הקוראן המבורך (תרגום דאר אלסלאם)/ תרגום משמעויות הקוראן המבורך

הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

תרגום משמעויות הקוראן המבורך

בהוצאת : מרכז דאר אלסלאם להכרת האסלאם

תרגום מילולי של הקוראן אסור על פי דיני האסלאם. וזאת, כי הקוראן נחשב כיצירה שהיא תכלית השלמות ושופעת קדוּשה. על כן, לא ניתן לחקותה, ואין שום אפשרות לכתוב יצירה הדומה לה מילולית, הודות לפלאיותו המילולית של הקוראן (איעג'אז לפט'י של אל-קוראן).

יחד עם זאת, התירו אנשי דת מוסלמים לתרגם לשפות זרות את תכני הקוראן המשתמעים ממילותיו הערביות, על מנת שיובהר לרוב המוסלמים והמתעניינים באסלאם בעולם, שרובם אינם דוברי ערבית. תרגומים כאלה הופיעו החל משלהי ימי הביניים (לטינית, איטלקית, הולנדית, אנגלית ואף עברית). בהקשר זה הם מתייחסים לתרגום מעין פרשנות לתכני הקוראן ומשמעויותיו, ולא כתרגום מילולי מדויק של ממש. על כן, מכונים תרגומים אלה "תרגום משמעויות הקוראן" ("תרג'מת מעאני אלקוראן").

אך כך או כך, על פי רוב פוסקי ההלכה האסלאמית, בשעת התפילה יש לקרוא מן הקוראן במקורו הערבי, והתרגום לשפה הזרה אינו תחליף למקור הערבי. התרגומים הקודמים לעברית של משמעויות הקוראן, נעשו רובם בידי מזרחנים חוקרי האסלאם, חלקם בכתב יד וחלקם מודפסים. חסרונם הראשי הוא בהיותם עבודת תרגום של איש אחד ולא של צוות מתרגמים. משום כך, מאופיינים התרגומים ההם בחוסר דיוק, שגיאות, ובטעויות המסלפות את המשמעות האמתית של המקור. כל זה נעשה אף תוך כדי השתדלות להוכיח את טענות השווא, שמקור הקוראן והאסלאם הם לכאורה ביהדות ובכתביה הקדושים. חלק מהתרגומים הללו אף נכתבו בלשון תורנית, לשון בלתי שימושית בימנו, עם שגיאות של אי קישור התרגום להקשר הפירושים והמשמעויות במקור הערבי ואי דיוקים ולעתים אף טעויות ברורות על פי ההלכה האסלאמית המקורית. בחלק מהמקרים שבתרגומים הקודמים לעברית, ננקטה שיטת תרגום מילולי ישירות מהקוראן, ללא מתן תשומת לב להקשר הפירושים והמשמעויות של המקור הערבי המתורגם, וזה פגע לעתים במשמעות, נוסף לאי דיוקים אחרים, לעתים בניגוד לכללי הדקדוק או התחביר העבריים (כגון מלות היחס או הקישור ועוד), מבלי להביא את המשמעות הפרשנית המכוונת בגוף התרגום, דבר המקשה על הבנת המשמעות המכוונת.

תרגומנו זה, אשר יוצא אל האור בשנת 2017, הינו האחרון עד כה שבתרגומים לעברית. הוא מבוסס על גרסת הקוראן הקרויה גרסת "חפץ ען עאצם", המקובלת במהדורות המודפסות בנות ימינו.

תרגומנו שבנדון מתאפיין בשלל מאפיינים ייחודיים: בקלילותו, בפשטות ניסוחיו, בלשונו השימושית המודרנית, תוך שמירה על סגנון הניסוח של המקור הערבי המתורגם, עם הקפדה על תחילות המשפטים וסיומם בהתאם למקור הערבי על-פי מהדורת "מוצחף אל-מדינה" לווידוא משמעויות קולעות, עם היצמדותו למשמעויות הפרשניות המקובלות ביותר בקרב מדעני פרשנות הקוראן וה"סונה". אלה (הקוראן וה"סונה") נשמרו בקפדנות בידי "שרשרת מוסרים" ("רואת") מהימנים ומסורים שמנעו סילופים או עיוותים בקוראן ובסונה ובפרשנותם.

בתרגומנו זה נצמדנו בעיקר לפרשנות הקלילה הנקראת "א-תפסיר אל-מויסר", בהוצאת המרכז המוסמך בכל העולם המוסלמי לתרגום הקוראן ע"ש המלך פהד בערב הסעודית. יתר על כן, הוא יוצא לאור מטעם צוות מומחים ערבים מוסלמים בעלי תארים אקדמיים מתקדמים ממוסדות אקדמיים בארץ ומוכשרים למלא משימה מפרכת זו של תרגום והגהה, עם ניסיון עשיר ומוכח בתחום התרגום והכתיבה היוצרת בעברית.

כמו כן, עמלו על מלאכת ההגהה גם מומחים ומומחיות בתחום, אשר שפת האם שלהם היא עברית, ובכך הם הוסיפו דיוק רב יותר בנוסח התרגום הסופי, המוביל בהכרח להבנה טובה יותר של המשמעות המכוונת במקור הערבי.

יתרה מזו, כל התהליך נעשה תוך כדי התייעצות מתמדת עם צוות אנשי דת בעלי תארים אקדמיים מתקדמים בתחומי מדעי האסלאם הנוגעים לעניין התרגום שבנדון: קוראן, שריעה, פיקה, חדית' (סונה), תפסיר (פרשנות) ועוד. נקטנו גם שלבים חוזרים ונשנים של בדיקות דיוק בתרגום, המביעות את המשמעות הקרובה ביותר לתוכן הנאמר במקור הערבי של הקוראן, עם הגהות בשלבים שונים עד להוצאת התרגום בשפה העברית בניסוח קליל, אך גם שומר על מהות הנאמר במקור הערבי ללא סטיות ובלי התרחקות מהפרשנות המקובלת בקרב מדעני הקוראן ופרשנותו מבין המוסלמים הסונים.

את המכלול הזה מצאנו במפוזר בתרגומים הקודמים, מי יותר ומי פחות, חלקם מדויקים, אך לשונם מליצית קשה. אחרים שוטפים, אולם חופשיים מדי בניסוחם ובמספורם וכיו"ב. מכאן, שתרגומנו זה לוקח בחשבון את פירושי משמעויות הקוראן המקובלים.

בעניין השמות הפרטיים שמרנו על השמות המקוריים שצוינו בקוראן במקור הערבי, ובמידה ויש להם שמות מקבילים בעברית ציינו זאת: למשל, אברהם במקום אבראהים, משה במקום מוסא. וזאת, לשם קירובם לקוראים דוברי העברית. במידה שלא מצאנו שמות עבריים מקבילים הסתפקנו בשמות שצוינו במקור הערבי, כמו: לוקמאן. אולם שמרנו על השמות הערביים של מונחים דתיים מוכרים, לעתים עם הסבר קצר בין סוגריים, כגון: רמדאן, חג', זכאת ועוד. דאגנו גם לאחידות מושגים אלה בכול התרגום למניעת בלבולים מיותרים בקרב הקוראים.

בתרגומנו זה גם ויתרנו על הערות השוליים, להבטחת קריאה שוטפת, המובילה להבנה מהירה יותר של המשמעות המכוונת. במקום זאת, הסתפקנו בהוספת מילים בין סוגריים בגוף התרגום, וגם זה אך ורק כאשר זה אכן היה חיוני להבהרת תרגום מילולי סתום או קשה להבנה לולא הסבר קצר זה שהבאנו בין סוגריים.

אלה שעמלו על פרויקט התרגום האחרון הזה הם:

• ח'אלד מוחמד סעאבנה, המתרגם הראשי והמגיה הראשי ויו"ר צוות המתרגמים של מהדורה זו שבין ידינו. הוא תרגם והגיה את כל התרגום הזה מבחינה לשונית והבעתית. מר ח'אלד סעאבנה הוא יליד ותושב כפר קרע במשולש הצפוני בשנת 1964, בעל תואר שני (M.A.) בספרות עברית ומשווה מטעם אוניברסיטת חיפה, כשעבודת התיזה שלו הייתה בתחום ההשוואה בין המקורות העבריים והערביים של ימי הביניים. הוא מורה לעברית בבי"ס תיכון ע"ש ח'דיג'ה ורכז המקצוע בביה"ס. בין ספריו: "האסלאם מה מדוע כיצד", "הדרך אל האושר", נוסף לספרי עזר בעברית. הוא מתרגם מוסמך של דאר א-סלאם להכרת האסלאם בכפר קרע שטרח רבות על מלאכת התרגום וההגהה האלקטרונית של תרגום זה בכל השלבים.

