לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוכה/פרק ראשון

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ראשון – סוכה

[עריכה]

-----------------------------------דף א

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה א


ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה א

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף א עמוד א] מתני': סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה א_א פסולה ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מכשיר א_ב ושאינה גבוהה עשרה טפחים א_ג ושאין לה שלש דפנות א_ד ושחמתה מרובה מצילתה פסולה:

גמ’: תנן התם (משנה עירובין א א) מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אינו צריך. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר לה סתם בלי לצין בשם מי נאמרו הדברים, רבי אחא רב אחא° אמרה בשם רב רב (אמורא)° רבנן ילפין  למדו לה מפתחו של היכל, ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי יליף לה מפתחו של אולם. אם מפתחו של אולם דיו ארבעים אמה. דתנינן תמן א_ה פתחו של אולם גובהו, ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה. והא תני רבי חייה רבי חייא רבה° על דעת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אפילו ארבעים וחמשים אמה. ותני בר קפרא בר קפרא°, אפילו מאה אמה? אמר רבי אבין רבי אבין°, ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי קורה משום מחיצה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם ואפילו למעלה מעשרים אמה. ולרבנן קורה משום היכר, ולמעלה מעשרים אמה אין היכר. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי כדעתיה, ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן. וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר תמן את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת. כך את אמר הכא את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת. היא דעתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בסוכה. היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה היא, דעתהון במבוי. ולא דמייא. דיש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי. כשרים במבוי ופסולים בסוכה. דוקרנין כשרים בסוכה א_ו ופסולין במבוי. ותני כן. הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן בסוכה כשר ובמבוי. פסול, הדא דאת אמר, בגבוהין ג' למעלה מכותלי המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי, כשר. בשאין בהן בקורה רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ארבעה, אפילו גבוהין כמה כשר. דכשיש בו ארבעה טפחים אמרינן פי תקרה יורד וסותם אפילו לרבנן. יש דפנות כשרות בסוכה, ופסולות במבוי. ותני כן. שתים כהלכתן א_ז והשלישית אפילו טפח כשר. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח, כשר.

סוכה_בדיעבד










ובמבוי, עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמות בסוכה כשר א_ח ובמבוי, פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גביו א_ט פסולה. ובמבוי כשר . הדא דאת אמר עד בית סאתים. אבל יותר מבית סאתים, נעשית כמחיצה שהוקפה לזרעים, שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה. בסוכה פסולה במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה, מבוי מקורה כשר אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. לא סוף דבר מקורה, אלא א_י אפילו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף א עמוד ב] נתן מלתירה קורה. אם יש בה רוחב ארבעה טפחים, מתרת את המבוי אפילו למעלה מעשרים אמה גם לדעת חכמים דאמרינן פי תקרה יורד וסותם. תנן, סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. ולמה סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה? אילו בית שהוא גבוה מכמה, שמא אינו חייב במעקה? שמא אינו חייב במזוזה? אלא בית מקורה ולכן אפילו גבוה הרבה שם בית עליו, ואין סוכה מקורה שאין לסכך שם גג. והא מצינו סיכוך שהוא כקירוי. דתנינן תמן, הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים א_יא פסולה. בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות פסולה. פחות מארבע אמות כשרה. ואם היתה גבוה מעשרים אמה פסולה’ אף שיש לה גג מלבד שבעה על שבעה טפחים אלא בית מגופף ואין סוכה מגופפת שהרי די לה בשני דפנות של שבעה טפחים והשלישית אפילו טפח. והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לרשות הרבים אף שאין לה כלל דפנות רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רב רב (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן° תריהון אמרין א_יב מטלטלין בכולה. מאי כדון? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, התורה אמרה (ויקרא אמור כג מב) בסכת תשבו. עד עשרים אמה את יושב בצילה של סוכה. מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן של דפנות. אמר רבי יונה רבי יונה°, הדא דאת אמר בנתונה למעלה מכ' אמה לדפנות. אבל אם היתה נתונה למטה מכ' אמה לדפנות כשירה. אמר לו רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. על דעתך דאת אמר בדפנות הדבר תלוי, ניתני סוכה שהיא נתונה למעלה מכ' אמה לדפנות פסולה. רבי אבא רבי אבא° אמר בשם רב רב (אמורא)° בשאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו. אבל אם היתה מחזקת יותר אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר בשם רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)°, בשאין דפנותיה עולות עמה. אבל אם היו דפנותיה עולות עמה, אפילו למעלה מעשרים אמה כשרה שכאשר הוא מסתכל בדפנות הוא מרים ראשו ורואה את הסכך ויודע שהוא יושב בסוכה. והא מתני' פליגא דתני, אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. מעשה בסוכתה של הילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מכ' אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה, ולא אמר אדם דבר. אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על מצות סוכה. אמר להן. אם משם ראייה לדחות את דברי והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה. אית לך מימר בסוכתה של הילני בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו? אלא מה תאמר בשאין דפנותיה עולות עמה? וכי דרכה של מלכה בסוכה שאינה גמורה? מסתברא דעל מה דאמר רבי יאשיה רבי יאשיה (אמורא)° לית היא פליגא. דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרירה עליל  דרכם של עשירים לעשות דפנות נמוכות שלא מגיעות לסכך שיכנס אויר. רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° בעי, סוכה שהייתה גבוהה מעשרים אמה א_יג והביא נסר כשיעור סוכה ונתנו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף א':

2 א_ב מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף ח':

3 א_ג מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ב':

4 א_ד מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף א':

5 א_ה מיי' פ"ד מהל' בית הבחירה הלכה ח':

6 א_ו מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף י"ד:

7 א_ז מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף ב':

8 א_ח מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:

9 א_ט מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ג:

10 א_י מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ג סעיף כ"ו:


[ע"ב]

11 א_יא מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ב סעיף ב':

12 א_יב מיי' פי"ז מהל' שבת הלכה ל"ה:

13 א_יג מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף ו':

-----------------------------------דף ב

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ב עמוד א] על גבי חולייה של עמוד באמצע הסוכה כך שאם ימוד מן הנסר אין כאן עשרים אמה. אם ימוד מן הקרקע יש כאן עשרים אמה. אותו מרווח שבין הנסר לדפנות מה את עביד ליה? כאויר פסול או כסכך פסול? אין תעבדיניה כאויר פסול, פוסל בג' טפחים. אין תעבדיניה כסכך פסול א_יד אינו פוסל אלא בד' אמות. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות? שלא בא אלא להיתירה של סוכה כדופן ולפי שאי אפשר שהדפנות יהיו ישרות לגמרי התירו משום דופן עקומה עד ארבע אמות. אבל כל זה בתנאי שהם כשרים לדופן דהיינו דווקא פחות מגובה עשרים אמה. אבל כאן שהם למעלה מעשרים אמה יהיו פסולים בתור דופן . אמר רבי מיישא רבי מיישא° ותמיה אנא היך רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° צריכא ליה איך הוא הסתפק בדבר. ולמה לא יליף לה מן הדא  למה לא למד דין זה מדברי דרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° דתנינן תמן. המשלשל דפנות מלמעלן למטן אם גבוה מן הארץ ג' טפחים א_טו פסולה. ואמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, כשאינו יושב ואוכל בצילן של דפנות. אבל אם היה יושב ואוכל בצילן של דפנות כגון שעמד על גבי תל שמגיעה עד תחילת הדפנות כשירה. ומכאן אפשר לפשוט את הספק של רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, שעל גבי הנסר כשר, אף שמסביבו גבוה מעשרים אמה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, לית הדא דרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° שאמר שאם יושב בצל דפנות כשר אולפן שקיבל מרבותיו, אלא מן מתניתן יליף  למד לה רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, דתנינן תמן. כצוצטרא שהיא למעלה מן הים, א_טז אין ממלין הימינה בשבת. אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בין מלמעלן בין מלמטן. ואמר רבי זעירא רבי זעירא°. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם רב רב (אמורא)° והוא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלואו של דלי. ואף שהמחיצה לא מגיע לקרקעית, די שהדלי יהיה באויר המחיצה. אף אצלנו די שישב באויר דפנות. ולא דמייא. ים כרמלית היא ואינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. וחכמים הקלו במים’ שמחיצה תלויה מתרת. ברם הכא, התורה אמרה בסכת תשבו. מקרקע סוכה את מודד עשרים אמה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ב עמוד ב] היתה א_יז למטה מעשרה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בהן, ממעטין בה לפסול. ואם לאו ממעטין בה לכושר. היתה למעלה מעשרים אמה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בה, ממעטין בה לכושר. ואם לאו, ממעטין בה לפסול. אמר רבי שמי רבי שמי°. כשם שאמרו למעלן כך אמרו למטן. קש ותבן א_יח אין ממעטין בה. עפר וצרורות ממעטין. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° עלו בו עשבים אין ממעטין בה. מנין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דכתיב (שמות תרומה כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים. וכתיב (שמות יתרו כ יט) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. מה דיבור שנאמר להלן בסיני רשות אחרת, דכתיב מן השמים. אף דיבור שנאמר כאן בארון הברית רשות אחרת. וארון לא תשע טפחים הוא? דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרו ארון תשעה וכפורת טפח. רבי זעירא רבי זעירא° בעי, מניין לכפורת שהוא טפח? תנא רבי חנניה בר שמואל רבי חנניה בר שמואל°. כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מדת ארכו ורוחבו ושיעור קומתן. חוץ מן הכפורת. שנתנה התורה מדת ארכה ורחבה, ולא נתנה שיעור קומתה. תלמידנה מכלי קטן שבמקדש דתפסתה מרובה לא תפסתה. תפסתה מועט תפסתה. וכתיב בשלחן (שמות תרומה כה כה) ועשית לו מסגרת טפח סביב. מה כאן טפח, אף כאן טפח. או אינו אלא נלמד מועשית זר זהב למסגרתו סביב. מה כאן כל שהוא. אף כאן כל שהוא? מאי כדון? אמר °רבי אלעזר בר יעקב רבי אלעזר בר יעקב. כתיב (ויקרא אחרי מות טז יד) ’‘‘אל פני הכפרת. ואין פנים פחות מטפח. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי. אילו מגדל שהיה עומד בתוך הבית גבוהה כמה. שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן הבית לתוכו? והרי הארון מונח במשכן והכל רשות אחת? אלא בשעה שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין. ועדין לא היו מחיצות המשכן קימות. דכשהיו מגיעים למקום חנייתם. היו מניחים את הארון, והוא היה מרבע את הרוחות לצפון דרום, ועל פיו היו בונים את המשכן. ניחא כמאן דאמר כל הכלים באמת ששה. דאמה וחצי הוי תשעה טפחים, וכפורת טפח הרי כאן עשרה. ברם כמאן דאמר באמת חמשה. ארון לאו שבעה טפחים ומחצה הוא? אמר רבי יעקב בר אחא דבית רבי ינאי רבי יעקב בר אחא דבית רבי ינאי° ו°רבי שמעון בן יהוצדק רבי שמעון בן יהוצדק. חד יליף לה מן ארון. וחורנה יליף לה מן עגלות. מסתברא דבית רבי ינאי רבי ינאי°, ילפין לה מן ארון. דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרין, וכפורת טפח. °רבי שמעון בן יהוצדק רבי שמעון בן יהוצדק יליף  למד לה מן העגלות. רבי זעירה רבי זעירא° בעי מנין לעגלות שהן גבוהות עשרה? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ואפילו תאמר גבוהות עשרה. ולא כן תני בשם °רבי נחמיה רבי נחמיה. כתיב עגלות צב.

-----------------------------------דף ג

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ג עמוד א] כמין קמרסטא היו ארגז מחופה מכל הצדדים דהוי כחור ברשות הרבים. אילו חור ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבע שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו? ודאי אסור שזה רשות היחיד לכל הדעות שהרי מוקף מחיצות בגובה עשרה. אבל אין כאן ראיה שלמעלה מי' אפילו בלא מחיצות כמו ארגז או תל יהיה רשות היחיד. אלא בשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו תרוטות היו שהיו מסירים את המחיצות: איזה בית אמרו שהוא טובל? °רבי רבי יהודה הנשיא אומר בית שיש בו ארבע אמות, אף על פי שאין שם ארבע דפנות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר. ארבע דפנות, אף על פי שאין שם ארבע אמות. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ארבע אמות וארבע דפנות. תנן, סוכת החג בחג. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מחייב במעשרות וחכמים פוטרים. וכן היה °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי מחייב במזוזה. מסתברא, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי יודי לאילין רבנין. דכוון שלדעתו אפילו סוכה שהיא עראי קובעת למעשרות וחיבת במזוזה, כל שכן אם יש ארבע דפנות או ארבע אמות של בנין. שאף שהם דירה גרוע, מהותם קבע. אילין רבנין לא יודון ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. אף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות כיוון שסוכה במהותה היא דירת עראי, יסברו שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת במעשרות: תני, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר ארבע. שלוש כהלכתן ורביעית אפילו טפח ורבנן אמרי שלש. שנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. מה טעמון דרבנן? סכות סכות סכות הרי שלש. אחד למעלן לסכך ושתים למטן והשלישית אפילו טפח מדבריהן. מה טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי (ויקרא אמור כג מב מג) סכת סכת סכות מלא. הרי ארבע. אחת למעלן לסכך ושלש למטן, והרביעית אפילו טפח מדבריהן. רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא° אמר. תרין אמורין. חד אמר טעמון דרבנן, וחורנה אמר טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . מה טעמון דרבנן? (ישעיהו ד', ו') וסכה תהיה לצל יומם מחרב, הרי אחת למעלן. סוכות סוכות סוכות הרי שלש אתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקמתה אטפח. מאי טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלן. סכת סכת סכות מלא הרי ד'. אתאי הלכתא וגרעתה לרביעית ואוקמתה אטפח. רבנן דקיסרין שמעון טעמא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי וטעמון דרבנן מן הדין קרייא. דכתיב (ישעיהו ד', ו') וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת. ולמחסה ולמסתור, הרי שתים. וכתיב מזרם וממטר. רבנן עבדין מזרם וממטר אחת. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי עבד מזרם וממטר שתים. ותני כן שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שתים של ארבעה ארבעה טפחים, והשלישית אפילו טפח כשר ציור עליון.

סוכות_בדיעבד










הציורים למעלה לפי שיטת הרב קניבסקי

רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° בעי. אותן של טפח שנתנן באמצע ציור ב מהו? האם כל ההתר זה רק כשעשויים כאות ´ר’ שיש צורת מבנה סגור או גם כך. חזר ואמר אותן של ד' טפחים שנתנן באמצע ציור ג מה הן. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° כהדין עובדא אתא קומי  מקרה כזה בא לפני רבי יסא רבי אסי° ואכשר. ותני כן חצר שהעמודין מקיפין אותה, הרי העמודין כדפנות. והא מתניתא פליגא דתני, עשויות כהילכתן כשירות שלא כהילכתן פסולות. סברין מימר שמה שאמרה המשנה שלא כהלכתן פסולות הכוונה שעשען באמצע ציור ב. שדווקא בצורת ר כשר שיש צורת מבנה סגור אבל באמצע שבין הדפנות מפולש פסול. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , מה שנאמר במשנה שלא כהלכתן הכוונה שעשה אלו שלא כנגד אלו ציור ד. רב רב (אמורא)° אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ג עמוד ב] אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל שלושה טפחים כדי שיחד יהיו ארבעה טפחים דהוי רוב מחיצה ציור א למטה. שמואל שמואל (אמורא)° אמר אפילו כנוסה כמה ציור א למעלה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי אבא חיננא בר שלמיה רבי אבא חיננא בר שלמיה° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° חד כהדין וחד כהדין. כהנא(א ) כהנא(א )° ואסא עלון והוון קומי  נכנסו ודנו לפני רב רב (אמורא)° עד שהכריעו כהדא דשמואל שמואל (אמורא)° אפילו כנוסה. אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, א_יטוהוא שתהא נתונה בתוך ג' טפחים כלחיים של מבוי בין ציור א למעלה עד ציור א למטה אבל לא מרוחק יותר כיוון שלחי המרוחק מהדופן רק עד ג’ טפחים נידון כלחי יותר מכן אינו נידון כלחי. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°. נעץ ארבעה קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן. מציל משם פיאה אפילו למעלה מעשר אמות. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר כמחיצת שבת, כן מחיצת כלאים. כמו שלענין שבת לא מועיל צורת הפתח ליותר מעשר, אף לענין כלאים לא מועיל צורת הפתח ביותר מעשר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מעשה שהלך °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אצל °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי לנגינד. והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת. והיו שם פרצות יותר מעשרה. והיה נוטל אעים  עצים וסותם ודוקרנים וסותם, עד שמיעטן פחות מעשרה. אמר כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי זעירה רבי זעירא°. מודה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° לענין שבת, א_כ שאין הפיאה מצלת יותר מעשר. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°, מתניתא אמרה כן. דתנן, מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה. אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעשר לענין שבת, יעשה רק חבל אחד מלעלה'. אמר רבי יונה רבי יונה°, רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° בעי. הדא פיאה שאמרה המשנה שמקיפין ג' חבלים זה למעלה מזה, היכא איתאמרת? מלמעלן או מן הצד? אין תימר מלמעלן ולא מועיל למעלה מעשר, כל שכן שמן הצד לא מועיל למעלה מעשר. אין תימר מן הצד, הא מלמעלה לא ואולי כן מועיל אפילו למעלה מעשר. אין תימר מלמעלן, יאות רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° מקשה. אין תימר מן הצד, לא אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° כלום. שאולי צורת הפתח מלמעלה מתיר יותר מעשר. מה נפשך? אם מלמעלן מועיל ביותר מעשר. למה המשנה לא אמרה שדי בחבל אחד מלמעלן. אם מן הצד מועיל, למה המשנה הצריכה שלושה חבלים. רבנן דקיסרין אמרי בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°. תיפתר בעשויין כמין דקרים שראשם חד. שאין אפשרות להניח חבל על ראשם. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אבודמא דחיפא רבי אבודמא דחיפא° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. צורת הפתח מתירה לגובה אפילו עד מאה אמה. אמר רבי יודן רבי יודן°. הדא דאת אמר לענין כלאים. אבל לענין שבת, לא תהא פיאה גבוהה מן הקורה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר °רבי רבי יהודה הנשיא. היא כלאים היא שבת בשניהם צורת הפתח מועילה אפילו למעלה מעשרים אמה. על דעתיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא, מה בין קורה ומה בין פיאה? קורה מצלת מרוח אחת. פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מד' רוחותיה שתי קורות וקנה על גבן והארץ מלמטה. ותייא כייא דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב המנונא רב המנונא°. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רב המנונא רב המנונא° פיאה אינה מצלת, עד שתהא מגופפת מד' רוחותיה. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° טוטרפליות, שבכרכים מחצלת שפרוסה על ארבע עמודים לצל, אסור לטלטל תחתיהן, מפני שהן סוף תקרה. ואין סוף תקרה מציל משום פיאה. אמר רבי פנחס רבי פינחס°. אתא עובדא קומי רבי ירמיה רבי ירמיה° בארבע עמודים ועליהם ארבעה קורות, והתיר לטלטל משום פיאה. רבין רבין° ורבי בון רבי אבין° בעון קומי רבי זעירא רבי זעירא° פאה מהו שתציל בסוכה? אמר לון, פיאה מצלת בסוכה. סוף סכך מהו שיציל בסוכה? אמר לון, אין סוף סכך מציל בסוכה. מה בין זה לזה? זה פאה נעשה לכך לדופן. וזה סכך אינו נעשה לכך. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. כל אילין מילייא לענין משא ומתן. הא להורות, אסור להורות.

-----------------------------------דף ד

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ד עמוד א] מה אם סוכה קלה, את אמר אסור? שבת החמורה, לא כל שכן. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°, בעא קומי רבי זעירה רבי זעירא°. מאן תנא פיאה מצלת? לא °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי? אמר לו אין, הדא תנא הוא ויחידאה הוא. אבל לרבנן לא מועיל צורת הפתח מארבע רוחות ברשות הרבים אבל בכרמלית מועיל. א_כא נמצאת אומר לענין כלאים. כל הפחות משלשה, כסתום. אם רוחב העמוד משלשה ועד ארבעה ובין עמוד לעמוד יותר מג' טפחים. אם העומד רבה על הפרוץ, מותר אפילו כנגד הפרוץ. ואם הפרוץ רבה על העומד, אסור אפילו כנגד העומד. מארבעה ועד עשר. אם העומד רבה על הפרוץ, מותר אפילו כנגד הפרוץ. ואם פרוץ מרובה על העומד, כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור היה בפרצה יותר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ. כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור. א_כב לענין שבת שלא שיך לחלק בין כנגד העומד או כנגד הפרוץ כיוון שהמחיצה הופכת הכל לרשות אחת. כל הפחות משלשה, כסתום. אם רוחב העמוד משלשה ועד ארבעה ומארבעה ועד עשר אותו דין. אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור אפילו כנגד העומד לא כמו בכלאים. הייתה הפירצה יתר מעשר. אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור אפילו כנגד העומד. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לית כאן בכלאים משלשה ועד ארבעה. שאמרנו שאם עומד מרובה על הפרוץ מותר אף כנגד הפרוץ דיש כאן פירצה ג' ואין כאן מקום ארבעה. דכיוון שהפרצה יותר משלושה אין פה לבוד. וכיוון שאין בכל פס ארבעה אין שם מחיצה לפס פחות מארבע, ואין כאן מחיצה כלל. מתיב רבי מנא רבי מנא°. והתנינן מקיפין בקנים. וקנה יש לו מקום? אמר לו לא תתיביני פחות משלשה. שכל הפחות משלשה כסתום הוא. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)° מכל מקום מכיון שהעומד רבה על הפרוץ, משלושה עד ארבע מותר:

פסל_היוצא_מהסוכה










ראשי פסל היוצאין מן הסוכה א_כג נידונין כסוכה. אמר רבי חונה רב הונא° בשם רבנן דתמן, אף שאין דפנות ובלבד על פני כולה בצד הפרוץ ציור א אבל לא כמו ציור ב, רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° רבי יסא רבי אסי° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, ואפילו שלא כנגד הדופן כמו ציור א ויכול לישן תחת הסכך הבולט מחוץ לדפנות. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, ובלבד כנגד הדופן כמו ציור ג שלפחות דופן אחת תמשך איתו. על דעתיה דרבי יסא רבי אסי° ניחא שיש חידוש שאף על פי שאין דפנות ישנים תחתיה, אלא על דעתיה דרבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° מה היקלתה בה? הרי זו סוכה גמורה שהרי די בשני דפנות ושלישית טפח. הקלנו שישן שם אף אם באותו מקום חמתה מרובה מצילתה והוא הדין בכל מקום אחר בסוכה שהולכים אחר הרוב אלא שבדרף כלל שם כיוון שאינו מתכוון לישב שם אינו נותן הרבה סכך. תנן, ושחמתה מרובה מצילתה פסולה. הא מחצה למחצה א_כד כשירה. והתני, סוכה מדובללת שסכך כשר ופסול מעורבבים יחד שצילתה מחמת הסכך הכשר מרובה מחמתה כשירה. הא מחצה על מחצה פסולה. הכא את אמר כשירה והכא את אמר פסולה? רבנן דקיסרין ורב יצחק בר נחמן רב יצחק בר נחמן° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. שנייא היא מה שאמרנו בסוכה מדובללת שהסברנו שהכוונה שחצי מהסכך פסול, מדובר שסיכך באילן. ואף אם כעת היא מחצה על מחצה, במהרה הענפים יצמחו מעט ויהיה רוב מן הפסול, כי אלן דרכו לפסע לצמוח:

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ב

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ד עמוד ב] מתני' סוכה הישנה °בית שמאי בית שמאי פוסלין ו°בית הלל בית הלל א_כה מכשירין. איזו היא הישנה? כל שעשאה קודם לחג שלשים יום. אבל אם עשאה לשם החג, אפי' מתחילת השנה כשירה:

גמ’: תנן, סוכה הישנה °בית שמאי בית שמאי פוסלין ו°בית הלל בית הלל מכשירין. ואפילו ל°בית הלל בית הלל א_כו צריך לחדש בה דבר. חברייא אמרו טפח, רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אומר כל שהוא. מאן דאמר כל שהיא, ובלבד על פני כולה כגון שיגביה קנה ויחזירו. אף במצה כן? שבמצה ישנה תהיה פלוגתא ד°בית שמאי בית שמאי וד°בית הלל בית הלל. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° דברי הכל היא. מכיון שלא עשאה לשם פסח, דבר בריא שלא דיקדק בה. א_כז סוכת הרועים סוכת היוצרים כשירה. סוכת הכותים עשויה כהילכתה כשירה שלא כהילכתה פסולה. העושה סוכה לעצמו מהו אומר? ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות סוכה. עשה לאחר אומר לעשות סוכה לשמו. א_כח נכנס ליישב בה אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה בלילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. אמר חנין בר אבא חנין בר אבא° בשם רב רב (אמורא)° וצריך לומר זמן שהחינו בעשיתה. אם הזכיר זמן בעשיתה, מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן שהחינו? רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אמר צריך להזכיר זמן. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר צריך להזכיר זמן. רבי זבידה רבי זבידה° אמר צריך להזכיר זמן. רבי חייא בר אדא רבי חייא בר אדא° עביד לה שמועה וכך לימד רבי זעירה רבי זעירא° ורבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° אמרו בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ורבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמר בשם רבי חמה אבוי דרבי אושעיה רבי חמה אבוי דרבי אושעיה°, מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן על החג

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ג

[עריכה]

מתני’: א_כט העושה סוכתו תחת האילן, כאילו עשאה בתוך הבית. א_ל סוכה על גבי סוכה, העליונה כשירה והתחתונה פסולה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אם אין דיורין בעליונה, התחתונה כשירה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 א_כא מיי' פ"ז מהל' כלאים הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף מ"ה:

22 א_כב מיי' פט"ז מהל' שבת הלכה ט"ז, מיי' פט"ז מהל' שבת הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ח', טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ט':

23 א_כג מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ז':

24 א_כד מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף א':


[ע"ב]

25 א_כה מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ו סעיף א':

26 א_כו טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ו סעיף א':

27 א_כז מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ה:

28 א_כח מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרמ"ג סעיף ב':

29 א_כט מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ו סעיף א':

30 א_ל מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ח סעיף א':


-----------------------------------דף ה

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ה עמוד א]

גמ’: שני סככין זה על גבי זה. העליון חמתו מרובה מצילתו, התחתון אין חמתו מרובה מצילתו, ועל ידי זה ועל ידי זה צילתן מרובה מחמתן, התחתונה כשרה. היו שניהם צילתן מרובה מחמתן, התחתונה פסולה משום סוכה תחת סוכה. כמה יהא ביניהן ויצטרפו לפסול? תרין אמורין. חד אמר עשרה כהכשר סוכה, וחורנה אמר ארבעה שזה מקום חשוב. מתיב מאן דאמר עשרה למאן דאמר ארבעה. למה אתה פוסל בארבעה? משום אהל? אם כך היה לך לפסול אפילו טפח שהרי מצאנו אוהל שהוא טפח: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה. מה? כדי להיפסל צריך שיהיו בעליונה דיורין ממש? או אפי' ראויה לדיורין? מן מה דתנא חד סב קומי רבי זעירא רבי זעירא°, אם אין דיורין בעליונה אפילו התחתונה כשירה. לית בר נש אמר אפילו התחתונה כשרה אלא דהוא מודה על קדמייתא שהעליונה כשרה. הדא אמרה דיורין ממש כי אם אינה ראויה לדיורין מה שיך להכשיר את העליונה

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ד

[עריכה]

מתני’: א_לא פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר. א_לב או שפירס על גבי הקינוף פסולה. א_לג אבל פורס הוא על נקליטי המטה:

גמ’: תני, תולה בה קיטיות סדינים מצוירים כשירה. אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° הדא דאת אמר מן הצד, הא מלמעלן פסולה: רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, אף מלמעלן דתנן, או תחתיה מפני הנשר. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, לא אמרו אלא מפני הנשר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ה עמוד ב] א_לד הא שלא מפני הנשר אלא לנוי כשירה. תנן, אבל פורש הוא על ניקליטי המיטה. ולמה אין זה כישן באהל ויהיה פסול? אמר רבי ביבי רבי ביבי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שכן זה דומה למגביה ידיו תחת הסדין שהוא עושה חלל באצילי ידיו ונעשה כאהל ולכולי עלמא אין בכך כלום, והוא הדין כאן
:

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ה

[עריכה]

מתני’: א_לה הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה. אם היה הסיכוך הרבה מהן או א_לו שקצצן כשירה א_לז זה הכלל, דבר שהוא מקבל טומאה או אם אין גידוליו מן הארץ אין מסככין בו. וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו:

גמ’: תנן, הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה. אם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)° מה שאמרה המשנה שאם קצצן כשרה, והוא שידלה אותן לכך שאם לא כן נפסל משום תעשה ולא מן העשוי. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירא רבי זעירא° א_לח צריך לנענע אחר הקציצה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° תרתיהון לקולה. הדלה אותן לכך אף על פי שלא נענע, נענע אף על פי שלא הדלה אותן לכך. רבי אבא חיננא בר שלמיה רבי אבא חיננא בר שלמיה° ורב ירמיה רב ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° סיככה בשלביות סלם פסולה. א_לט בזכרים השלבים כשירה בנקיבות המוטות הארוכות שיש בהם שקעים לקבל השליבות פסולה. א_מ סיככה באניצי פשתן פשתן מנופץ אף שעדין לא נטווה. פסולה מדרבן אף שאינם מקבלים טומאה. דכיוון שנשתנה צורתו גזרו עליו, בהוצני פשתן לא נשרה ולא נופץ כשירה. סיככה בחבלים, אית תניי תני כשירה, ואית תניי תני פסולה אף שחבלים אינם מקבלים טמאה. מאן דאמר כשירה, א_מא בחבלים של סיב שלא נשתנה צורתו. ומאן דאמר פסולה בחבלים של פשתן. מנין שהסכך צריך להיות מדבר שאינו מקבל טמאה? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° דכתיב (דברים ראה טז יג) חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך. מפסולת שבגורן ושביקב שאינם מקבלים טמאה את עושה לך סכך. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר הסכה זכר לענני כבוד, וכתיב (בראשית בראשית ב ו) ואד יעלה מן הארץ. מה עננים גידולם מן הארץ ואינם מקבלים טמאה. אף סוכה צריך שתעשה מדבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ. אמר רבי תנחומה רבי תנחומה° דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן רבי יוחנן° דו אמר עננים מלמעלה היו נוצרים מהמים שברקיעה ואינם נוצרים מהמים שבארץ ואינם גדולי קרקע, דו יליף לה  הוא למד מאספך. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר עננים מלמטן היו שנוצרים מהמים שבאוקינוס וכגדולי קרקע נחשבים דו יליף לה  הוא למד מעננים. אמר רבי אבין רבי אבין°, דין כדעתיה ודין כדעתיה. רבי יוחנן רבי יוחנן° דו מדמי לה כמשלח לחבירו חבית וקנקנה שגם העננים וגם המים מהשמים. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דו מדמי לה כהן דאמר לחבריה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

31 א_לא מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ט:

32 א_לב מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ז סעיף ג':

33 א_לג מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ז סעיף ג':


[ע"ב]

34 א_לד מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ז סעיף ד', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ט:

35 א_לה מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ג:

36 א_לו מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ו סעיף ב':

37 א_לז מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה א', מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף ב':

38 א_לח מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ו סעיף ב':

39 א_לט מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף ג':

40 א_מ מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף ד':

41 א_מא מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף ה':


-----------------------------------דף ו

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ו עמוד א] שלח קופתך וסב לך חיטין שהעננים מהארץ והמים מהשמים

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ו

[עריכה]

מתני’: חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים, א_מב אין מסככין בהן. א_מג אם התירן כשירות. א_מד וכולן כשירות לדפנות:

גמ’: תנן, חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים, אין מסככין בהן. מאי טעמא אין מסככין בהן? אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מפני שהיא נראית כאוצר שמא יניחם על הגג ליבשם ואחר כך ימלך עליהם לסכך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. רבי יעקב בר אבייא רבי יעקב בר אבייא° ורב ששת רב ששת° אמרו בשם רבי חייה רבה רבי חייא רבה°, א_מה אין חבילה פחותה מכ"ה קנים. אמר חיננא בר שלמיה חיננא בר שלמיה° בשם רב רב (אמורא)° קצר לסכך א_מו אין להן ידות. קצר לסכך וחישב עליהן למאכל בא במחשבה הועילה מחשבתו ויש לה ידות כאכל. קצר למאכל וחישב עליהן לסכך אחרים אומר אין מחשבה מועלת, כדי שיהיה הסכך כשר עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד. רב רב (אמורא)° כהדא דאחרים. מה אנן קיימין מה הדין אם קצר רק לסכך והוכשרו, ואחר כך אמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן שחשב עליהם לאכילה, א_מז צריכין הכשר פעם שנייה שכשעמדו לסכך לא היו ראוין לקבל טמאה או כבר הכשירן בידם? שמחשבת האוכלין שחשב אחר כך חלה משעה ראשונה שהוברר שעמדו לאכילה משעה ראשונה. תנן, וכולן כשירות לדפנות. מאחר שגם הגג וגם הדפנות נלמדו ממה שכתוב מספר פעמים סכות. מנין שהדפנות כשרות בדבר המקבל טמאה? אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא° נאמר (שמות פקודי מ ג) וסכת על הארן את הפרוכת. מיכן שהדופן קרוי סכך, מיכן שעושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה שהרי הפרוכת מקבלת טמאה:

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ז

[עריכה]

מתני’: מסככין בנסרין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ו°רבי מאיר רבי מאיר א_מח אוסר משום גזרת תקרה. נתן עליה נסר שהוא רחב ד' טפחים כשירה, ובלבד שלא יישן תחתיו:

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ו עמוד ב]

גמ’: תנן, מסככין בנסרין דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ו°רבי מאיר רבי מאיר אוסר . אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רב רב (אמורא)° א_מט כשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. רבי יסא רבי אסי° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° בנסרים משופין ככלים נחלקו אפילו שאין בהם ארבעה, ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר שמא יסכך בכלים. והא רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רב רב (אמורא)° בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. האם לדעת רבי ירמיה רבי ירמיה° במשופין לכלים אם אין בהם ארבעה דברי הכל מותר? מן מה דאמר רבי ירמיה רבי ירמיה° סיככה בשלביות שלבי סלם פסולה. ואמרין דכ°רבי מאיר רבי מאיר הורי. הדא אמרה היא הדא היא הדא. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° במשופין לכלים נחלקו. האם לדעת רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשיש בהם רוחב ארבעה אפילו אינם משופים דברי הכל אסור? מן מה דהורי רבי יוסא רבי יוסי בר זבידא° בסדרא רבא  בבית המדרש הגדול, מלתרה  קורה שיש בה ארבעה מסככין בה, ואמרין כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי הורי. הדא אמרה היא הדא היא הדא. שמואל שמואל (אמורא)° אמר הדא דאת אמר שיש מחלוקת °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי לגבי נסר שיש בו ארבעה טפחים זה דווקא כשמניחו לאורך הכוונה לרוחב הקרש, אבל אם מניחו לרוחב על עובי הקרש או בשיפוע שיתפוס פחות מארבעה טפחים בסכך כשר. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, בין לאורך בין לרוחב כשר. רבי זריקן רבי זריקא° אמר בשם רב המנונא רב המנונא°, כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. רבין רבין° ורבי בון רבי אבין° בעון קומי רבי זעירה רבי זעירא°. למה רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין בין לאורך ובין לרוחב כשר ? אמר לון משם שלדעתם אין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות. מתני' פליגא על רב המנונא רב המנונא° דתני, סוכה שאינה מחזקת כדי ראשו ורובו ושולחנו שיש בה רק ארבעה טפחים. יביא נסר אפילו של ארבעה טפחים ויצרף ממנו שלשה טפחים וכשר . אין תימר לרוחב שיניחנו בשיפוע שיכסה רק שלושה טפחים לית יכול. דאמר רבי זריקן רבי זריקא° בשם רב המנונה רב המנונה°, כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. אלא מה תאמר? דכן אנן קיימין שהניחן לאורך או לרוחב ואף שהנסר פסול ואסור לישן תחתיו הסוכה כשרה. ואיפשר שלא יישן תחתיו בסוכה כזו קטנה? אלא על כרחך הבריתא שלא כרב המנונא רב המנונא°

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ח

[עריכה]

מתני’: תקרה של נסרים שיש בהם ארבעה טפחים שאין עליה מעזיבה שיכבה של טיט שלא יחדור גשם, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר משום °בית הלל בית הלל, א_נאו מפקפק משום תעשה ולא מן העשוי או נוטל אחת מבינתיים ומניח סכך במקומו. ו°בית שמאי בית שמאי אומרים מפקפק משום תעשה ולא מן העשוי ונוטל מבינתיים משום גזרת תקרה, °רבי מאיר רבי מאיר אומר לא נחלקו °בית הלל בית הלל ו°בית שמאי בית שמאי בדבר זה ולכולי עלמא נוטל אחת מבינתיים ואינו צריך לפקפק:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

42 א_מב מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף ט"ו:

43 א_מג מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ז:

44 א_מד מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף א':

45 א_מה מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף ט"ו:

46 א_מו מיי' פ"ה מהל' טומאת אוכלין הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י':

47 א_מז מיי' פ"ג מהל' טומאת אוכלין הלכה ג', מיי' פי"ד מהל' טומאת אוכלין הלכה י"ז:

48 א_מח מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ח:


[ע"ב]

49 א_מט מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ח:

50 א_נ מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ט':


-----------------------------------דף ז

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ז עמוד א]

גמ’: תנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר לא נחלקו °בית הלל בית הלל ו°בית שמאי בית שמאי בדבר זה ולכולי עלמא נוטל אחת מבינתיים ואינו צריך לפקפק. והוא הדין שאם פיקפק אינו צריך ליטול אחת מבינתיים: דכיוון שחייבוהו לפקפק, לא יבא לטעות ולישון בבית

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה ט

[עריכה]

מתני’: א_נא המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המיטה, אם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה. א_נב החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינו סוכה:

גמ’: תנן, המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המיטה, אם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה. תני, צריך שיהיה רווח יותר מכמותן. חברייא אמרין לפי שאין טפח נכנס לתוך טפח נמצא שכשיתן סכך כשר בניהם יכנס פחות. התיב רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, הרי כלי זכוכית, הרי טפח נכנס לתוך טפח והוא הדין כאן שיוכל להכניס קרשים. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° תמן זכוכית שהיא חלקה נכנס ויוצא, ברם הכא כמותן ממש נכנס ואינו יוצא. באמת אף לפי המשנה צריך שיהיה רווח יותר מהן. ומה שאמרה המשנה אם יש רווח ביניהן כמותן, הכוונה שיהיה רווח מעט יותר כדי שכמותן יוכל להיכנס ולצאת. תנן, החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינו סוכה. מאי טעמא? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מפני שהיא נראית כאוצר. תני רבי חייה רבי חייא רבה° משום תעשה לך לא מן העשוי לך. מה נפק מביניהון? ישב בה בדיעבד. על דעתיה דרבי חייה רבי חייא רבה° פסולה שמדאוריתא אינה סכה. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° כשירה שזו רק גזרה דרבנן:

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה י

[עריכה]

מתני’: א_נג המשלשל דפנות מלמעלן למטן, אם גבוה מן הארץ ג' טפחים פסולה. מלמטן למעלן אם גבוה מן הארץ י' טפחים כשירה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, כשם שמלמטן למעלן י' טפחים כך מלמעלן למטן י' טפחים. הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ז עמוד ב]

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא אמר °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא שמחיצה תלויה מותרת אלא לעניין סוכה שהיא בעשה, אבל לעניין שבת שהיא בסקילה אף °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא מודה. מילתיה דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר שלדעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אף לעניין שבת מחיצה תלויה מתרת. דאמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, שלטון בא לציפורין ותלו בו קיטיות סדינים ליבוש מערב שבת והתיר °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי לטלטל תחתיהן בשיטת אביו. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . אתייא דרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° כרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. ותריהון פליגון  ושניהם חולקים על שיטתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°. דאמר רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי חנניה בן עקביא רבי חנניה בן עקביא, שלשתן אמרו דבר אחד דמחיצה תלויה מתרת אף לשבת. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי דגשרים המפולשין דאמר פי תקרה יורד וסותם וכל שכן מחיצה תלויה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ההן דהכא. °רבי חנניה בן עקביה רבי חנניה בן עקביה דתני ג' דברים התיר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°, התיר לטמון בעצה שבים. והתיר כצוצרה שיש בה ארבע על ארבע לעשות נקב באמצע ולשאוב מים מנהר שתחת משום פי תקרה יורד וסותם, והתיר הבאת אלונטיות אחר שהתנגב בה ולא חישינן שמא יסחוט:

ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה יא

[עריכה]

מתני’: א_נד בית שנפחת וסיכך על גביו, אם יש בין הכותל לסיכוך ד' אמות פסולה. וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרא. סוכה גדולה שהקיפוה דבר שאין מסככין בו, אם יש תחתיו ד' אמות פסולה:

גמ’: תני רבי חייה רבי חייא רבה° א_נה אויר פסול פוסל בג' טפחים. סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אף אנן תנינן תרתיהון, אויר פסול פוסל בג' טפחים דתנינן, הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות דתנינן, בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין כותל לסיכוך ד' אמות פסולה. הא פחות מיכן כשירה. אויר פחות משלוש מהו לישן תחתיו? התיב רבי יצחק בן אלישיב רבי יצחק בן אלישיב°, מה הקושיה? הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו. והכא נמי אויר משלים בסוכה א_נו ואסור לישן תחתיו. תנן, אם יש בין הכותל לסיכוך ד' אמות פסולה. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר סכך פסול פוסל בד’ טפחים ורק מן הצד הכשירו עד ארבע אמות מפני שהיא נראית כדופן עקומה. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° מפני שהיא נראית כדופן עקומה. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מפני שהיא נראית כדופן עקומה. רבי זעירה רבי זעירא° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם כהנא רב כהנא° מפני שהיא נראית כדופן עקומה. אמר רבי יונה רבי יונה° ל רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ולמה לית אנן אמרין משום שאין סכך פסול פוסל אלא בד' אמות?

-----------------------------------דף ח

[עריכה]
ירושלמי מאיר סוכה ח


ירושלמי סוכה, פרק א, הלכה יב

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ח עמוד א] מתני' א_נז העושה סוכתו כמין צריף משולש או שסמכה לכותל ונוצר משולש ישר זוית °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין. א_נח מחצלת קנים. מחצלת גדולה, עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה. עשאה לסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אחת גדולה ואחת קטנה. עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה, ולסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה:

גמ’: תנן, העושה סוכתו כמין צריף משולש או שסמכה לכותל משולש ישר זוית °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס פוסל מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין. מודה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לחכמים שאם היתה נתונה על ארבעה אבנים או שהיתה גבוה מן הארץ פותח טפח א_נט שהיא כשירה שהטפח נחשב דופן והשיפוע לגג. תני העושה סוכתו כבית יער הלבנון שסיכך כך שהגג נראה בצורה של משולשים משולשים כשירה. למי נצרכה? ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאף על פי שפסל סוכה כמין צריף כאן הכשיר. מחצלת קנים,אמר רבי אבא בר בר חנה רבי אבא בר בר חנה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° המחלוקת בין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לחכמים במחצלות אושא שנו שהן רכות. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר , סתם מחצלות אושא טמאות מדרס, שסתמן לשכיבה עד שיעשם לאוהלים. סתם מחצלות טיברייא טהורות שהן קשות ועיקרן לצל, עד שיעשם לשכיבה. כי פליגי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס וחכמים בשאר מקומות. מר מדמי ליה לשל אושא ומר מדמי ליה לשל טבריה. רבי יצחק בר חקולה רבי יצחק בר חקולה° ורבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי° הורין באילין שעשויות לתתן על פתח החנויות שהן טהורות. שאינן עשויות לשכיבה. הורי רבי אימי רבי אמי° מחצלת ארוגה טמאה, שהיא חלקה ונוחה לשכיבה. עשאה סתם ויחדה לסיכוך מהו לסכך בה? מחלוקת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס וחכמים. רבי יצחק ברבי אלעזר רבי יצחק ברבי אלעזר° הורי מדוחק להתיר ראשי מעדנים לפרום התפירה שהיו עושים בקצה וכך יתבטל מתורת כלי ולסכך בהן. והא תנינן וכן המתיר ראשי מעדנים א_ס טהורה ואת אמר הכין שרק בדוחק התירו?

הדרן עלך פרק סוכה

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_סוכה/פרק_ראשון"