הקוראן המבורך סורה 32 (תרגום דאר אלסלאם)

הקוראן המבורך
פרקים: הקדמה - 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114

סורה 32: א-סגידה (הסגידה)

בשם אללה הרחמן הרחום

1 אלף.לאם.מים.

2 אין כל ספק שהספר הזה אכן(הורד) מריבון העולמים!

3 האם הם אומרים שבדה אותו? אבל! זה הצדק מאת ריבונך, כדי שתזהיר אנשים אשר לא בא אליהם כל מזהיר לפניך, שאולי הם ילכו בדרך הישר

4 אללה הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם בשישה ימים, ולאחר מכן הוא היה על כס-המלכות, ומלבדו אין לכם אדון או מחלץ. אז האם לא תזכרו (באותות)?

5 הוא מכוון את כל העניינים מן השמים ועד הארץ, והכול יחזור אליו ביום אחד שערכו כאלף שנה לפי ספירתכם.

6 הוא היודע את כל הנסתר ואת הגלוי, והוא העזוז והרחום.

7 הוא אשר נתן צורה מושלמת לכל דבר אשר ברא. הוא החל את בריאת האדם מטין,

8 ואז ברא את זרעו מנוזל סורח.

9 ולאחר שהשלים זאת, הוא נפח בו מרוחו, ונתן לכם את חוש השמיעה, והראייה, ולב להבין, ולמרות זאת מעט אשר משבחים.

10 ויאמרו: "האם אחרי היותנו טמונים באדמה, נחזור לבריאה חדשה?", והם כופרים בפגישה עם ריבונם.

11 אמור להם: “מלאך המוות אשר הופקד עליכם יאסוף את נשמתכם, ואז תושבו אל ריבונכם”

12 לו רק יכולת לראות את החוטאים כשהם מרכינים את ראשם בפני ריבונם, ויגידו: “ריבוננו! הנה ראינו ושמענו. החזירנו (לחיים) נעשה את הטוב, כי כעת אנו משוכנעים”.

13 אילו רצינו, היינו מדריכים כל נפש, ואולם בצדק גזרתי לאמור: “אני אמלא את גיהינום בשדים והאנשים כולם”,

14 “אז טעמו את זה, מפני ששכחתם את יום המפגש הזה. הנה אנו גם שוכחים אתכם, אז טעמו את העונש הנצחי בגלל מה שעשיתם!”

15 אלה אשר בצדק מאמינים אותותינו, הם אלה אשר סוגדים כאשר מזכירים להם אותם, ומשבחים ומהללים את ריבונם, ואינם מתייהרים.

16 קמים הם ממיטותיהם, קוראים לאללה ביראה ותקווה ותורמים לצדקה חלק ממה שהענקנו להם.

17 אף אחד אינו יודע את הגמול הטוב המצפה להם על מעשיהם הטובים.

18 האם שווה המאמין לכופר? לא! אין הם שווים.

19 אך לאלה אשר האמינו ועשו את הטוב, להם מחכים גני העדן, בעבור מה שהיו עושים.

20 ואולם המושחתים ישכנו באש (הגיהינום). ככל שינסו לצאת מתוכה, הם יושבו לתוכה, ויאמר להם: "טעמו את עונש האש אשר בה הייתם מתכחשים!”.

21 אך לפני העונש הגדול ניתן להם לטעום עונש קל יותר ואולי הם ישובו אל דרך הישר.

22 היש חוטא גדול מזה אשר מפנה את גבו אל אותות ריבונו כאשר הם מושמעים לו? אנחנו עוד ננקום בכופרים המכחשים!

23 וכבר, אנחנו נתנו למשה את הספר, לכן אל תהיה בספק מהמפגש אתו, כי עשינו אותו מקור הדרכה לבני ישראל.

24 והקמנו מתוכם מנהיגים דגולים, אשר הדריכו והודרכו בפיקודנו, כאשר הם התאזרו בסבלנות והאמינו באותותינו.

25 ביום הדין יפסוק ריבונך ביניהם בכל אשר נחלקו בו.

26 האם לא הגיע הזמן שיבינו כמה עמים הכחדנו לפניהם מן הדורות אשר הם מתהלכים במשכנותיהם. אכן בזה אותות. האם אין להם אוזניים לשמוע?

27 הלא יראו כיצד נוביל מים אל ארץ עקרה, ונצמיח יבול כדי שיאכלו הם ומקנם? האם עיניהם אינן רואות?

28 הם אומרים: “אם אתם אכן אומרים את הצדק, אם כן, מתי יגיע מועדו של פסק הדין הזה?”

29 אמור להם: “ביום הדין לא תועיל לאלה אשר כפרו אמונתם, ולא יינתן להם עוד מועד״

30 לכן התרחק מהם וחכה בסבלנות, כפי שהם מחכים.