• אבראהים ח'טיב, יליד כפר חריש בשנת 1946, עבד כראש מחלקת החינוך בכפר ג'לג'וליה, בעל תואר ראשון ושני בשפה העברית מטעם אוניברסיטת בר אילן, ומומחה בהיסטוריה היהודית הקלאסית והמודרנית, ומחבר הספרים: "כל מה שרצית לדעת על האסלאם", בעריכת חגית דורון, 2007, והספר: "חיי הנביא מוחמד עליו השלום", בהוצאת מרכז דאר א-סלאם להכרת האסלאם, 2017.

• עוז יונה, יליד העיר עפולה ותושב כפר קרע, מומחה לתרגום בשפות העברית הערבית והאנגלית. למד מדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה. הוא תרם רבות לתרגום ולהגהה הלשונית והסמנטית של תרגום זה.

• אוס מדלג', יליד ותושב כפר קרע, מורה לשפה וספרות ערבית בבי"ס תיכון "נעמת" כפר קרע ורכז השפה הערבית בביה"ס. הוא בעל תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בר אילן בקרימינולוגיה ופילוסופיה יהודית. עמל הרבה על מלאכת הבדיקה האלקטרונית של הנוסח הסופי המתורגם, שסייע מאוד במלאכת התרגום בשלביה הסופיים.

• מחמוד אבו בכר, יליד ותושב כפר קרע, מורה לעברית בבי"ס תיכון כפר קרע ורכז השפה העברית בביה"ס. הוא בעל תואר ראשון ושני (M.A.) מטעם אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע במקצוע העברית. הוא מתרגם מוסמך של דאר א-סלאם להכרת האסלאם בכפר קרע, שחזר על הנוסח המתורגם הזה, ועזר מאוד במיוחד בשלבים הסופיים של מלאכת התרגום.

• מוחמד ט'עייף, יליד ותושב כפר קרע, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, מורה לתקשוב אלקטרוני בבי"ס תיכון כפר קרע ובמרכז לטכנולוגיות המידע. הוא תרם רבות למלאכת הסידור האלקטרוני והגרפיקה הממוחשבת של הנוסח המתורגם הזה. הוא טכנאי טכנולוגיה מוסמך של דאר אסלאם להכרת האסלאם.

• שייח' חאמד דיאבאת, יליד 1984 ותושב כפר זרזיר. בוגר האוניברסיטה הירדנית, בעל תואר ראשון ביסודות האסלאם, ומוסמך בעיצוב גראפי. תרם רבות למלאכת הסידור האלקטרוני והגרפיקה של הנוסח המתורגם הזה של משמעויות הקוראן, והיה למעשה האחראי למלאכת הגרפיקה.

• הודא יצחק, תושבת ירושלים, למדה לתואר ראשון, מתרגמת, עורכת ומגיהה מקצועית. תרמה רבות להגהתו של נוסח התרגום הסופי של הקוראן המבורך.

• ד"ר איימן א-ריאן, ראש הצוות השרעי האחראי לבדיקה השרעית והפרשנית של תרגום זה. הוא דיקן המכללה האקדמית לשריעה בכפר ברא, מרצה לדת האסלאמית במכללה האקדמית אלקאסמי בבאקה אל-גרבייה. הוא מומחה לדת האסלאם, בעל תואר שני ושלישי בתחום פרשנות הקוראן, תואר ראשון בתחום דת האסלאם ובתחום מנהל עסקים.

• נוסף לרשימה מכובדת זו פעלו, מי יותר ומי פחות, אנשים נוספים, גברים ונשים, שכולם משכילים ונאורים והיו בצוות התרגום, ההגהה, הבדיקות והחזרות על מלאכת התרגום כולה. לכולם תודותינו העמוקות מקרב לב, גם אם לא צוינו שמותיהם מטעמיהם האישיים.

חאלד מוחמד סעאבנה
(M.A. בספרות עברית והשוואתית, מטעם אוניברסיטת חיפה)
מרכז דאר אלסלאם,
המרכז להכרת האסלאם,
כפר קרע אוגוסט 2017