ירושלמי סוכה א
מתוך: ירושלמי סוכה א א (עריכה)
דף א עמוד א[עריכה]
מתניתין סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשר טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה:
גמרא רבי יוסי אמר לה סתם. ר' אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל. ור' יודה יליף לה מפתחו של אולם. אם מפתחו של אולם דיו ארבעים אמה דתנן תמן פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה. תני ר' חייה אפי' ארבעים נ' אמה תני בר קפרא אפי' מאה אמה. א"ר אבין ר' יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. דתנינן תמן וכן נשרי' המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין. היך מה דאת אמר תמן את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת. כך את אמר הכא את רואה את המלתירה כאילו היא יורדת וסותמת. היא דעתיה דר' יהודה בסוכה. היא דעתיה במבוי. היא דעתהון דרבנן בסוכה. היא דעתהון במבוי. ולא דמיי יש דברים כשרים בסוכה ופסולים במבוי כשרים במבוי ופסולים בסוכה. דוקרנין כשרים בסוכה ופסולין במבוי ותני כן הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדא דאת אמר בגבוהין ג' למעלה מכותל המבוי. אבל אם אינן גבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי כשר. בשאין בהן רוחב ארבעה. אבל אם יש בהן רוחב ד' אפי' גבוהין כמה כשר. דנפות כשרות בסוכה ופסולות במבוי. תני כן שתים כהלכתן והשלישית אפי' טפח. ר' חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ד' טפחים. והשלישית אפילו טפח כשר. ובמבוי עד שיהא מגופף מד' רוחותיו. רחב מעשר אמות בסוכה כשר ובמבוי פסול. הדלה עליה את הגפן את הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גביו פסולה. הדא דאת אמר על בית סאתים אבל יותר מבית סאתים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מותר לטלטל בה אלא בארבע אמות. חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה במבוי כשר. סוכה מקורה פסולה מבוי מקורה כשר. רבי אחא בשם רבי הושעיה לא סוף דבר מקורה. אלא אפילו
דף א עמוד ב[עריכה]
גמרא נתן מלתירה ויש בה רוחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי. אילו בית שהוא גבוה מכמה שמא אינו חייב במעקה. אינו חייב במזוזה. אלא בית מקורה ואין סוכה מקורה. מצינו סיכוך שהוא כקירוי דתנינן תמן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה. אלא בית מגופך ואין סוכה מגופפת והרי אכסדרה שנפרצה במלואה לר"ה. רבי אילא בשם רב ורבי יוחנן תריהון אמרין מטלטלין בכולה. מאי כדון רבי אבהו בשם רבי יוחנן התורה אמרה (ויקרא, כג) בסכת תשבו עד עשרים אמה את יושב בצילה של סוכה. מעשרים אמה ולמעלן את יושב בצילן של דפנות. א"ר יונה הדא דאת אמר בנתונה למעלה מכ' אמה לדפנות אבל אם היתה נתונה למטה מכ' אמה לדפנות כשירה. א"ל ר' יוסה על דעתך דאת אמר בדפנות הדבר תלוי ניתני סוכה שהיא נתונה למעלה מכ' אמה לדפנות פסולה. ר' בא בשם רב בשאינה מחזקת אלא כדי ראש ורובו ושולחנו. אבל אם היתה מחזקת יותר כשרה. ר' יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה בשאין דפנותיה עולות עמה אבל אם היו דפנותיה עולות עמה כשרה. והא מתני' פליגא א"ר יהודה מעשה בסוכתה של הילני המלכה בלוד שהיתה גבוהה יותר מכ' אמה והיו חכמים נכנסין ויוצאין בה ולא אמר אדם דבר אמרו לו מפני שהיא אשה ואין אשה מצוה על המצות. אמר להן אם משם ראייה והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה אית לך מימר בסוכתה של הילני בשאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו אלא בשאין דפנותיה עולות עמה. מסתברא מה דאמר רבי יאשיה לית היא פליגא דכן ארחיהון דעתירייא מיעבד דפנתא קלילן די ייא קרירה עליל. רב הושיע בעי הביא נסר ונתנו
דף ב עמוד א[עריכה]
גמרא על גבי חולייה של עמוד פשיטא אם ימוד מן הנסר יש כאן עשרים אמה. אם ימוד מן הקרקע אין כאן עשרים אמה. מה את עביד ליה כאויר פסול כסכך פסול. אין תעבדיני' כאויר פסול פוסל בג' טפחים. אין תעבדיניה כסכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות. ר' יוסה בי ר' בון בשם חזקיה מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בד"א שלא בא אלא להיתירה של סוכה. א"ר מיישא ותמיה אנא היך רב הושעיה צריכא ליה ולמה לא יליף לה מן הדא דרבי בא בר ממל דתנינן תמן המשלשל דפנות מלמעלן למטן אם גבוה מן הארץ ג' טפחים פסולה. וא"ר בא בר ממל כשאינו יושב ואוכל בצילן של דפנות אבל אם היה יושב ואוכל בצילן של דפנות כשירה. א"ר יוסה לית הדא דר' בא בר ממל אולפן מן מתניתן יליף לה ר' בא בר ממל דתנינן תמן כצוצטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלין הימינה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בין מלמעלן בין מלמטן. וא"ר זעירא רב יהודה בשם רב והוא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלואו של דלי. ולא דמייא ים כרמלית היא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. ברם הכא התורה אמרה בסכת תשבו מקרקע סוכה את מודד עשרים אמה.
דף ב עמוד ב[עריכה]
היתה למטה מעשרה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בהן ממעטין בה לפסול. ואם לאו ממעטין בה לכושר. היתה למעלה מעשרים אמה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בה ממעטין בה לכושר ואם לאו ממעטין בה לפסול. אמר רבי שמי כשם שאמרו למעלן כך אמרו למטן. קש ותבן אין ממעטין בה עפר וצרורות ממעטין. אמר רבי יוסה בי רבי בון עלו בו עשבים אין ממעטין בה. מנין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת. רבי אבהו בשם רשב"ל (שמות, כה) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת. וכתיב (שמות, כא) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. מה דיבור שנאמר להלן רשות אחרת אף דיבור שנאמר כאן רשות אחרת. וארון לא תשעה ר' זעירה בעי מנין לכפורת שהיא טפח. תנא רבי חנינה בן שמואל כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מידת אורכן ורחבן ושיעור קומתן חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מידת ארכה ורחבה ולא נתנה שיעור קומתה. ונלמדינה מכלי קטן שבמקדש. (שמות, כה) ועשית לו מסגרת טפח סביב. מה כאן טפח אף כאן טפח. או אינו אלא (שמות, כה) ועשית זר זהב למסגרתו סביב. מה כאן כל שהוא אף כאן כל שהוא. מאי כדון רב אחא בר יעקב אמר (ויקרא, י) פני. אין פני פחותים מטפח. רבי יוסה בעי אילו מגדל שהוא עומד בתוך הבית גבוה כמה שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן בית לתוכו. אלא בשעת שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין. ניחא כמאן דאמר באמת ששה. ברם כמ"ד באמת חמשה. וארון לא שבעה טפחים ומחצה הוא. רב יעקב בר אחא אמר דבית רבי ינאי ור"ש בן יוצדק. חד יליף לה מן הארון. וחורנה יליף לה מן העגלות. ולא ידעינן מאן דיליף לה מן הארון מאן דיליף לה מן העגלות. מסתברא דבית רבי ינאי ילפי לה מן הארון דבית ר' ינאי אמרי ארון תשעה וכפורת טפח. ור"ש בן יוצדק יליף לה מן העגלות. ר' זעירה בעי מנין לעגלות שהן גבוהות י'. א"ר יוסה ואפי' תימר גבוהות י'. לא כן תני בשם ר' נחמיה צב
