קטגוריה:בראשית ד כא
ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כׇּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/שֵׁ֥ם אָחִ֖י/ו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְ/עוּגָֽב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְשׁוֹם אֲחוּהִי יוּבָל הוּא הֲוָה רִבְּהוֹן דְּכָל דִּמְנַגַּן עַל פּוֹם נִבְלָא יָדְעֵי זְמָר כִּנָּרָא וַאֲבוּבָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשׁוּם אַחוֹהִי יוּבָל הוּא הֲוָה רַב בְּהוֹן דְכָל דִמְמַנִין לְזִמְרָא בְּכִנוֹרָא וַאֲבוּבָא: |
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כא) "ושם אחיו יובל". הוא לקח לחלקו את הנהר השני הסובב כל ארץ כוש ששם הזמה והנאוף, והוא היה ההתחלה אל הזמר והנגון ע"ד קחי כנור סובי עיר זונה נשכחה, שכן היה דרך המתעתעים לשיר שיר הזונה גם בבתי משתיהם גם בבתי אליליהם, שהגם שאח"כ שב הנגון לדבר נכבד, הממציא הראשון היה להמשיך לב נשים, וע"כ נקרא שמו עוגב מלשון שיר עגבים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד כא.
אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב
כִּנּוֹר וְעוּגָב
כִּנּוֹר - כלי מיתר.
עוּגָב - כלי נשיפה.
חליל ראשוני נוצר מצינור קנה, כלי מיתר ראשוניים נוצרו מרובה קשת עם חוט אחד. האנשים נהנו לשמוע את הטון ופיתחו כלים נוספים.
סביר שהתשמשו במוזיקה בתהליכים טקסיים ודתיים, בחגיגות נשואין, בשמחת חגים ויום טוב. כמונו.
אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב
מעניין מאוד שתוך זמן קצר, בני האדם גילו את המוזיקה. לבטח הם התחילו לשיר, ומשם התקדמו לכלי נגינה. נראה שהם חיו ברווחה כלכלית, והיה להם זמן חופשי להנות ולשמוח.
נאמר: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאן כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" (שמות טו כ). ובתקופת דוד נאמר: "וְדָוִד וְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהֹוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים. (שמואל ב ו ה). היה צפוי שיובל ימציא גם תוף, ומצלצלים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ד כא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.