • שיחה • תרומות • ב' בחשוון ה'תשע"ה • 13:49, 26 באוקטובר 2014 (IST)

זה דורש עבודה ידנית מוגבלת, אבל ניתן להכניס תגיות "קטע" לתוך דפי הפרקים לפי חלוקת הסדרים, ועל פיהם לבנות דפים יפים של סדרים. פעם התחלתי לבנות לו דגם בדיוק לדבר הזה בספר ישעיהו. אם מישהו רוצה להמשיך את המלאכה הזו - יבורך. Dovi (שיחה) 16:50, 26 באוקטובר 2014 (IST)

אם מכניסים תגי קטע, עדיף להכניס אותם לדפי הספרים ולא לדפי הפרקים.

אפשרות אחרת, שייתכן שהיא נוחה יותר, היא ליצור דפי סדרים בעזרת התבנית "דף סדר" שיצרנו לאחרונה. ראי בראשית סדר א. אפשר בעבודה של שעה-שעתיים ליצור דפים כאלה לכל הסדרים בתנ"ך, ולהעלות אותם לכאן בעזרת בוט. --אראל סגל • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ה 08:13, 27 באוקטובר 2014 (IST)

אראל זה יפה (בראשית סדר א), לא ידעתי שיש כזה דבר. אם הבנתי נכון, לא צריך תגי "קטע" נוספים כדי להשתמש בו. תוכל להסביר על איזה עיקרון הוא עובד? Dovi (שיחה) 08:58, 27 באוקטובר 2014 (IST)

אפשר גם לעשות דפי ביאור לכל הסדרים, דוגמת מה שעשיתי לדף ביאור:בראשית סדר א. למיטב ידיעתי זה כן מצריך תגי קטע בביאורי הפרקים. נחום - שיחה 09:24, 27 באוקטובר 2014 (IST)

תבנית:דף סדר משתמשת בטקסט הישן יותר של התנ"ך, שנמצא בדפי הספרים, כגון בראשית ניקוד. בזכות הפניה הישירה אל דף הספר, אין צורך לשים הפניות לכל פרק בנפרד, אלא אפשר להכליל, למשל, את כל הקטע בספר בראשית מ"א א" עד "ב ג". כפי שניתן לראות בתבנית, רשימת הפרמטרים היא: 1. הספר, 2-3. פרק ופסוק שבהם מתחיל הסדר, 4-5. פרק ופסוק שבהם מסתיים הסדר, 6. שם הסדר. הביאור אינו נכלל בתבנית זו כי הביאור נמצא, מסיבות טכניות, רק בדפי פרקים ולא בדפי ספרים. --אראל סגל • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ה 07:37, 28 באוקטובר 2014 (IST)

האם ניתן יהיה להביא את הביאור בצורה כלשהי? אני מוכנה להכין את הסדרים של כל הנ"ך רק רוצה להיות בטוחה שזה יהיה באמת יעיל...• אור שפירא • שיחה • תרומות • ה' בחשוון ה'תשע"ה • 07:41, 29 באוקטובר 2014 (IST)

כרגע, התבנית יוצרת באופן אוטומטי קישור לפסוק הראשון של הסדר במהדורה המבוארת. נראה לי שבתור התחלה זה די מספיק. אם בעתיד נרצה שהמהדורה המבוארת ממש תוכלל בדף של הסדר, נוכל לכתוב סקריפט שיעשה את זה. --אראל סגל • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ה 09:19, 29 באוקטובר 2014 (IST)

האם מדובר בשכפול מידע או בקישור? אני מאוד רוצה להביא לכאן את אבישי אילת, ומשיחות איתו אני משערת שללא אפשרות להוספת ביאור כראוי על הסדר הוא לא יסכים, אני גם חושבת שזה יכול להיות מאוד נחמד למשוך אנשים להוסיף ביאור לנ"ך כמו שעוברים על פרשת השבוע שיעבור על הסדר היומי (אולי גם תיבה בדף הראשי?)• אור שפירא • שיחה • תרומות • י"ב בחשוון ה'תשע"ה • 07:49, 5 בנובמבר 2014 (IST)

Meta RfCs on two new global groups

Hello all,

There are currently requests for comment open on meta to create two new global groups. The first is a group for members of the OTRS permissions queue, which would grant them autopatrolled rights on all wikis except those who opt-out. That proposal can be found at m:Requests for comment/Creation of a global OTRS-permissions user group. The second is a group for Wikimedia Commons admins and OTRS agents to view deleted file pages through the 'viewdeletedfile' right on all wikis except those who opt-out. The second proposal can be found at m:Requests for comment/Global file deletion review.

We would like to hear what you think on both proposals. Both are in English; if you wanted to translate them into your native language that would also be appreciated.

It is possible for individual projects to opt-out, so that users in those groups do not have any additional rights on those projects. To do this please start a local discussion, and if there is consensus you can request to opt-out of either or both at m:Stewards' noticeboard.

Thanks and regards, Ajraddatz (talk) 20:05, 26 באוקטובר 2014 (IST)

מה זה autopatrolled? זה כאילו שעריכותיהם יסומנו אוטומטית כבדוקות? נחום - שיחה 23:49, 26 באוקטובר 2014 (IST)

זה מונח שלא קיים בוויקיטקסט, אבל בכללית כן. העריכות פשוט יסומנו כאמינות, בוויקיפדיה משתמשים בזה הרבה. איתן96 (שיחה) ג' בחשוון ה'תשע"ה • 08:57, 27 באוקטובר 2014 (IST)

שאלה: יש תבנית שמסמן דף שדרוש שיבוץ לקטגוריה?

אני לא מתמחה בעניין של הקטגוריה והייתי רוצה איזה תבנית שיכול לסמן דף כלשהו שצריך שיבוץ לקטגוריה לאלה שמבינים בעניין. (כמו למשל בשני דפים שהעליתי כרגע של תפילה לבעל על אשתו כשיושבת על המשבר ותפילה לבעל על אשתו בחדש התשיעי לעיבורה.--Roxette5 (שיחה) 22:29, 26 באוקטובר 2014 (IST)

אני לא מכיר. אפשר ליצור תבנית כזאת. --אראל סגל • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ה 09:21, 29 באוקטובר 2014 (IST)

תנאי רישוי למאמרים וכתבים חדשים

שלום חברים. אני רוצה להצביע על בעיה כללית שכנראה מפריעה לויקיטקסט להתרחב ואף להיות עדכני. רובם ככולם של הטקסטים שנמצאים בו הם ישנים, בגלל תנאי הרישוי. אך יש מאגר גדול של מאמרים, חוברות ואף ספרים שכותביהם היו רוצים לפרסמם באיזו במה באינטרנט, ללא כל כאב הראש של החזקת אתר, עם שמירת על הזכויות הרוחניות בידיהם. הרבה פעמים לא בגלל צורך פרגמטי או תקווה להתעשר אלא בגלל סנטימנטליות ואי יכולת לשחרר יצירה שיצרו שתהפוך להיות כהפקר ומרמס להמון מבחינתם. ואפשר גם להבינם אותם. חוקר שטרח שנים רבות על חוברת או ספר ובו משוקעים תמציות מאמציו האינטלקטואלים, לא אמור לשמוח, כאשר הוא שומע שכל אחד יכול לעשות במאמריו כבתוך שלו, ואף לגזור אותם, לעבד אותם ולשנות אותם. אתר דעת נותן במה טובה לעניין, וממנו אפשר לראות שיש פוטנציאל גדול בעניין, ושיוצרים רבים יהיו שמחים לשתף פעולה בעניין.

מבחינת הויקפדיה אין כל כך בעיה בעניין, כיוון שצבא המתנדבים יוצר את הערכים בעצמו. לעומת זאת כאשר מדובר בטקסטים אותנטים, הרי שאין אפשרות לשחזר את הטקסט, על ידי חריצות של ויקיפדים כיוון שכל "שיחזור" שכזה פירושו פגיעה בזכויות היוצרים. כך שיוצא שויקיטקסט חסום בעצם הגדרתו לשלל הטקסטים והיצירות העדכניות. ולכן נראה לי שצריך להציע לבעלי מאמרים וספרים מסלול רישוי ראשי אחר, שבו ישמרו זכויותיהם על הטקסט, ולא יוכלו להתבצע בו שינויים, אחרת נהיה נידונים לנצח להכיל טקסים ישנים שכותביהם נפטרו לפני 70 שנה ויותר, ואף פעם הויקיטקסט לא יוכל להיות עדכני וחדשני מבחינת תכניו. --אפי ב. (שיחה) 11:03, 31 באוקטובר 2014 (IST)

עקרונית החוק בארץ מכיר בזכות המוסרית של המחבר שלא יעשה שינוי או סילוף ביצירתו. ‏– Fuzzy ‏– 11:27, 31 באוקטובר 2014 (IST)

למי שרוצה לפרסם את כתביו ולא נוח לו ברשיון חופשי, יש את "במה חדשה" או אתר "כתב". נחום - שיחה 11:48, 31 באוקטובר 2014 (IST)

הפואנטה היא לא הם אלא אנחנו. כל כותבי המאמרים יכולים להסתדר, (למשל באתר דעת), השאלה היא האם ויקיטקסט תסתדר, או שתהפוך להיות מאגר לספרים ישנים שכותביהם נפטרו לפני יותר מ70 שנה. וזה אומר שכמעט ולא יהיו כאן טקסטים מודרניים וחדשניים, כי רוב רובם של אלו לא יסכימו לשים אותם כאן. לא חוקרים ולא סופרים ולא משוררים, ולא יוצרי טקסטים אחרים. ואלו שיהיה מוכנים, חלקם הגדול יעשו זאת כיוון שלא קיבלו במה אחרת. מבחינתו של מי שעוסק ביהדות, זה באמת לא נורא, מפני שרוב הטקסטים החשובים הם דוקא העתיקים, אבל מי שעוסק למשל בעניין החשמונאים, רוב המחקרים החשובים הם דוקא החדשים, ורובם של החוקרים החשובים בעניין עדיין בחיים. ולא סביר שהם ישחררו את יצירותיהם ברישוי חופשי שפרוץ לגמרי. --אפי ב. (שיחה) 10:41, 3 בנובמבר 2014 (IST)

אפי, המצב של זכויות יוצרים ורשיונות באתרים כגון "דעת" הוא קטסטרופה. אין שום הבהרה של תנאי השימוש המיוחדים לטקסט מסויים, וכל מחבר שומר על זכויות היוצרים שלו בלי להבהיר את תנאי השימוש, והמשמעות הפשוטה היא שרוב הטקסטים הנפלאים הללו ישארו ללא אפשרות של שימוש ופיתוח חוקיים לעתיד. וגם אם מישהו כן היה מבהיר את תנאי השימוש ויהיו מוגבלים, כגון שמותר להעתיק בלי לשנות ורק לצורכי לימוד אישיים (אבל אסור להעתיק באינטרנט), אז מה בכך? התרומה שלו תישאר קפואה וגלמודה לדורות הבאים. זה ברור וזה חבל. למה שגם אנחנו נעודד את זה כאן?

מטרת האתר הזה (וגם של ויקימדיה בכלל) הוא לעודד אנשים כמה שיותר לשחרר את יצירותיהם ברשיון חופשי. למי שעוד לא קלט את המסר הזה, ואת החשיבות לדורות הבאים שברשיון החופשי - חבל, אמנם זוהי המטרה. נכון שזה מגביל את התוכן שנוכל להשתמש בו, אבל שורש הבעייה אינה באתר או בוויקימדיה אלא בצורך (עדיין) לשכנע את ציבור היוצרים בחשיבותו של הרשיון החופשי. Dovi (שיחה) 11:05, 3 בנובמבר 2014 (IST)

אני נוטה להסכים עם אפי: כמובן מי שמוכן לתרום את יצירתו לרשיון חופשי יכול לעשות זאת (אני מכיר אחד), אבל צריך להכיר בכך שלא כולם מוכנים. יש מקום לפתוח עבורם מיזם נפרד לצד ויקיטקסט, ולחשוב על תנאי הרישיון שם. כמובן גם שם לא יתפרסמו כל המחקרים החדשים והחשובים, אבל אולי לפחות חלקם. אולי נוכל להגדיר תנאי רשיון שיעניינו חלק מהכותבים וימשכו אותם לפרסם במיזם יותר מאשר ב"דעת". Ahituvrs (שיחה) 17:05, 3 בנובמבר 2014 (IST)

דובי, קודם כל חלק ניכר מהיצירות אמורות להיות "קפואות". אם מישהו כתב שיר או חיבר סיפור, או כתב עבודת מחקר. הוא אמור להישאר כמו שנוצר. אני מניח שאין לנו עניין לשנות את התנ"ך או המשנה. שגם נשארות קפואות. מה היה קורה אם מישהו היה לוקח את התנ"ך, ויוצר ממנו יצירה חדשה כמו שהוא מבין? ובהקשר לעניין השני שהוא עידוד של אנשים לשחרר יצירות ברישוי חופשי האם אנחנו מצליחים בכך? הויקיטקסט קיים לפחות 12 שנים, וכמה יוצרים פרסמו מאז דברים מקוריים שלהם בו? יצירות ספרותיות או מחקריות הן לא כמו תוכנה. יש אנשים שמתמחים בתחומי מחקר או יוצרים בתחומי יצירה, והם לא רבים, ודי קשה לשכנע אותם, או את המו"לים שלהם, שיוותרו כליל על הזכויות הרוחניות שלהם. יש הבדל בין תמונה שמישהו מצלם ומשחרר, לבין חוקר שלומד שנים, ופתאום אומרים לו שחרר את הידע שלך. שכל אחד יוכל לעשות איתו כמעט מה שירצה, ובקושי תקבל קרדיט. אם הייתי כותב שיר רציני, ואחר כך רואה שמישהו שינה אותו קצת, ועיבד אותו ומפרסם אותו כאילו שהוא היוצר, ובאותיות קטנות נותן קרדיט, לא הייתי נעשה מבסוט מזה. ואז מה שנשאר לנו זה להתעסק בעיקר בטקסטים ישנים. אני רוצה לתת דוגמה. לאחרונה קצת התעסקתי בנושא של המכבים. ויש באינטרנט מעט מאוד חומר בעניין. אפילו בויקיטקסט יש רק 3 פרקים מספר מקבים א'. וכל המאמרים הרציניים שמצאתי היו רק באתר דעת. כמובן שבעולם הממשי התפרסם לא מעט חומר בעניין, ויש לא מעט חוקרים שכותבים, ולעתים רבות המאמרים שלהם נשכחים בכל מיני חוברות שמעלות אבק ורק מחכות לגואל, ואן סיבה שהגואל הזה יהיה אתר דעת ולא אנחנו. וצריך לחפש נתיבים שיגיעו אלינו.--אפי ב. (שיחה) 01:48, 7 בנובמבר 2014 (IST)

שלום לכולם, רונן לגבי מיזם "בצד" למטרה זו, כמובן שזה רעיון טוב. כבר עשו את זה בלועזית אמנם אותו אתר לא כל כך שימושי לנו מבחינת השפות. בוודאי עדיף שאנשים ישחררו את יצירותיהם תחת רשיונות יחסית פתוחים, ולפחות שיהיו מוגדרים וברורים (שלא כמו המצב באתר דעת). כל כוונתי הייתה שזה לא יכול להיות באתר הזה; הנושא כבר עלה בעבר וקיבלנו תשובה ברורה מקרן ויקימדיה. ולדעתי הקרן גם צודקת לגמרי.