דף ג עמוד א[עריכה]
כמין קמרסטה היו. אילו חור ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבע שמא אינו אסור להשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו. אלא בשעה שהיו מושיטין את הקרשים מזו לזו תרוטות היו. תני ר' אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות. ר' שמעון אומר ארבע דפנות אף על פי שאין שם ארבע אמות. רבי יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות. וכן היה רבי יהודה מחייב במזוזה. אף על פי שאין שם ארבע אמות וארבע דפנות. מסתברא דרבי יהודה יודה לאילין רבנן. ואילין רבנן לא יודון לרבי יהודה שאף על פי שיש שם ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת במעשרות. רבי שמעון אמר ארבע ורבנן אמרי שלש. מה טעמון דרבנן סכות סכות סכות הרי שלש אחד למעלן ושתים למטן והשלישית מדבריהן. מה טעמא דרבי שמעון (ויקרא כג, מב) סכת סכת סכות מלא. הרי ארבע. אחת למעלן ושלש למטן והרביעית מדבריהן. רבי חייה בר אדא אמר תרין אמורין חד אמר טעמון דרבנן וחורנה אמר טעמא דרבי שמעון. מה טעמון דרבנן (ישעיה, ד) וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלן סוכות סוכות סוכות הרי שלש. מ"ט דר"ש וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת למעלן. סכת סכת סכות מלא הרי ד'. רבנן דקיסרין שמעון טעמא דר"ש וטעמון דרבנן מן הדין קרייא וסכה תהיה לצל יומם מחרב הרי אחת. שם ולמחסה ולמסתור. הרי שתים. שם מזרם וממטר. רבנן עבדין מזרם וממטר אחת. ר"ש עבד מזרם וממטר שתים. ותני כן שתים כהילכתן והשלישית אפילו טפח. ר' חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים והשלישית אפילו טפח כשר. רב הושעיה בעי אותן של טפח שנתנן באמצע מהו. חזר ואמר אותן של ד' טפחים שנתנן באמצע מה הן. ר' יעקב בר אחא כהדין עובדא אתא קומי רבי יסא ואכשר. ותני כן חצר שהעמודין מקיפין אותה הרי העמודין כדפנות. והא מתניתא פליגא עשויות כהילכתן כשירות שלא כהילכתן פסולות. סברין מימר באמצע. אמר רבי שמואל בר רב יצחק אלו שלא כנגד אלו. רב אמר
דף ג עמוד ב[עריכה]
אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח. שמואל אמר אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. ר' בא חיננא בר שלמיה רב ירמיה בשם רב אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא. רבי יעקב בר אחא א"ר יוחנן ורשב"ל חד כהדין וחד כהדין. כהנא ואסא עלון והוון קומי רב בהדא דשמואל. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בן לוי והוא שתהא נתונה בתוך ג' טפחים כלחיים. רשב"ל בשם רבי יוסי בן חנינא נעץ ד' קנים בארבע זויות של כרם וקשר גמי מלמעלן מציל משם פיאה. א"ר יוחנן כמחיצת שבת כן מחיצת כלאים. א"ר יוחנן מעשה שהלך ר' יהושע בן קרחה אצל ר' יוחנן בן נורי לנגינד והראהו שדה אחת וביתרתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשרה והיה נוטל אעים וסותם ודוקרנים וסותם עד שמיעטן פחות מעשרה. אמר כזה כן מחיצת שבת. אמר רבי חיי מתניתא אמרה כן מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה. אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעשר דייו חבל א'. ר' יונה א"ר הושעיה בעי הדא פיאה מה את אמרת מלמעלן מן הצד. אין תימר מלמעלן כ"ש מן הצד אין תימר מן הצד הא מלמעלן לא אין תימר מלמעלן יאות אמר רבי חגיי. אין תימר מן הצד לא אמר ר' חגיי כלום. רבנן דחיפא בשם רשב"ל לגובה אפי' עד מאה אמה. א"ר יודן הדא דאת אמר לענין כלאים אבל לענין פיאה לא תהא פיאה גבוהה מן הקורה. אמר רבי יוסי היא כלאים היא שבת. על דעתיה דר' יוסה מה בין פיאה מה בין קורה. קורה מצלת מרוח אחת פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. ואתייא כהיא דאמר רבי זעירא בשם רב המנונא פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה. אמר רבי בא בר ממל טוטרפליות שבכרכים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ואין סוף תקרה מציל משם פיאה. א"ר פינחס אתא עובדא קומי ר' ירמיה בארבע עמודים ועליהם ארבעה פיסטליות והתיר לטלטל תחתיהן משום פיאה. רבי בון ורבי בון בעון קומי רבי זעירא פאה מהו שתציל בסוכה. אמר לון פיאה מצלת בסוכה. סוף סכך מהו שיציל בסוכה אמר לון אין סוף סכך מציל בסוכה. מה בין זה לזה זה נעשה לכך וזה אינו נעשה לכך. א"ר אבהו כל אילין מילייא לענין משא ומתן הא להורות אסור להורות.
דף ד עמוד א[עריכה]
מא אם סוכה קלה את אמר אסור שבת החמורה לא כל שכן. ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירה מאן תנא פיאה מצלת לא רבי יוחנן בן נורי א"ל אדהי תנא. נמצאת אומר לענין כלאים כל הפחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור. יותר מעשר אע"פ שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור. לענין שבת כל הפחות משלשה כסתום. משלשה ועד ארבע' מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור. יותר מעשר אף ע"פ שהעומד רבה על הפרוץ אסור. ר' חנניה ר' יודה בר פזי בשם ר' יוחנן לית כאן משלשה ועד ארבעה יש כאן פירצה ג' אין כאן מקום ארבעה. מתיב רבי מנא והתנינן מקיפין בקנים. וקנה יש לו מקום. א"ל לא תתיביני פחות משלשה שכל הפחות משלשה כסתום הוא. ר' יוסי בי רבי בון בשם רב מ"מ מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר. ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה. ר' חונה בשם רבנן דתמן ובלבד על פני כולה ר' יעקב בר אחא רבי יסא רבי יוחנן בשם רבי הושעיה ואפילו כנגד הדופן. ר' יעקב בר אחא ר' חייא ר' יוחנן בשם ר' הושעיה ואפילו שלא כנגד הדופן. על דעתיה דרבי יסא ניחא על דעתיה דר' חייה בר בא מה היקלתה בה חמתה מרובה מצילתה. ושחמתה מרובה מצילתה פסולה. הא מחצה למחצה כשירה. סוכה מדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. הכא את אמר כשירה והכא את אמר פסולה. רבנן דקיסרין רב יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה שנייא היא באילן שדרכו לפסע:
מתוך: ירושלמי סוכה א ב (עריכה)
דף ד עמוד ב[עריכה]
מתניתין סוכה הישנה בית שמאי פוסלין וב"ה מכשירין איזו היא הישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם החג אפי' מתחילת השנה כשירה:
גמרא תני צריך לחדש בה דבר. חברייא אמרו טפח ר' יוסה אומר כל שהוא. מ"ד כל שהיא ובלבד על פני כולה. אף במצה כן. מצה הישנה תפלוגתא דבית שמאי ודב"ה. א"ר יוסה דברי הכל היא. מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר בריא שלא דיקדק בה. סוכת הרועים סוכת היוצרים כשירה. סוכת הכותים עשויה כהילכתה כשירה שלא כהילכתה פסולה. העושה סוכה לעצמו מהו אומר ברוך אקב"ו לעשות סוכה. לאחר לעשות סוכה לשמו. נכנס ליישב בה אומר ברוך אקב"ו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה בלילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. חנין בר בא בשם רב וזמן מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן. רב הושעיה אמר צריך להזיכר זמן רבי אילא אמר צריך להזכיר זמן ר' זבידה אמר צריך להזכיר זמן. ר' חייא בר אדא עביד לה שמועה ר' זעירה ר' יצחק בר נחמן בשם ר' הושעיה רבי יודה בר פזי בשם רבי חמה אבוי דרבי אושעיה מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן:
מתוך: ירושלמי סוכה א ג (עריכה)
דף ד עמוד ב[עריכה]
מתניתין העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית סוכ' ע"ג סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה ר' יהוד' אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה:
דף ה עמוד א[עריכה]
גמרא שני סככין זה על גבי זה העליון חמתו מרובה מצילתו. התחתון אין חמתו מרובה מצילתו ע"י זה וע"י זה צילתן מרובה מחמתן. כמה יהא ביניהן ויצטרפו. תרין אמורין חד אמר עשרה וחורנה אמר ארבעה. מתיב מ"ד עשרה למאן דאמר ארבעה משום אהל מצאנו אוהל שהוא טפח: רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה. מה דיורין ממש או אפי' ראויה לדיורין. מן מה דתנא חד סב קומי רבי זעירא ואפילו התחתונה כשירה לית בר נש אמר אפי' אלא דהוא מודה על קדמייתא הדא אמרה דיורין ממש:
מתוך: ירושלמי סוכה א ד (עריכה)
דף ה עמוד א[עריכה]
מתניתין פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירס ע"ג הקינוף פסולה אבל פורס הוא על נקליטי המטה:
גמרא תני תולה בה קיטיות כשירה. א"ר חנניה הדא דאת אמר מן הצד הא מלמעלן פסולה: או תחתיה מפני הנשר. א"ר יוסה לא אמרו אלא מפני הנשר
דף ה עמוד ב[עריכה]
הא שלא מפני הנשר כשירה. אבל פורש הוא על ניקליטי המיטה. רבי ביבי בשם רבי יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו:
מתוך: ירושלמי סוכה א ה (עריכה)
דף ה עמוד ב[עריכה]
מתניתין הדלה עליה את הגפן אתה דלעת ואת הקיסום וסיכך על גבן פסולה אם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה וזה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה אם אין גידוליו מן הארץ אין מסככין בו וכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו:
גמרא רבי בא בשם רב והוא שידלה אותן לכך. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא צריך לנענע. א"ר יוסה תרתיהון לקולה הדלה אותן לכך אע"פ שלא נענע נענע אע"פ שלא הדלה אותן לכך. ר' בא חיננא בר שלמיה רב ירמיה בשם רב סיככה בשלביות פסולה. בזכרים כשירה בנקיבות פסולה. סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשירה. סיככה בחבלים אית תניי תני כשירה ואית תניי תני פסולה. מאן דמר כשירה בחלבים של סיב ומאן דאמר פסולה בחבלים של פשתן. א"ר יוחנן כתיב (דברים, טז) באספך מגרנך ומיקבך. מפסולת שבגורן ושביקב את עושה לך סכך. רשב"ל אמר (בראשית, ב) ואד יעלה מן הארץ. א"ר תנחומה דין כדעתיה ודין כדעתיה. ר' יוחנן דו אמר עננים מלמעלה היו דו יליף לה מאספך. רשב"ל אמר עננים מלמטן היו דו יליף לה מעננים. א"ר אבין דין כדעתיה ודין כדעתיה ר' יוחן דו מדמי לה כמשלח לחבירו חבית וקנקנה. רשב"ל דו מדמי לה כהן דאמר לחבריה
