ירושלמי סוכה א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף ד עמוד ב[עריכה]

מתניתין  סוכה הישנה בית שמאי פוסלין וב"ה מכשירין איזו היא הישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם החג אפי' מתחילת השנה כשירה:

גמרא   תני צריך לחדש בה דבר.  חברייא אמרו טפח ר' יוסה אומר כל שהוא.  צ"ד כל שהיא ובלבד על פני כולה.  אף במצה כן.  מצה הישנה תפלוגתא דבית שמאי ודב"ה.  א"ר יוסה דברי הכל היא.  מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר בריא שלא דיקדק בה.  סוכת הרועים סוכת היוצרים כשירה.  סוכת הכותים עשויה כהילכתה כשירה שלא כהילכתה פסולה.  העושה סוכה לעצמו מהו אומר ברוך אקב"ו לעשות סוכה.  לאחר לעשות סוכה לשמו.  נכנס ליישב בה אומר ברוך אקב"ו לישב בסוכה.  משהוא מברך עליה בלילי יום טוב הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה.  חנין בר בא בשם רב וזמן מכיון שחשיכה מהו שיהא צריך להזכיר זמן.  רב הושעיה אמר צריך להזיכר זמן רבי אילא אמר צריך להזכיר זמן ר' זבידה אמר צריך להזכיר זמן.  ר' חייא בר אדא עביד לה שמועה ר' זעירה ר' יצחק בר נחמן בשם ר' הושעיה רבי יודה בר פזי בשם רבי חמה אבוי דרבי אושעיה מכיון שחשיכה צריך להזכיר זמן: