ביאור:בראשית ל - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית ל) | בביאור הרגיל ללא עימוד |


המשך פרשת ויצא. החלוקה הנוצרית כאן מאולצת, ונועדה מטעמים טולוגיים שלהם

המשך לידת השבטים

בני בלהה עבור רחל

וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ, וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב:
הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי!
וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל, וַיֹּאמֶר: הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?
וַתֹּאמֶר: הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה, בֹּא אֵלֶיהָ, וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה.

וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה,
וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב.
וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן.

וַתֹּאמֶר רָחֵל: דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן!
עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן.

וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר רָחֵל: נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, - גַּם יָכֹלְתִּי.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.

בני זלפה עבור לאה

וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה.
וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן.
וַתֹּאמֶר לֵאָה: בָּ(א )גָד קרי: בא גד! וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד.

וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר לֵאָה: בְּאָשְׁרִי! כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת. וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.

בני לאה מלילות רחל

וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים,
וַיִּמְצָא דוּדָאִים צמח שיוחסה לו סגולה לפוריות (ראו בויקיפדיה) בַּשָּׂדֶה, וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ.

וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה: תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ.
וַתֹּאמֶר לָהּ: הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי, וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי?
וַתֹּאמֶר רָחֵל: לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ!

וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר:
אֵלַי תָּבוֹא! כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי.
וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא.

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי.
וַתֹּאמֶר לֵאָה: נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי משחק מלים עם 'שכור שכרתיך' לעיל אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר על פי המסורת אין הוגים את האות שי"ן השניה.

וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְּיַעֲקֹב.
וַתֹּאמֶר לֵאָה: "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב,
הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים!
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן.

וְאַחַר יָלְדָה בַּת, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.

לידת יוסף לרחל

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.
וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר: "אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי".
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר.

בריחת יעקב ומשפחתו

עת לידת יוסף היא עם תום שבע השנים שהתחייב יעקב ללבן בעבור רחל - ראו להלן ביאור:בראשית לא - מעומד)

הצאן ממליט בד"כ אחת לשנה, על אף שההריון כארבעה חודשים.
לכל כבש וכבשה מידע תורשתי מן האב והאם: ננ (נקוד נקוד), מעורב - נל או לנ (נקוד ולבן, או לבן ונקוד), לל (לבן טהור מן האב וגם מן האם). ברגע שיש הוראה לבנה לאחד מן ההורים, הכבשה תהיה לבנה. בגנטיקה הוא נקרא גן דומיננטי.

שני שליש מן הכבשים הלבנים נושאים בתוכם הוראה תורשתית מוסתרת מאיתנו עם אפשרות שחלק מבניה או בנותיה יהיה נקוד.
תוצאות זיווג לל עם לל: בהכרח לל (לבן)
תוצאות זיווג לל עם לנ: רבע מהלידות לנ, והשאר לל, ובכל מקרה לבן.
תוצאות זיווג לנ עם לנ: חצי מהלידות לנ. רבע לל, ורבע ננ - כלומר רבע מההמלטות נקוד. ושלושת רבעי הנותרים לבן.

