ירושלמי סוכה א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק א · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף ה עמוד ב[עריכה]

מתניתין  הדלה עליה את הגפן אתה דלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה אם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה וזה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה אם אין גידוליו מן הארץ אין מסככין בו וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו:

גמרא   רבי בא בשם רב והוא שידלה אותן לכך.  רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא צריך לנענע.  א"ר יוסה תרתיהון לקולה הדלה אותן לכך אע"פ שלא נענע נענע אע"פ שלא הדלה אותן לכך.  ר' בא חיננא בר שלמיה רב ירמיה בשם רב סיככה בשלביות פסולה.  בזכרים כשירה בנקיבות פסולה.  סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשירה.  סיככה בחבלים אית תניי תני כשירה ואית תניי תני פסולה.  מאן דמר כשירה בחלבים של סיב ומאן דאמר פסולה בחבלים של פשתן.  א"ר יוחנן כתיב (דברים, טז) באספך מגרנך ומיקבך.  מפסולת שבגורן ושביקב את עושה לך סכך.  רשב"ל אמר (בראשית, ב) ואד יעלה מן הארץ.  א"ר תנחומה דין כדעתיה ודין כדעתיה.  ר' יוחנן דו אמר עננים מלמעלה היו דו יליף לה מאספך.  רשב"ל אמר עננים מלמטן היו דו יליף לה מעננים.  א"ר אבין דין כדעתיה ודין כדעתיה ר' יוחן דו מדמי לה כמשלח לחבירו חבית וקנקנה.  רשב"ל דו מדמי לה כהן דאמר לחבריה

דף ו עמוד א[עריכה]

שלח קופתך וסב לך חיטין: