ביאור:מעומד/מקרא/תורה/בראשית/כח
מראה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית כח) | בביאור הרגיל ללא עימוד |
סוף פרשת תולדות |
סוף ברכת יצחק (בחלוקה הנוצרית - נמצא בפרק הקודם)
- וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו.
- וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ:
- יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.
- וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו - בְּנָהּ הַגָּדֹל.
- וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב - בְּנָהּ הַקָּטָן, וַתֹּאמֶר אֵלָיו:
- הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.
- וְעַתָּה, בְנִי! שְׁמַע בְּקֹלִי, וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי, חָרָנָה.
- וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ, יָמִים אֲחָדִים
- -- עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.
- -- עַד שׁוּב אַף הכעס של, מלשון חרון אף, תחושת היובש בנחיריים בעת כעס אָחִיךָ מִמְּךָ, - וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ...
- וְשָׁלַחְתִּי, וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם...
- לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?!
- וַתֹּאמֶר רִבְקָה, אֶל יִצְחָק:
- קַצְתִּי בְחַיַּי - מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת!
- אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה, - מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִּי חַיִּים?!
תחילת הפרק לפי החלוקה הנוצרית
- וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ:
- לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.
- קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה אל בית בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ, וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.
- וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים.
- וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם - לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ: לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.
- וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב,
- וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי - אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו.
נשות עשו
- וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה, בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ -
- וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן".
- וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם.
- וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.
- וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו בנוסף לנשיו שכבר נשא לוֹ לְאִשָּׁה. {ס}
פרשת ויצא
|
חלום יעקב (פרשת ויצא)
- וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע, וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
- וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם במִקרה עצר במקום מסויים באמצע הדרך וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא שקעה הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם
להרחבה וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו מתחת לראשו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. - וַיַּחֲלֹם,
- וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה,
- וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
- וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו עומד על יד יעקב, וַיֹּאמַר:
- אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק:
- הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ!
- וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ,
- וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה,
- וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.
- וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ,
- וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת אחרי שתפרוץ לכל הכיוונים
- - כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ הכוונה מבחינה ציורית כמובן, שכן מדובר על הבטחה לזרעו עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ.
- וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר:
- אָכֵן! יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי?
- וַיִּירָא, וַיֹּאמַר:
- מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה!
- אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם!
איסור פסל ומסכה בשבטי הנבטים מאמר מאלף בנושא הצבת מצבה על ידי נוודים בעולם העתיק |
- וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן מאבני המקום - ר' המדרש לעיל. ומדרש יפה שמעתי: שאפילו שינה על אבן היא רכה כשיש סביבך חיבה אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה, וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.
- וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל,
- וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.
- וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר:
- אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי עימי - וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.
- וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי,
- -- וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים.
- וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים,
- וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי: עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּו עשירית ממנו אקריב לָךְ.