ביאור:בראשית ב - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית א) |


ראו הביאור במהדורה הרגילה

החלוקה הנוצרית מפרידה את הפסוק הקודם, הנאמר במסורת היהודית בטקס ה"קידוש" - כראשית תיבות השם המפורש המתחיל במלים: יום השישי



"חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר" וכו' - הנהרות משרטטים שטח גדול, באיזור המכונה בימינו הסהר הפורה. הסהר הפורה נחשב לערש הַתָּרְבּוּת האנושית - הוא היה האזור הראשון בו התפתחה החקלאות, בו הומצא הכתב הראשון והגלגל, בו נוצרו לראשונה מרכזי שלטון, ספרי חוקים, ורבדים חברתיים כמו עבדות, וצבא, וכן פותחו בו יסודות מדעי היקום ומדעי החשבון (אסטרונומיה ומתמטיקה). (תקציר מעובד מתוך הערך "הסהר הפורה" בוויקיפדיה)

יום השביעי

וַיְכֻלּוּ הסתיימה עשיית הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם והנמצאים בהם (צבא השמיים - הכוכבים, וצבא הארץ - החיות והאדם).
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה,
וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ,
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת יום שבת מקודש, כי בו הפסיק אלוהים לעבוד ומכאן ואילך העבודה מוטלת על האדם. {פ}

בריאת האדם והגן בעדן

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם,
בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים, אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:
וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ
וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח,
- כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ,
וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.
וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ - וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם - עָפָר מִן הָאֲדָמָה,
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים,
וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם ממזרח,
וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל,
וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן
וְעֵץ ועץ אשר שמו הוא 'הדעת טוב ורע' הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן,
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים:
הָאֶחָד: פִּישׁוֹן - הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.
וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי: גִּיחוֹן - הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ.
וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי: חִדֶּקֶל - הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר,
וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא: פְרָת.
וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן בגן שנמצא בתוך עדן - לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר:
"מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל.
וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ,
כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת".


וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים:
"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ,
אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ שיעמוד מולו, איתו".
וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם
וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ,
וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה כל חיה שהאדם נתן לה שם הוּא שְׁמוֹ.
וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה,
וּלְאָדָם - לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ לעומת הזכרים והנקבות בבהמה ובעוף השמים.
וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן,
וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה במקומה, או סביבה.
וַיִּבֶן שיכלל את הצלע, יצר ממנה יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם - לְאִשָּׁה,
וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם.
וַיֹּאמֶר הָאָדָם:
"זֹאת הַפַּעַם - עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי!
לְזֹאת יִקָּרֵא 'אִשָּׁה' - כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת".
עַל כֵּן בגלל שהאישה נעשתה מצלעו של האיש יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ -
וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד כמו שהיו במקור.


וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים - הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ התביישו זה מזה.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.