הקוראן המבורך סורה 91 (תרגום דאר אלסלאם)
הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114
סורה 91: א-שמס (השמש)
[עריכה]בשם אללה הרחמן הרחום
1 (שבועה) בשמש ובאורה הזוהר
2 ובירח הבא בעקבותיה,
3 וביום החושף את היקום (באורו),
4 ובלילה המכסה את היקום (בחשכתו).
5 ובשמיים ובמי שעיצב אותם!
6 ובאדמה ובמי שהפך אותה שטוחה!
7 ובנשמה ובמי שעיצב אותה בשלמות,
8 והדריך אותה להבחין בין טוב לרע,
9 אכן, זכה מי שטיהר אותה (מחטאים)!
10 ואז אשר השחית אותה ודאי ייכשל!
11 בני שבט ת'מוד כפרו בצדק (האסלאם) בגלל שאוננותם.
12 כאשר מיהר מתוכם האדם המרושע ביותר.
13 אז, אמר להם שליחו של אללה (הנביא סאלח): “זו נאקת אללה, הניחו לה לשתות מחלקה במים!”.
14 אולם, הם כפרו בו, ושחטו אותה. לכן, ריבונם השמידם מחמת הפשע שהם ביצעו והחריבם לחלוטין
15 ואינו פוחד מהשלכות.