לגבי התנאי של "יצירה נגזרת" ברשיון החופשי, אני חושב שיש כאן אי בהירות מושגית. זה פשוט לא נכון היסטורית שאף יצירה לפני העידן של "זכויות יוצרים", לא התנ"ך ולא התלמוד ולא גירסאות ערביות של אריסטו ולא שייקספיר - אף אחד מהם מעולם לא היה "קפוא" ולא הייתה שום כוונה שיהיה "קפוא". וזוהי מציאות מוכרת לכל מי שמכיר את עולם כתבי היד והדפוסים הישנים. זה אך ורק בגלל "זכויות יוצרים" שהמושג המוזר של יצירה "קפואה" נראית לנו היום מובנת. אבל היא לא מובנת בכלל.

בואו ניקח לדוגמה את התנ"ך עצמו. אני לא מתכוון כלל לביקורת המקרא והנוסח שלו, אלא אני מדבר עכשיו דווקא על הדבר שהוא לכאורה "קפוא" לגמרי: נוסח המסורה שלנו, או תרגום השבעים או הוולגטה בלטינית של הכנסיות העתיקות, כולם בגירסאות המקובלות. האם הם באמת "קפואים"? בשום פנים ואופן לא! כל כתב-יד וכל דפוס מהווה יצירה מחדש הן מבחינה אומנותית, והן מבחינת כלי העזר הרבים והשונים שמוסיפים לטקסט ואפילו משלבים בתוך הטקסט. כל זה היה אפשרי אך ורק בגלל שתמיד היה מותר לעשות "יצירה נגזרת". אפילו עבודתנו כאן בוויקיטקסט על פיסוק, חלוקה לפסקאות, ניווט, קישורים, ביאורים וכו', עבודה זו אפשרית אך ורק בגלל שאנחנו יכולים לעשות "יצירה נגזרת" מספרים ישנים.

אכן כן, כמעט כל ספר או מאמר שאסור לעשות ממנו "יצירה נגזרת" דינו למות. פשוט כך. וכל מי שראה בחייו את המדפים הרבים בספריות באונ' שכמעט אף אחד לא נוגע בהם, ובמיוחד את מאות ואלפי הספרים שזורקים היום מהספריות הגדולות, וכל מי שרוצה יכול לבוא ולקחת כי אין להם קונה ואין להם קורא, אבל בכל זאת רובם נזרקים בסוף לפח, יודע שזה נכון. אילו הייתה אפשרות להשתמש מחדש באותם חומרים, לשנות את צורתם למטרות חדשות, אז אכן לחלק מהם היו חיים נוספים.

דוגמה פשוטה, נגיד שנכתב מאמר מחקר מהסוג הטוב ביותר: ניתוח מקצועי בכתיבה בהירה ומתוך השראה אמיתית, שיש לו גם משמעות עבור מי שאינו בעצמו חוקר (לצערנו רוב המחקרים המתפסרמים אינם כאלה). ונגיד שיש פסקאות חזקות באותו מאמר שיכולות להוסיף משמעות, בתור ציטוטים ישירים או לאחר עיבוד מסויים של השפה, בהקשרים רבים ומגוונים. אמנם אותם ציטוטים עולים בהרבה על 500 מלים כמו שמקובל. התרבות האנושית פרחה במשך אלפי שנים בדיוק בגלל שאנשים יכלו לעשות את זה בלי לחשוש ובלי לחשוב פעמיים, ובגלל שזה אפילו נחשב לכבוד למחבר שעושים כך בחיבורו. לעומת זאת, רוב התרבות של המאה ה-20 (הרוב הדומם של התרבות שלא הפך להיות ממש מפורסם וחשוב ולכן אין לו היום בכלל דורשים) הפך לדבר מת בגלל מגבלות על "יצירה נגזרת". זכויות יוצרים ומגבלות על "יצירה נגזרת" קברו סופית את כל היצירה הזו.

כן, הזכות לעשות "יצירה נגזרת" היא זכות חשובה שאין כמוה, ואין כמעט סוג של ספרות (אם בכלל) שהיא אינה שייכת בה. אחת המטרות שלנו ושל קרן ויקימדיה היא לחזק את התודעה הציבורית בדיוק לגבי חשיבות זו. כל הצעה או יוזמה כדי לחזק את זה תבוא עליה ברכה. שבת שלום, Dovi (שיחה) 08:18, 7 בנובמבר 2014 (IST)