ירושלמי סוכה א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק א · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף ו עמוד א[עריכה]

מתניתין  מסככין בנסרין דברי ר' יהודה ור"מ אוסר נתן עליה נסר שהוא רחב ד' טפחים כשירה ובלבד שלא יישן תחתיו:

דף ו עמוד ב[עריכה]

גמרא ר' ירמיה בשם רב כשיש בהן רוחב ארבע נחלקו. רבי יסא בשם רבי יוחנן במשופין בכלים נחלקו. והא ר' ירמיה בשם רב בשיש בהן רוחב ארבע נחלקו הא אם במשופין לכלים דברי הכל מותר מן מה דא"ר ירמיה סיככה בשלביות פסולה. אמרין כר"מ הורי. הדא אמרה היא הדא היא הדא. הא ר' יוסה הא ר' יוסי בשם ר"י במשופין לכלים נחלקו הא בשיש בהם רוחב ארבעה דברי הכל אסור. מן מה דהורי ר' יוסא בסדרא רבא מלתרה מסככין בה ואמרין כר' יודה הודי. הדא אמרה היא הדא היא הדא. שמואל אמר הדא דאת אמר לאורך אבל לרוחב כשר. ר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין בין לאורך בין לרוחב כשר. ר' זריקן בשם רב המנונא כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. רבין ור' בון בעון קומי ר' זעירה מה ר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין. אמר לון משם שאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אמות. מתני' פליגא על רב המנונא סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו. והביא נסר ויצרף ממנו שלשה טפחים. אין תימר לרוחב לית יכול דא"ר זריקן בשם רב המנונה כדברי מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן. אלא כן אנן קיימין לאורך. ואיפשר שלא יישן תחתיו:<קטע סוף=/ו ב>