הקוראן המבורך סורה 54 (תרגום דאר אלסלאם)

הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

סורה 54: אל-קמר (הירח)

בשם אללה הרחמן הרחום

1 התקרבה “השעה” (יום הדין), והירח נבקע.

2 וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”,

3 הם יכפרו וילכו אחרי תאוותיהם, אף- על-פי שהכול כבר נקבע.

4 וכבר באו אליהם הרבה קורות שבכוחן להרתיע,

5 חכמה נעלה (הקוראן), אך המזהירים לא ישפיעו(על הכופרים).

6 לכן סור מעליהם, וחכה ליום שבו יקרא להם הקורא אל המאורע האיום (יום הדין).

7 אז יהיו עיניהם עלובות, והם יוצאו מן הקברים כאילו הם היו נחיל של ארבה.

8 הם ימהרו אל הקורא. יאמרו הכופרים: “זהו יום נורא קשה”.

9 לפניהם כבר כפרו בני עמו של נוח, אשר התכחשו לעברנו ואמרו: “זה משוגע”, ואיימו לגרשו.

10 אז קרא אל ריבונו, ״ הם גוברים עליי, אז חלץ אותי!”

11 אז פתחנו את שערי השמים והורדנו את מי המבול,

12 ובקענו את מעיינות התהום, ונפגשו המים כפי שפסקנו.

13 ונשאנו אותו על (אונייה) עשויה לוחות ומסמרים,

14 אשר שסה בהשגחתנו. זה היה הגמול לאשר היה כופר (בשליחות נוח).

15 וכבר השארנו אותה כאות, אבל, האם מישהו מפנים את המסר?

16 ואיך היו עונשי והאזהרות.

17 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

18 בני עאד הכחישו את האזהרות ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

19 אנו שלחנו עליהם רוח קרה עזה ביום ארור ומקולל מתמשך,

20 אשר עקרה את האנשים כאילו היו גזעי דקלים נגדעים.

21 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

22 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

23 התכחשו (אנשי) ת'מוד למזהירים (הנביא צאלח).

24 ואמרו: “האם נלך בעקבות אחד מאתנו? זו טעות וחוסר דעת.

25 האם רק לו מכולנו הושרה המסר האלוהי? לא! כי שקרן חצוף הוא.”

26 מחר ייוודע להם מי השקרן החצוף.

27 כי אנו שולחים אליהם את הנאקה להעמידם בניסיון, שים לב להם והתאזר בסבלנות.

28 ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו.

29 אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה.

30 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרה שלפניו?

31 ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים.

32 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

33 התכחשו (בני) עמו של לוט למזהירים (לוט).

34 ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה

35 זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה.

36 וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה.

37 ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”.

38 וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך,

39 (ונאמר להם): ״ טעמו את עונש (ואת מסר) הזהרותיי”.

40 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

41 וכבר באו אל בית פרעה המזהירים.

42 אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול.

43 האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש?

44 ואולי יאמרו: “אנו חבורה של מנצחים”?

45 אך בקרוב הם יפסידו וייסוגו אחורה.

46 אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר.

47 אכן הרשעים שרויים בתעייה ובטיפשות.

48 ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”.

49 אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידה מוגדרת.

50 ואנו מצווים רק פעם אחת והצו מתגשם כהרף עין

51 וכבר הכחדנו את הדומים לכם, האם יש מי שילמד את המסר?

52 כל מעשיהם מתועדים בכתבים רשומים.

53 הכול רשום, מהקטן לגדול (המעשים).

54 ואולם היראים (את אללה) יהיו בגני עדן עם נהרות זורמים,

55 במושב כבוד אצל המלך הכול-יכול.