מדוע ה' נותן חכמה דווקא לחכמים, הרי הם כבר חכמים?! וכי לא עדיף לתת חכמה לטיפשים?

1. על-פי הפשט, הכוונה היא, שה' הוא שנתן חכמה לאותם אנשים שהם חכמים עכשיו; כלומר, החכמה באה מה' ( מצודות ) . כך נאמר גם בפסוקים נוספים:

• (משלי ב ו): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"( פירוט )
• (איוב לב ח): "אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ, וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם"
• ודומה לזה, (שמות ד יא): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם? אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר? הֲלֹא אָנֹכִי ה'".

2. וחז"ל המשילו את העניין לעולם העסקים: בדרך-כלל, בנקים מעדיפים להלוות כסף לעשירים, כי יש יותר סיכוי שיחזירו (אמנם בימינו יש גם יותר סיכוי שיעשו "תספורת"... וצ"ע).   באותו אופן, ה' מעדיף לתת חכמה לחכמים, כי יש יותר סיכוי שיצליחו להשתמש בחכמה החדשה שיקבלו למטרות טובות.

תבונה   = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות .

מלוכה   = משטר שבו האזרחים הם עבדיו של השליט .

ידיעה, דעת   = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים .

חכמה   = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד .

ספר שמות פרק 28 כתוב:

(ג) וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל --- חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה --- וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי:

ספר שמות פרק 31 כתוב:

(ו) וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן --- וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה --- וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ:

-- daian moshe, 2013-04-22 21:36:58