דף ו עמוד א[עריכה]
שלח קופתך וסב לך חיטין:
מתוך: ירושלמי סוכה א ו (עריכה)
דף ו עמוד א[עריכה]
מתניתין חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אין מסככין בהן אם התירן כשירות וכולן כשירות לדפנות:
גמרא ר' חייה בשם ר' יוחנן מפני שהיא נראית כאוצר. ר' יעקב בר אבייא רב ששת בשם ר' חייה רבה אין חבילה פחותה מכ"ה. חיננא בר שלמיה בשם רב קצר לסכך אין להן ידות. קצר לסכך וחישב עליהן למאכל בא במחשבה. קצר למאכל וחישב עליהן לסכך אחרי' אומר עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד. רב כהדא דאחרים. מה אנן קיימין קצר לסכך והוכשרו ואמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן צריכין הכשר פעם שנייה או כבר הכשירן בידם. רבי יסא בשם רבי חמא בר חנינה (שמות, מ) וסכת על הארן את הכפורת. מיכן שהדופן קרוי סכך מיכן שעושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה:
מתוך: ירושלמי סוכה א ז (עריכה)
דף ו עמוד א[עריכה]
מתניתין מסככין בנסרין דברי ר' יהודה ור"מ אוסר נתן עליה נסר שהוא רחב ד' טפחים כשירה ובלבד שלא יישן תחתיו:
דף ו עמוד ב[עריכה]
גמרא ר' ירמיה בשם רב כשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. רבי יסא בשם רבי יוחנן במשופין בכלים נחלקו. והא ר' ירמיה בשם רב בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו הא אם במשופין לכלים דברי הכל מותר מן מה דא"ר ירמיה סיככה בשלביות פסולה. אמרין כר"מ הורי. הדא אמרה היא הדא היא הדא. הא ר' יוסה הא ר' יוסי בשם ר"י במשופין לכלים נחלקו הא בשיש בהם רוחב ארבעה דברי הכל אסור. מן מה דהורי ר' יוסא בסדרא רבא מלתרה מסככין בה ואמרין כר' יודה הודי. הדא אמרה היא הדא היא הדא. שמואל אמר הדא דאת אמר לאורך אבל לרוחב כשר. ר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין בין לאורך בין לרוחב כשר. ר' זריקן בשם רב המנונא כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. רבין ור' בון בעון קומי ר' זעירה מה ר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין. אמר לון משם שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות. מתני' פליגא על רב המנונא סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו. והביא נסר ויצרף ממנו שלשה טפחים. אין תימר לרוחב לית יכול דא"ר זריקן בשם רב המנונה כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. אלא כן אנן קיימין לאורך. ואיפשר שלא יישן תחתיו:<קטע סוף=/ו ב>
מתוך: ירושלמי סוכה א ח (עריכה)
דף ו עמוד ב[עריכה]
מתניתין תקרה שאין עליה מעזיבה ר' יהודה אומר משום בית הלל או מפקפק או נוטל אחת מבינתיים ובית שמאי אומרים מפקפק ונוטל מבינתיים רבי מאיר אומר נוטל אחת מבינתיים ואינו צריך לפקפק:
דף ז עמוד א[עריכה]
גמרא ואם פיקפק אינו צריך ליטול אחת מבינתיים:
מתוך: ירושלמי סוכה א ט (עריכה)
דף ז עמוד א[עריכה]
מתניתין המקרה סוכתו בשפודים או בארוכות המיטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינו סוכה:
גמרא תני יותר מכמותן. חברייא אמרין שאין טפח נכנס לתוך טפח. התיב ר' בא בר ממל הרי כלי זכוכית הרי טפח נכנס לתוך טפח. א"ר יוסה תמן נכנס ויוצא ברם הכא נכנס ואינו יוצא. ר' אבהו בשם ר' יוחנן מפני שהיא נראית כאוצר. תני ר' חייה תעשה לך לא מן העשוי לך. מה נפק מביניהון. ויש בה. על דעתיה דר' חייה פסולה על דעתיה דר' יוחנן כשירה:
מתוך: ירושלמי סוכה א י (עריכה)
דף ז עמוד א[עריכה]
מתניתין המשלשל דפנות מלמעלן למטן אם גבוה מן הארץ ג' טפחים פסולה מלמטן למעלן אם גבוה מן הארץ י' טפחים שירה ר' יוסי אומר כשם שמלמטן למעלן י' טפחים כך מלמעלן למטן י' טפחים הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה:
דף ז עמוד ב[עריכה]
גמרא אמר ר' יוחנן לא א"ר יוסה אלא לעניין סוכה אבל לעניין שבת אף ר' יוסי מודה. מילתיה דר' חנינא אמר אף לעניין שבת. דאמר רבי חנינא שלטון בא לציפורין ותלו בו קיטיות והתיר ר' ישמעאל בי ר' יוחי לטלטל תחתיהן בשיטת אביו. ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' שמואל בר רב יצחק אתייא דר' יוסי בן חנינה כר"ח ותריהון פליגון על שיטתיה דר"י. דא"ר יוחנן רבי יוה ור' יוסה ור' חנניה בן עקביא שלשתן אמרו דבר אחד. רבי יודה דגשרים המפולין. ר' יוסי ההן דהכא. ר' חנניה בן עקביה דתני ג' דברים התיר רבי חנניה התיר עצה שבים והתיר כצוצרה והתיר הבאת לונטיות:
מתוך: ירושלמי סוכה א יא (עריכה)
דף ז עמוד ב[עריכה]
מתניתין בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל לסיכוך ד' אמות פסולה וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרא סוכה גדולה שהקיפוה דבר שאין מסככין בו אם יש תחתיו ד' אמות פסולה:
גמרא תני רבי חייה אויר פסול פוסל בג' טפחים סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות. א"ר יוסה אף אנן תנינן תרתיהון אויר פסול פוסל בג' טפחים דתנינן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות שלשה טפחים פסולה. סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות דתנינן בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין כותל לסיכוך ד' אמות פסולה הא פחות מיכן כשירה. מהו לישן תחתיו. התיב רבי יצחק בן אלישי' הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו. והכא משלים בסוכה ואסור לישן תחתיו. חזקיה אמר מפני שהיא נראית כדופן עקומה. תני ר' הושעיה מפני שהיא נראית כדופן עקומה ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן מפני שהיא נראית כדופן עקומה רבי זעירה ר' יסא בשם כהיא מפני שהיא נראית כדופן עקומה. א"ר יונה לר' יוסי ולמה לי נן אמרין משום שאין סכך פסול פוסל אלא בד' אמות:
מתוך: ירושלמי סוכה א יב (עריכה)
דף ח עמוד א[עריכה]
מתניתין העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר"א פוסל מפני שאין לה גג וחכמים מכשירין מחצלת קנים מחצלת גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה ולסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה ר' אליעזר אומר אחת גדולה ואחת קטנה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה ולסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה:
גמרא מודה ר' ליעזר לחכמים שאם היתה נתונה על ארבעה אבנים או שהיתה גבוה מן הארץ פותח טפח שהיא כשירה. תני העושה סוכתו כבית יער הלבנון כשירה. למי נצרכה לר' ליעזר. אבא בר ב"ח בשם ר' יוחנן במחצלות אושא שנו. א"ר ליעזר סתם מחצלות אושא טמאות עד שיעשם אוהלים. סתם מחצלות טיברייא טהורות עד שיעשם לשכיבה. ר' יצחק בר חקולה ר"ש בר' הורין כאילין על פתח החנויות שהן טהורות. הורי ר' אימי ארונה טמאה מהו לסכך בה. מחלוקת ר' ליעזר וחכמים. ר' יצחק ב"ר לעזר הורי מדוחק להתיר ראשי מעדנים ולסכך בהן. תנינן וכן המתיר ראשי מעדנים טהורה ואת אמר הכין: