משנה סוכה א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק א · משנה א | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולהב.

רבי יהודה מכשיר.

ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה שלש דפנות, ושחמתה מרובה מצלתה, פסולה.

סוכה ישנה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.

ואיזו היא סוכה ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלשים יום.

אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחלת השנה, כשרה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

סֻכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, פְּסוּלָה .
רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.
וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְשֶׁאֵין לָהּ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, וְשֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ, פְּסוּלָה.
סֻכָּה יְשָׁנָה, בֵּית שַׁמַּאי פוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
וְאֵיזוֹ הִיא סֻכָּה יְשָׁנָה, כֹּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלֹשִׁים יוֹם.
אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חָג, אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

סוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה רבי יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה סוכה הישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין איזו היא ישנה כל שעשאה קודם לחג שלשים יום אבל אם עשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה כשרה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה פסולה כו': סוכה ישנה ב"ש פוסלין כו': העיקר אצלנו סוכה דירת עראי בעינן ולפיכך אין ראוי להיות גבוה יותר מכ' אמה ור' יהודה סבר סוכה דירת קבע בעינן ולפיכך הוא מתיר שתהיה גבוה אפי' בתכלית הגובה ושיעור רחבה לא פחות מז' טפחים באורך על ז' טפחים ברוחב וכבר קדמו לך בזה הסדר עקרים מכללם כל פחות משלשה כלבוד דמי ומהם כי שיעור מקום לא יהיה פחות מארבעה טפחים. ואמרם ושאין לה ג' דפנות פי' שיהיו שני הכתלים גמורים והכותל השלישי אפי' לא יהיה בו אלא טפח ומשהו יתן אותו בפחות מג' סמוך לדופן עד שיהיה הכל שיעור מקום. ולזו הסוכה ג' צורות הראשונה שיהיו לה ג' כתלים גמורות דבוקות בגג ולא יצטרכו לדבר אחר וזו היא צורתה inset. והצורה השניה שיהיו לה שני כתלים דבוקים ותצטרך לכותל שלישי יהיה בה יותר מטפח ויעמידנה בפחות משלשה סמוך לדופן עד שיהיה (בטפח) עם החלל שיש בינו לבין הכותל ארבעה טפחים וצריכה צורת פתח וזהו צורתה inset. והצורה השלישית היא שיש לה שני כתלים זה כנגד זה ותצטרך לכותל שלישי יהיה בו יותר מארבעה טפחים ויעמידנה בפחות מג' ויהיה בו שיעור סוכה קטנה והיא ז' טפחים וזו ג"כ צריכה לצורת פתח וזו היא צורתה inset. וזו הצורה האחרונה היא צריכה לארבעה ומשהו לפי שהב' כתלים מובדלים וכבר קדם לך בעירובין צורת פתח שאמרנו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם ושם ביארנו שאין אנו צריכין שידבק קנה שעל גביהם בהם. ואמרו שחמתה מרובה מצלתה פסולה היא ראיה שאם חמתה וצלתה שוין שהיא כשרה וזה יראה בקרקע אם נראה שיעור השמש בקרקע כשיעור הצל ר"ל שיהיה כשיעור המקום שכיסה אותו מגג הסוכה ואין בו שמש כלל שהיא כשרה לפי שהנקבים שבגג הסוכה שמהם נכנס השמש פחות מן הסכוך וזה יתבאר בחכמת הראיות נקרא בערבי על"ס אלמנט"ב במופת שהשמש כשנכנס על חור או חלון שיהיה אורו בארץ יותר גדול מאותו חור בהכרח ואין הלכה כר' יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה - דסוכה דירת עראי בעינן דכתיב (דברים טז) חג הסכות תעשה לך שבעת ימים, אמרה תורה עשה סוכה לשבעת ימים. ולמעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע א:

ורבי יהודה מכשיר - דסבר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כרבי יהודה:

ושאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה - דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה ג:

ושאין לה שלוש דפנות - דכתיב בסכת בסכת בסוכות, שנים חסרים ואחד מלא, חד לסכך דפירוש סכה סכך, פשו להו תלתא לג' דפנות. אתיא הלכה למשה מסיני ובצריה לדופן חדא ואוקמיה אטפח, נשארו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. לפיכך סוכה שיש לה שתי דפנות זו אצל זו, עושה דופן ג' שיש בו טפח ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחד משתי הדפנות, שכל פחות מג' כלבוד דמי, ונחשב כאילו הוא דופן של ד' טפחים ונמצא רוב דופן עשוי, והרי יש לסוכה זו ג' דפנות. וצריך לעשות לה צורת פתח ד. ואם שתי הדפנות הם זו כנגד זו וביניהן מפולש, מביא פס שיש בו ד' טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחד משתי הדפנות ונחשב כאילו יש בפס זה ז' טפחים שהוא שעור הכשר סוכה לארכה ולרחבה, שהסוכה צריכה שתהא ז' על ז' כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, ו' על ו' לראשו ורובו, וטפח על טפח לשולחנו:

ושחמתה מרובה מצלתה פסולה - הא בשוין, שהחמה כצל כשירה. ודוקא שהן שוין מלמטה בקרקעית הסוכה, דבידוע שלמעלה בסכך צלתה מרובה מחמתה, דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאסתירא ה מלרע:

בית שמאי פוסלין - דבעו סוכה לשמה ו, וזו סתם נעשית. ואילו תוך שלשים לחג כיון ששואלים בהלכות החג ל' יום קודם לחג, סתם העושה סוכה לשם חג הוא עושה, אבל קודם ל' סתמא לאו לשם חג הוא:

ובית הלל מכשירין - דלא בעו סוכה לשם חג:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

משנה סוכה, הקדמה

כתב הרמב"ם בא לסיים דבריו בשלש רגלים. וקודם זה דבר על פסחים. ונשאר לו לדבר על ענין סכות. ושבועות. ולא נמצא לו מה שידבר בשבועות,. אלא דברים מיוחדים בכל יו"ט. והיא מסכת ביצה. והקדים סוכה על ביצה. לרוב המצות שיש בסוכות. ע"כ: ר"ל סוכה. ונטילת הד' מינים. וניסוך המים. ומ"ש שלא נמצא לשבועות דברים מיוחדים. ואע"פ שיש להם הבכורים. וזבחי שלמים. איידי דזוטרן לא חיבר מהם מסכת מיוחדת. והניחם במקומם שבסדר קדשים. ומפני כן חיבר גם שמה דיני העומר שבפסחים. ובספר יוחסין בשם רב שרירא [גאון]. בתר סדר יומא תנינן מסכת סוכה. דבתר יוה"כ הוה. וחג גדול הוא. ובתריה יו"ט דהד ענינא הוא:

למעלה מעשרים אמה פסולה. כתב הר"ב דסוכה דירת עראי כו'. ולמעלה מכ' אין אדם עושה כו' שצריך לעשות יתידותיה ומחיצותיה קבועין וא"ל דבבנין קבוע קפיד [*שלא לעשותו אפילו בלמטה מכ'] דודאי דלא אתא רחמנא לצוות מה שאי אפשר לעמוד עליו דבאיזה דבר נשער אם הבנין ראוי לשבעה בלבד או ליותר מיכן. אלא בשעור שאפשר שיעשה בו דירת עראי תליא מלתא. הר"ן:

עשרים אמה. עיין בפירוש הר"ב רפ"ק דערובין:

פסולה. בגמ' פריך דבמבוי רפ"ק דערובין תני בכה"ג דהכא ותנן ימעט. ומ"ש דהכא תני פסולה. ומשני סוכה דאורייתא תני פסולה. דכל כמה דלא מתקנה הויא פסולה מימות משה רבינו ע"ה שנתן מדתה אבל מבוי דרבנן ועכשיו מתחילין להראות' שיעורו מאי פסלות שייך למימר הלכך תני ימעט. כ"פ רש"י. ובתוס' מפרש בע"א. א"נ סוכה נפישי מיליה לענין גובה ולענין דפנות ולענין סכך וכי הוה תני בחדא תקנתא. מיבעי למתני' בכולהו הלכך כללינהו לכולהו בלישנא דפסולה דלעולם ילמד אדם לתלמידיו בלשון קצרה:

ושאינה גבוהה עשרה. פירש הר"ב דדירה סרוחה [היא] כו'. הלכך אפילו היא גבוהה מי' אלא שהוצין יורדין לתוך י'. אע"ג דחמתן של ההוצין מרובה מצלתן ואימא דלא למעטו קמ"ל דמשום דירה סרוחה פסולה. כדאיתא להאי דינא בגמרא דף ד'. אבל לענין שעור גובה י' עצמו הא מסקינן בגמרא דף ה' ע"ב דלרבי מאיר משנה ו' פרק י"ז דכלים דהלכה כמותו. דכל אמה אפילו דכלים באמה בת ו' וילפינן לה מכרובים שבמשכן דכתיב גבייהו (שמות כ"ה) סוככים בכנפיהם [על הכפורת ולעיל מיניה כתיב פורשי כנפים] למעלה משמע למעלה מראשיהם. ועל כפורת הארון היו עומדים שגובהו דארון אמה ומחצה שהן ט' טפחים והכפורת עוביו טפח דיליף ממסגרת דשלחן. וכמו דבמקדש דשלמה היו מגיעים הכרובים עד שליש גובה הבית ה"נ במשכן. וגובהו במשכן י' אמות שהן ס' טפחים שהשליש ך' טפחים נמצאו הכרובים פורשי כנפים על הארון בי' טפחים חלל וקרי להו סכך. ולר"י דמשנת כלים דלא הוו אלא באמה בת ה' אמרינן דהלכתא גמירי לה מהלכה למשה מסיני:

ושאין לה ג' דפנות. מ"ש הר"ב צורת הפתח פירושו כמ"ש בערובין רפ"ק. וגבי פס ד' לא כתב הר"ב צורת הפתח ואפשר דסובר דכשעושה בפס ד' ועשהו בסמוך לא בעינן צורת הפתח הואיל ויש בו הכשר סוכה כשאתה מעמידו בפחות מג' אבל הרמב"ם כתב שזו ג"כ צריכה צורת הפתח. והרא"ש והר"ן כתבו שיש בזה מחלוקת בין הפוסקים. ומ"ש הר"ב ו' על ו' לראשו ורובו. לשון הירושלמי דגברא באמתא יתיב. ועיין משנה ז' פ"ב:

ושחמתה מרובה מצילתה. פי' למטה וא"כ הן שוים למעלה ואפי' הכי פסולה משום דמיעוט הצל דלמטה בטלה לגבי חמתה שהיא מרובה ממנה הר"ן ע"פ פירש"י ז"ל ועיין לקמן משנה ח' ואסתירא שכתב הר"ב פירשו הרא"ש ז"ל. מטבע נחושת ורחב יותר מזוזא:

בית שמאי פוסלין. פי' הר"ב דבעו סוכה לשמה דכתיב (דברים ט"ז) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה העשוי לשם חג בעינן [סוכות תעשה לחג סרס המקרא ודרשהו]. וב"ה מבעי להו לעושין סוכה בחולו של מועד אם לא עשאה מתחלה. וב"ש סברי דאין עושין. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(א) (על הברטנורא) ולמעלה מכ' אין אדם עושה כו' שצריך לעשות יתידותיה ומחיצותיה קבועין. ולא קפיד בבנין קבוע שלא לעשותו אפילו למטה מכ' אלא בשיעור שאפשר שיעשה בו דירת עראי תליא מלתא. הר"נ:

(ב) (על המשנה) פסולה. בגמרא פריך מ"ש דבמבוי ריש עירובין תני בכה"ג דהכא ותנן ימעט, ומ"ש דהכא תני פסולה. ומשני סוכה דאורייתא תני פסולה דכל כמה דלא מתקנה היא פסולה מימות משה רבינו ע"ה שנתן מדתו. אבל מבוי דרבנן ועכשיו מתחיל להראות שיעורו מאי פסלות שייך למימר, הלכך תני ימעט. רש"י. ועיין בתוספ'. א"נ סוכה כו' עיין גמרא:

(ג) (על הברטנורא) הלכך אפילו היא גבוהה מי' אלא שהוצין יורדין לתוך י' אע"ג דחמתן של ההוצין מרובה מצלתן ואימא דלא למעוטי קמ"ל. דמשום דירה סרוחה פסולה. כדאיתא בגמרא דף ד'. ועתוי"ט:

(ד) (על הברטנורא) וגבי פס ד' לא כתב הר"ב צורת הפתח ואפשר דסובר דכשעושה בפס ד' ומשהו לא בעינן צורת הפתח הואיל ויש בו הכשר סוכה כשאתה מעמידו בפחות מג' ויש מחלוקת הפוסקים בזה:

(ה) (על הברטנורא) פירש הרא"ש ז"ל מטבע נחושת ורחב יותר מזוזא:

(ו) (על הברטנורא) דכתיב (דברים ט"ז) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים. סוכה העשויה לשם חג בעינן וב"ה מבעיא להו לעושין סוכה בחולו של מועד. וב"ש סברי דאין עושין. גמרא:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]


א) סוכה חלל סוכה.

ב) שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה כל אמה בת ו' טפחים (מג"א תרל"ג).

ג) פסולה דצריך שיהיה שיעור גבהה, באופן שאפשר לבנותה עראי, ובגבוה כ' [אב"י יותר מכ' כצ"ל] צריך לבנותה קבע.

ד) רבי יהודה מכשיר דס"ל סוכה צריך דירת קבע.

ה) ושאינה גבוהה עשרה טפחים דהו"ל דירה סרוחה.

ו) ושאין לה שלשה דפנות וסגי בב' דפנות, ושלישית רק בפס שרחב קצת יותר מטפח, ויעמיד הפס טפח תוך ג' טפחים לאחד מהדפנות, דעי"ז מדאמרינן לבוד הו"ל כאילו גם דופן זה רחב ד"ט, דהו"ל רוב שיעור המשך דופן של סוכה, שדיני שיהיה לכל הפחות רחב ז' טפחים. וצריך שיעמיד נמי בסוף המשך הכותל השלישית קנה דק, ויניח קנה אחד על הפס טפח ועל קנה הדק שבסוף הכותל כצורת הפתח, כזה:TIFEI-SUKKA-01.PNG

מיהו בדופן אחת במזרח ודופן אחת במערב וביניהן מפולש, צריך שיהיה דופן השלישית רחבה ממש ד' טפחים ומשהו, שמעמידו בפחות מג' טפחים סמוך לאחד מהב' דפנות, כדי שיהיה ע"י לבוד נחשב כז' טפחים ביחד, שהוא שיעור סוכה שלם. וי"א דבכה"ג א"צ צורת הפתח. ונהגו לעשות ג' מחינות שלימות (תר"ל ס"ה).

ז) ושחמתה מרובה מצילתה ר"ל שמרובה חמתה מצלתה למטה. דלמעלה אפילו שוים סכך להאוירים שבין הסכך, פסול, דהחמה מתפשט למטה טפי מהצל (תרל"א).

ח) סוכה ישנה ר"ל שהניח סככה סתם קודם ל' יום שלפני החג (תרל"ו).

ט) ובית הלל מכשירין ומכל מקום נכון שיחדש בהסכך טפח על טפח במקום אחד, או כל דהו ע"פ כל אורכה או רחבה. וה"ה בעשאה סתם תוך ל' צריך חדוש. [וללבוש בכה"ג א"צ חדוש]. מיהו בעשאה בפירוש לשם חג אפילו מתחלת השנה א"צ חדוש. ובעשאה בפירוש שלא לשם מצוה, רק לצל בעלמא, ג"כ סגי בחידוש (ועי' משבצות שם סק"ג).

בועז

[עריכה]


הלכתא גבירתא

[עריכה]

פירושים נוספים

בבלי ב א בבלי ט א