לדלג לתוכן

הקוראן המבורך סורה 35 (תרגום דאר אלסלאם)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סורה 35: פאטר (הבורא)[עריכה]

בשם אללה הרחמן הרחום

1 השבח לאללה, בורא השמים והארץ, אשר עשה את המלאכים שליחים בעלי כנפיים -שתיים, שלוש וארבע (זוגות כנפיים). הוא מוסיף לבריאה שלו את כל אשר הוא ירצה, כי אללה כל-יכול.

2 אין מונע את הרחמים שאללה שולח לאנשים. ואת אשר הוא ימנע אין איש יכול להרשות, והוא העזוז והחכם.

3 הוי האנשים! זכרו את החסד שעשה עבורכם אללה! היש בורא מלבד אללה, אשר יפרנסכם מן השמים ומן הארץ? אין עוד אלוה אחר מלבדו! אז כיצד התכחשתם לצדק?!

4 אם יתכחשו לך, הרי הוכחשו גם שליחים לפניך, ואל אללה יושבו כל הדברים.

5 הוי האנשים, אכן הבטחת אללה צדק היא. אל יתעוכם חיי העולם הזה, ואל יתעה אתכם המתעה (השטן) בדבר אללה.

6 אכן השטן הוא אויבכם, על כן התייחסו אליו כאויב, כי אכן יקרא למחנהו שיהיו מאנשי האש (הגיהינום).

7 אלה אשר כפרו, להם עונש כבד. ואלה אשר האמינו ועשו את הטוב, להם סליחה וגמול גדול.

8 האם זה אשר מעשיו הרעים קושטו לו וראה אותם כטובים (זהה לעושה הטוב)? אכן אללה יתעה את אשר ירצה, ואת אשר ירצה ידריך. לכן אל תתאבל עליהם, כי יודע אללה את אשר יעשו.

9 ואללה, הוא אשר ישלח את הרוחות להעלות עננים. אנו מוליכים אותם אל האדמות המתות, ונחיה בהם את הארץ לאחר מותה. וכזאת היא התחייה!

10 אם מישהו רוצה תהילה, הודע לו שהתהילה שייכת כולה לאללה. המילים הטובות עולות אליו, והוא זה שמרומם את המעשים הטובים. והחורשים רעה, להם מחכה עונש כבד, וכל מזימותיהם תיכשלנה!

11 ואללה ברא אתכם מעפר, אחר-כך מטיפה, אחר-כך עשה אתכם זוגות, אין נקבה הרה או יולדת שלא על דעתו, ואין אריכות ימים או קוצר ימים ניתנים בלי שיהיה הדבר רשום בספר ברור, והדבר קל מאוד עבור אללה

12 שני הימים אינם שווים כי האחד מימיו טעימים, מתוקים ונעימים לשתייה, והשני מימיו מלוחים ומרים. אך משניהם תאכלו בשר טרי, ותוציאו לכם תכשיטים אשר תלבשו(כמו הפנינים). ותראה את האניות מפליגות בהם לחפש פרנסה בחסדו, ולמען תודו לו.

13 אללה יביא את הלילה אל תוך היום, ויביא את היום אל תוך הלילה. והוא הכניע לפיקודו את השמש ואת הירח, וכל אחד מהם ינוע במסלולו עד מועד מוגדר. זה אללה ריבונכם, לו המלכות. ואמנם אלה אשר קוראים אליהם במקום אללה, אין להם שלטון אפילו על קליפה של תמר.

14 אם תקראו להם, הם לא ישמעו את קריאתכם, ולו היו שומעים לא היו נענים. וביום תחיית-המתים יכחישו את קשריהם אתכם, והם לא יגידו לכם (את הצדק) כמו זה אשר יודע הכול.

15 הוי האנשים! אתם אלה אשר נזקקים לאללה, ואללה הוא העשיר והמהולל.

16 אם ירצה, יעבירכם מן העולם ויביא במקומכם ברואים חדשים.

17 ולא יקשה על אללה לעשות כך.

18 אף אחד לא יישא משא של אדם אחר, ואם תקרא (לאחרים) נפש עמוסה (בחטאים) לשאת את משאה, לא יישאו את משאה במקומה, אפילו שהיה קרוב משפחה. אכן, הזהר את היראים את ריבונם בסתר ואת המקיימים את התפילה. כל מי שיטהר את עצמו ירוויח מזה המון, וסוף כולם לשוב אל אללה

19 העיוור והרואה אינם שווים.

20 וגם לא החושך ולא האור.

21 ולא הצל ולא הלהט.

22 וגם המתים והחיים אינם שווים זה לזה. אללה ישמיע קולו באוזני מי שירצה, ואולם לא תשמיע את קולך לאלה אשר בקברים.

23 אתה אינך אלא מזהיר

24 אנו שלחנוך עם הצדק כמבשר ומזהיר. אין אומה שלא הופיע מקרבה שליח מזהיר.

25 ואם יתכחשו לך, הרי גם התכחשו לאלה אשר שלפניך, אשר באו השליחים אליהם עם אותות בהירים וכתבים וספר המביא הארה.

26 אז הענשתי את אלה אשר כפרו, וכמה איום היה העונש!

27 האם לא ראית שאללה מוריד מים מן השמים ומוציא צמחים שונים? ומן ההרים יש כאלה עם דרכים לבנות ואדומות בצבעים וגוונים שונים, ואף (הרים) שחורים כעורב?

28 וכך גם האדם, והחיות והמקנה, לכל אחד מהם יש הצבע השונה שלו? אומנם המלומדים הם היראים את אללה מבין עבדיו, ואכן אללה הוא העזוז והסלחן.

29 אכן, אלה הקוראים בספרו של אללה, והמקיימים את התפילה, ותורמים ממה שהענקנו להם בסתר או בגלוי, להם מחכה אוצר בלתי מתכלה,

30 אשר ישלם להם את גמולם ויוסיף להם מחסדו, כי הוא הסולח והגומל.

31 הספר אשר גילינו לך הוא הצדק, ומאשר את מה שקדם לו(את ספרי הקודש הקודמים), כי אללה בקי בכול ורואה הכול.

32 אכן, נתנו את הספר לאלה אשר בחרנו מבין עבדינו. ביניהם יש כאלה המקפחים את עצמם, מהם העושים (רק) כנדרש מהם, ומהם מקדימים לעשות מעשים טובים. זה הוא החסד הגדול מאללה!

33 הם ייכנסו לגני העדן ושם יקושטו בצמידים של זהב ובפנינים ומלבושי משי,

34 ויאמרו: “התודות לאללה אשר העביר מעלינו את היגון, אכן ריבוננו סולח וגומל

35 בחסדו הוא הכניס אותנו אל המשכן הנצחי, שבו עצב ותשישות לא יגעו בנו".

36 אך אלה אשר כפרו יישארו באש הגיהינום. לא נגזור עליהם מוות שימותו אכן, ולא יופחת עונשם בה, וכך נגמול לכל כופר.

37 והם יצעקו מהגיהינום “ריבוננו! הוצא אותנו מכאן! אנחנו נעשה מעשים טובים, לא כמו שהיינו עושים לפני זה!!!”. והוא יגיד להם: וכי לא הארכנו את חייכם די והותר כדי שייזכר כל הרוצה להיזכר? ואף בא אליכם המזכיר! לכן טעמו עכשיו (את טעמו המר של העונש!), אכן, אין מחלץ לכופרים!

38 אללה יודע את כל נסתרות השמים והאיץ. הוא גם יודע היטב את אשר יש בלבבות.

39 זה הוא אשר הקים אתכם דור אחרי דור למשול בארץ. על זה אשר כופר בו, מוטלת האחריות לכפירתו המוסיפה לו שנאה ואבדון מידי ריבונו.

40 אמור להם: “הראיתם את השותפים, אלה אשר קוראים אתם אליהם במקום אללה? הראו לי את אשר בראו מן הארץ! שאולי יש להם שותפות בבריאת השמיים? או אולי נתנו להם ספר אשר מבהיר להם הכול? לא ולא! המקפחים מבטיחים ומעניקים איש לרעהו רק שקר נטול יסוד!

41 אכן אללה מחזיק בשמים ובארץ כדי שלא יחדלו מלהתקיים, ואם יחדלו מלהתקיים, לא יחזיק בהם אף אחד אחר! ואכן, הוא הסבלן והסלחן.

42 והם נשבעו באללה את שבועותיהם הכי עמוקות, כי אם יבוא אליהם מזהיר, הם יהיו ישרים יותר מכל אומה אחרת. אך בבוא אליהם המזהיר, זה רק הגביר את התנגדותם ויהירותם.

43 זאת כי הם התהלכו בשאננות על פני האדמה וחרשו רעה, אך המזימה לעשות את הרע תדבק רק בזומם אותה. האם הם יכולים לצפות שננהג בהם אחרת מאשר נהגנו עם קודמיהם? ולא תמצא לדרך של אללה שינוי, ולא תמצא לדרך של אללה תחליף.

44 האם לא סיירו בארץ וראו מה היה סופם של אלה אשר היו לפניהם? הם היו חזקים מהם, ואולם אין זבו שאללה אינו יכול לגבור עליו, לא בשמים ולא בארץ. הוא יודע הכול, והוא כל-יכול.

45 ולו היה אללה מעניש את האנשים לפי עשייתם, לא היה משאיר שום בריה על פני האדמה, אן הוא דוחה את עונשם עד למועד קבוע, אולם כאשר יגיע המועד הקבוע להם, הם ידעו שאללה אכן רואה תמיד את עבדיו.