בדור הראשון של כבשים לבנים בלבד, רק 1 מתוך 12 המלטות יהיו נקודים. (לבנים: מתוך 12 המלטות - 4+3+1 לל, 1+2 לנ. שחורים: 1 מתוך 12). אבל אם יעקב מסמן את הצאן שאין להם צאצאים נקודים ואינו מרבה אותם, ותוך כדי כך מעביר אליו (כלומר לעדר של בניו) את כל הנקודים - תוך שנה יעבור למצב שבו רבע מההמלטות בעדר של לבן נקודים (למרות שכל ההורים לבנים) ויועברו לעדר יעקב, ובנוסף כל ההמלטות בעדר של יעקב נקודים (כי שני ההורים נקודים - ננ).
לדוגמה בהנחה שכל שנה המזווגים מוכפלים,
ושעדרו של לבן החל עם 24 כבשים לבנים, ושל יעקב עם 12 כבשים נקודים.
דור ב. לבן: ועוד 24 פחות 2 (1 מתריסר הנולד לבן טהור ננ) = 46. יעקב: ועוד 12 ועוד 2 (אותם ננ) = 26.
דור ג. לבן: מתוך 46 לבנות זוהו כשליש טהורות לל - ואינן מיוחמות. נותרו כ-30 עם תורשה מעורבת לנ. אם כל אחת ממליטה צאצא ומתוכם רבע נקודים (כי לנ עם לנ נותן: לל, ננ, נל+לנ = שני מעורבים). רבע מאלה (כלומר 7) נקודים ננ, ואלו עוברים ליעקב. 23 נשארים ללבן.
סיכום: לבן ועוד 23 = 69. יעקב ועוד 26 ועוד 7 = 59.
דור ד. לבן: בדור הקודם זוהו 30 מעורבים, ומה-23 הנוספים יורד שליש (8) שזוהו כטהורים - בדור זה בעדר הלבן יש 45 מעורבים (שנראים לבנים אך למעשה יש בהם תערובת) שאותם מייחמים. יוולדו להם רבע (11) נקודים שיעברו לעדר של יעקב.
סיכום: לבן ועוד 36 = 104. יעקב ועוד 59 ועוד 11 = 129!! וכן הלאה. אם בכל שנה העדר רק מכפיל עצמו, ואם התחילו ב-100 כבשים ליעקב ו-300 ללבן, בתום שש שנים יהיו ליעקב 6400 משל עצמו, ועוד 4800 משל לבן, בעוד ללבן יהיו 590 בלבד!!

Gorges du Verdon Goat-Rove-black 0253.jpg
בתמונה: עז שחורה. צאן כולל בתוכו כבשים ועיזים ושה הוא צאצא של צאן. עז היא נקבת התיש, וכבשה (או רחל) היא נקבת הכּבֶשׂ. הָאַיִל הוא הכבש הזכר המוכן לזיווג. בטבע, האיל הוא ראש העדר.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן:
שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי.
תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן תמורתם וְאֵלֵכָה,
כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עֲבֹדָתִי אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לָבָן:
אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אז תישאר כי..., נִחַשְׁתִּי הערכתי ש- וַיְבָרֲכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ! יעקב נדהם ואינו עונה

וַיֹּאמַר לבן: נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו:
אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עֲבַדְתִּיךָ, וְאֵת אֲשֶׁר הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי.
כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי, וַיִּפְרֹץ לָרֹב, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ לְרַגְלִי,
וְעַתָּה, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי?

וַיֹּאמֶר: מָה אֶתֶּן לָךְ?
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה, אִם תַּעֲשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה - אָשׁוּבָה אֶרְעֶה צֹאנְךָ אֶשְׁמֹר:
אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם. הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא...
וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים, וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים? - וְהָיָה שְׂכָרִי.
וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי:
כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ? - כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם ואיננו חום בַּכְּשָׂבִים: גָּנוּב הוּא אִתִּי!

וַיֹּאמֶר לָבָן: הֵן!, לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ.
וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים,
וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת, - כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ
וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים, וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו.

וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת.

וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה וְלוּז וְעַרְמוֹן, וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת,
- מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת.

וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים, בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם, אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת, לְנֹכַח הַצֹּאן
וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת.
וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת, וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים.

וְהַכְּשָׂבִים הזכרים - הִפְרִיד יַעֲקֹב, וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן הנקבות
אֶל עָקֹד אל זכרים עקודים וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן,
וַיָּשֶׁת לוֹ ושָׂם לו עֲדָרִים לְבַדּוֹ, וְלֹא שָׁתָם שם אותם עַל צֹאן לָבָן.

וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת - וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים, לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת.
וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן - לֹא יָשִׂים, וְהָיָה הָעֲטֻפִים - לְלָבָן, וְהַקְּשֻׁרִים - לְיַעֲקֹב.

וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד, וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.