מהרש"ל על הש"ס/סוכה/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | ר"ן | רבינו חננאל | רמב"ן | הריטב"א | הרשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף ב עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה מאי שנא כו' והא דלא פריך מ"ש גבי הדס דתני כו' דתנן בפ' לולב כצ"ל:


דף ב עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה כמאן דלא כחד כו' דגביה וקטינא כולי האי כו' כצ"ל. ונ"ב זה הדבור גליון הוא:


דף ג עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה דאמר לך כו' כמה תהא משולשלת כו' נ"ב רש"י פי' התם דעל הפתיל קאי שיהא משולשל ד' אצבעות והגדיל ב' ור"ת פי' אגדיל קאי והפתיל שמנה וכן נוהגים. תוס':


דף ג עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה מי מינטר כו' תרוייהו נטירותא בעי ועוד דבחצר מינטרא בכלי והא דפריך מעירוב דבעינן בית דירה פריך כדמוכח לקמן אלא הכי גרסינן כו' כצ"ל ונ"ב ס"א:

תוס' בד"ה ואין עושין כו' אחוי ליה מתוותא כו'. נ"ב תוס' פי' כפרים קטנים ורש"י פי' עיירות חריבות:


דף ד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה דופן האמצעי כו' מצויירין אלו הציורין* [איור]:

בד"ה פחות מד"א כשירה כו' הואיל וראשו אינו כלה על כן נמחק ע"כ ונ"ב נ"ל על כרחך וכן מצאתי באשר"י ודו"ק:

תוס' בד"ה בית שמלאהו תבן וכו' להביא מן המשנה כו' נ"ב וק"ק דלמא מביא הברייתא בעבור שנאמר בה תבן ולעולם גרסינן בה תבן ודו"ק:


דף ד עמוד ב[עריכה]

גמ' גוד אסיק מחיצתא כו' נ"ב מצאתי בערוך ערך גד וז"ל גוד אסיק כו' פירוש הבן בלבך כאלו חתכת והעלית מחיצה מזה העמוד תרגום וימשכו ונגידו ע"כ ונראה בעיני שיש טעות סופר שם וחסר הוא וכך ראוי להיות ל"א משוך ואסיק מחיצה תרגום וימשכו ונגידו וכן מצאתי בערוך קטן:

תוס' בד"ה סבר אביי כו' בעינן מחיצות הניכרות כו' יש שם ציור כזה [איור]:


דף ה עמוד א[עריכה]

גמ' ואמר ר' תנחום נ"ב צ"ל האמר ר' תנחום:

רש"י בד"ה ותניא מעולם לא ירדה שכינה כו' ש"מ למעלה מעשרה איפסקא רשותא כצ"ל:

תוס' בד"ה מסגרתו למטה היתה כו' הא דא"ר יוחנן בפרק שתי הלחם כו' כצ"ל:

בא"ד שאני פשוטי כלי עץ כו' נ"ב פי' שמשני התם טעמא דר' אלעזר דמיקל בטומאת דף של נחתומין:

בא"ד והקולב והנחותא כו' נ"ב קולב הוא כמין עמוד רחב מלמטה ודק מלמעלה ומטלטל והחנוני מעמידו לפני חנותו ומסמרים תחובים בו ותולה בהן אבנטים ורצועות למכור רש"י פרק במה אשה דף ס'. והנחותא פי' בערוך חתיכת לוח שנפל מן הנגרים:

בא"ד ואת הדולבקי נ"ב [פאלסטי"ר] של עור ואוכלין עליו רש"י פרק שתי הלחם דף צ"ו:

בא"ד ומיבעיא לן במנחות נ"ב פי' הא דאמר לעיל למ"ד מסגרתו למעלה היתה תיבעי הכי איבעי ליה כו':

בסה"ד ואי הוה מצי למימרא כו' נ"ב נ"ל דמשנים התוספות איך הקשו לעיל והא דמשמע בכל דוכתא דפשוטי כלי ען כו' הלא בלאו הא דלעיל נמי קשה אהדדי גמ' דפרק המוכר את הבית אסוגיא דגמרא דמטהר פשוטי כלי עץ אפילו מדרבנן ודו"ק לכך מתרצין בלא זאת לא היה קשה אם לא הא דלעיל וק"ל:


דף ו עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה כדי רביעית יין כו' אלא נברץ כו' נ"ב מלשון קמצו מבורץ נ"ל:

תוס' בד"ה גפן כדי רביעית כו' ואמרי' בגמ' ת"ק מדמה להו נ"ב פי' המשנה ראשונה אבל המשנה אחרונה היינו רישא דרישא אתיא כר"ע:

בא"ד עד שיאכל מן הענבים כזית הוא הדין בשתיה ומשנה ראשונה דאומרת עד שישתה רביעית ה"ה באכילה כו' כצ"ל:


דף ו עמוד ב[עריכה]

רש"י מה"ד גזירה לאו כו':

בד"ה לבוד כו' כתוב כזה א [איור]:

בד"ה כנגד היוצא מצויר כזה ב [איור]:

שם בסה"ד כזה ג [איור]:

תוס' בד"ה ור"ש כו' דע"כ טעמא משום כו' כצ"ל:


דף ז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ויעמידנו כנגד ראש תור ראש שור כו' נמחק ראש שור ונ"ב בס"א אינו וטעות הוא דהא אח"כ פרש"י שהוא לשון תלם ושורה והיינו מלשון תורי זהב וק"ל ועוד התנא לא דיבר בלשון ארמי אלא בלשון הקודש והיה לו לכתוב ראש שור בפרק ג' דכלאים והרמב"ם פי' עדי שישימו הנשים באזניהם כמו תורי זהב ותבניתו משולש על כן יקראו הזוית המחודדת מכל תבנית ראש תור ע"כ אבל בפרק רבי עקיבא דף פ"ו פרש"י ראש שור וכן בסמ"ג ותימה הוא בעיני. (עיין במהרש"א):

בד"ה ומעמידה כו' מצוייר ציור זה א [איור]:

בד"ה כמבוי כו' מצוייר ציור זה ב [איור]:

בד"ה עושר פס כו' מצוייר ציור זה ג [איור]:


דף ז עמוד ב[עריכה]

גמ' העשויה ככבשן מצוייר כזה ד [איור]:

רש"י בד"ה פסי ביראות כעין ציור זה ה [איור]:

תוס' בד"ה מחיצה היא כו' ותדע דכולהו מודו כו' נ"ב נ"ל כולהו תנאי דהכא וה"ק אע"פ דדרשו הכא דמחיצה קרויה סכך מ"מ מודו לענין פסולת גורן ויקב דלא הוי כסכך אם כן ק"ו דמאי דדרשינן לעיל מיתורא דבסכת דלא מרנינן אלא מחיצות אבל לא לדמות כלל לסכך ודו"ק:

(עיין במהרש"א):

בד"ה העושה סוכתו כו' לקמן בפרק הישן במתני' דקתני כו' כצ"ל:


דף ח עמוד א[עריכה]

גמ' ה"מ בעיגולא דנפיק מגו ריבועא נ"ב כזה א [איור]:

שם רבועא דנפיק מגו עיגולא נ"ב כזה ב [איור]:

תוס' בד"ה כמה מרובע כו' והלא כשתחלק טבלא של ג' על ג' נ"ב כזה ג [איור]:

בא"ד כשתבא לחלק' לרצועה של אמה על אמה כו' נ"ב פי' א"כ טבלא של ג' על ג' כשאתה מחלקה לרצועות יהיה ט' אמות ואע"פ שכולן חוט של י"ב מקיפו וכן מכל עגולה ד' על ד' כו' וק"ל:

בא"ד נוכל להוכיח בענין זה שתעשה נקודה כו' נ"ב כזה א [איור]:

בא"ד ונמצא כל חוט הולך ומאריך כו' נ"ב כזה ב [איור]:

בא"ד ואם באת לחזור לחלק אותה נ"ב כזה ג [איור]:

בא"ד ועתה תצטרף אלו שתי הרצועות כזה ד [איור]:

בד"ה כל אמתא בריבוע כו' שאם תעשה ריבוע של עשר על עשר ותחלק אותו שתי וערב כו' נ"ב כזה ה [איור]:


דף ח עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה ריבועא דנפיק מגו עיגולא כו' מה ענין זה אצל זה כו' נ"ב פי' דענין עיגולא דנפיק מגו ריבועא כו' איירי מכל הריבוע וריבוע דנפיק מגו עיגולא כו' איירי ממה שנשאר ודו"ק:

בא"ד שאם תעשה ריבוע של י' על י' ותחלקנו כו' נ"ב כזה ו [איור]:

בא"ד דהיינו ריבוע של חיצון כו' נ"ב פי' של כל הריבוע:

בא"ד שנתמעט העיגול ריבוע של ריבוע החיצון וריבוע פנימי נתמעט מריבוע החיצון פלגא וריבוע ופלגא קיימי אריבוע חיצון כצ"ל ושם ציור זה שנית [איור]:

בא"ד ובחיצון לא משכחת אלא מ"ט כו' כצ"ל ונ"ב פי' בחיצון כולו:


דף ט עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אלמא ל"ג כו' נ"פ פי' אלמא טוויה לשמה כו' ודו"ק:


דף ט עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה מאי למימרא כו' כזוזא מלעיל ואיסתרא מלרע נ"ב פירוש דאיסתרא הוא סלע וגדול מזוזא כך פירש רש"י והתוס' פירשו להפך לקמן בדף כ"ב. (עיין במהרש"א):

תוס' בד"ה הא קא מצטרף כו' מכשרינן לקמן בשיש ריוח ביניהן כו' נ"ב מתני' היא לקמן ואינו קשה לפירוש רש"י כי לקמן משני תלמודא דאיירי שיש אויר יותר מסכך פסול ע"ש:


דף י עמוד א[עריכה]

רש"י ד"ה וקיימא עליונה כו' דעליונה פשיטא כו' הד"א:

תוס' בד"ה פירס כו' בפ' הישן ברבי יוחנן בר אילעאי כו' כצ"ל:


דף י עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה עד מוצאי יו"ט כו' ומיהו אין ראיה מרב אסי כו' נ"ב נ"ל דעיקר דיוקא מרב אסי דכל אידך ראיות נוכל לומר אמת דלא ס"ל דאמרינן מיגו כה"ג אבל לעולם מאן דאוסר אתרוג בשמיני אית ליה מיגו כפ"ה אבל מאחר דדחק התלמוד לפ' ר"א דמספקא ליה בדין אם קדושה אחת או לא אמאי לא משני דאית ליה מיגו כהאי מאן דאמר אלא ש"מ דליכא מאן דאמר בעולם דלית ליה מיגו ודו"ק:

בד"ה ובלבד כו' שרי אפילו ביש לה גג כו' נכתב בצידו פירוש ואינו גבוה עשרה:


דף יא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה הטיל לשני קרנות כו' וכפף הראשין עד שהגיעו זה לזה נ"ב כזה [איור]:

גמ' נשיב זיקא וקא מייתי ציבותא. נ"ב בערוך גריס וקמבלבל מצובייתא ע"ש:

רש"י בד"ה כי הא כו' ואיכא עיון טירחא כצ"ל:

בד"ה רב יוסף כו' דתניא בפסחים כו' כצ"ל:

בד"ה איבעיא להו עד שיאור עד שיעלה עמוד השחר. נ"ב אפשר שרש"י סובר שלשון שיאור סתם משמע עד שיעלה עמוד השחר אם לא היכא שנאמר אצלו עמוד השחר אזי בהכרח משמע עד שיאור המזרח וק"ל:

בד"ה מי שפך למי כו' מאי היא ישיבת סוכה כו'. נ"ב פי' שאתה יוצא הימנה ומבטלה:

בד"ה וי"א כו' לבא ביציאתו כו' הד"א:


דף יא עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ואי בעית אימא כו' דכ"ע ילפי לולב כו' כצ"ל:


דף יב עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה וחבילי זרדין כו' שעושה זרדין כו'. נ"ב פי' אותם העשבים שמצמיח נקראו זרדין:

בד"ה אמר רב אשי מקשי אדר' יעקב. נ"ב לאו דוקא לר"י שאמר לעיל ולא ידענא אלא לר' יוחנן עצמו פריך וכלומר על דין ר"י שאמר ר' יעקב לעיל בשבילו דחדא מתני' משום גזירה וחדא משום לא תעשה ודו"ק:

בד"ה וחוטט בגדיש כו' מניחן לשם סכך מדרבנן כו' כצ"ל. וכן בדבור שאחר זה צ"ל לשם סכך:


דף יב עמוד ב[עריכה]

גמ' אמר מר בנקיבות כו'. נמחק אמר מר:

רש"י בד"ה סככה באניצי כו'. ופי' אניצי נמחק:

תוס' בד"ה מ"ד כו' כדור ואימום. נ"ב פי' דפוס למנעל והוא עשוי משל עור ומלאו צמר לתוכו דומיא דכדור:

בד"ה באניצי פשתן כו' ומייתי מתני' דנגעים כו'. נ"ב פי' דברי רבי מאיר דלעיל:

בא"ד שתי וערב דקאמר ר' מאיר בצמר שניכר כו' כצ"ל:

בא"ד כמו ר"ש בן אלעזר קודם טוויה כו'. נ"ב פי' וא"כ נוכל לומר כמו שר"י סובר מדאורייתא עד שיתלבנו אפ"ה אוסר מדרבנן קודם ליבון א"כ ה"ה נוכל לומר לעולם מה שאמר סומכוס סיככה בטווי פסולה מדרבנן קאמר ומדאורייתא עד שיתלבן וא"כ ממילא לא יהיה דבר אחד ר"ש בן אלעזר עם סומכוס ודו"ק:

בא"ד מדרבנן באניצי פשתן ולעולם אונץ דר' יהודה נמי כדפי' בערוך וצ"ע ועי"ל כו' כצ"ל:

בא"ד דסומכוס סבר דסיככה כו' כצ"ל:

בא"ד חוץ מן היוצא מן הפשתן. נ"ב פירוש ולעולם סתם לשון פשתן לא איירי בבגד כלל ודו"ק:


דף יג עמוד א[עריכה]

גמ' ולא אזוב כוחלי. נ"ב פי' הרמב"ם בסוף נגעים יראה שהוא שם מקום או מדינה כמו אינך והערוך פי' שהוא אזוב שיש בו צבע כמו כחול:

שם והאי דקרי להו מרריתא. נ"ב נ"ל דקאי ארב חסדא ודו"ק:

רש"י בד"ה ומדר' יוסי כו' למצוה מכלל כו' הד"א:

תוס' בד"ה משום דשכיחן כו' מכשירין עיזי דבאלא לגבי מזבח כצ"ל. ונ"ב עיזי הלבנון לבנון מתרגמינן באלא רש"י:


דף יג עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ופוסלין בסוכה כו' דאוכל דראוין לקבל טומאה הן כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ירקות שאמרו חכמים כו' שמנו חכמים כו'. נ"ב על כל המשנה כו':

בא"ד כדאמרי' בפ' לא יחפור כו' כצ"ל:

בד"ה אם פסולה כו' דאמרי' בפ' העור והרוטב כו' וכן בפ' לא יחפור כו' דאמר רקיק אינו ממעט בחלון כצ"ל. ונ"ב פי' חלת רקיק:


דף יד עמוד א[עריכה]

גמ' ור' יוסי מטמא נמחק. נ"ב בס"א אינו:

רש"י בד"ה בעתר כו' עתר פורק"א כו'. נ"ב בלשון אשכנז גאפי"ל:

בד"ה מחלוקת כו' מהן ר"מ כו' הד"א:


דף יד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ומודי צ"ל ומודה:

ד"ה דאנחיה. צ"ל דאנחה:


דף טו עמוד א[עריכה]

גמ' בטלה בהכי ומר סבר בהכי לא בטלה נמחק וכצ"ל מר סבר בטל תקרה לב"ש כשנוטל אחד מבינתים ולב"ה או מפקפק או נוטל אחת מבינתים ואמר ליה ר"מ בין לב"ש בין לב"ה אי נוטל א' מבינתים אין אי לא לא:

רש"י בד"ה מעזיבה כו' ודומה לו במקרא בספר עזרא ויעזבו את ירושלים עד החומה מילאוה כו' כצ"ל ונמחק בספר עזרא:

בד"ה או נוטל כו' דבהכי סגי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה פרוץ כעומד כו' והא דקא אמרינן התם גבי חלקו לשנים כו' נ"ב פי' אתנור שנטמא קאי דשיריו ברובו וק"ל:

בא"ד ולא מטעם דשמא הפרוץ מרובה כו' נ"ב מטעם ספיקא לבד לא הוי אוסר משום דהוה להו ב' צדדין להיתר הלכך צ"ל גדור רובא דמחצה על מחצה נמי אוסר א"כ גבי לחי אפילו הוה ספיקא דאורייתא נמי לישתרי דהא הוי שני צדדין להיתר וחד לאיסור ודו"ק:


דף טו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה והא אפשר לצמצם כו' פרוץ כעומד ומשני כו' הד"א:

תוס' בד"ה והא אפשר לצמצם כו' ומיהו קשה להאי פירושא כו' נ"ב פי' בין לפרש"י ובין ליש לומר שכתבו התוס' לאפוקי לפי' ר"ת לא קשה מידי שהוא מפרש אליבא דמ"ד מחצה על מחצה כשר וא"כ אין אנו צריכין שיתרבה סכך כשר כדי לבטל הפסול ודו"ק (עי' במהרש"א). :


דף טז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אבל אם כו' גובה עשרה ואין זו עשייתה כו' כצ"ל:

בד"ה ר' יוסי כו' עשרה כך מלמעלה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מטה מטמאה כו' חוזרת לטומאתה כדקאמר ומטהרת חבילה אם טמאה כו' כצ"ל ונ"ב ודוקא לטמאה מכאן ולהבא והני מילי כגון שנתפרקה אדעתא שלא לחברה עוד דומיא דנגנבה או חלקוה לעיל אבל אם מפרקה אדעתא לחברה עוד פשיטא דלא סלקא טומאה כלל מנייהו נ"ל ודו"ק. (עיין במהרש"א בד"ה בארוכה):

בד"ה ומטהרת חבילה כו' של עץ והא דאית להו כו' כצ"ל:

בא"ד מעשה עזים מטלטל מלא וריקן כו' נ"ב פי' אע"פ ששק נעשה ממעשה עזים כדלקמן בפירוש רש"י דף י"ז וק"ל:


דף טז עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה אלא על פי רבי ישמעאל בנו ומה מעשה כו' הד"א:

בא"ד ולא הביאו ספר תורה בערב שבת שהיה דרכן להצניע ס"ת בבתים מפני הנכרים ואותו הבית שהניחו לתוכו כו' היה בבית אחד כו' כצ"ל ונ"ב ס"א:


דף יז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אמרו לי כו' תשובתך ומה אלו כו' הס"ד והד"א:


דף יז עמוד ב[עריכה]

רש"י ד"ה מ"ט מצטרפין נ"ב הא דקאמר בסוכה המקצע כו' הואיל וראוי ליטלו על גבי חמורו לשון הואיל וראוי לאו דוקא הוא דדוקא אם עשה מהן טלאי ויחדן לכך טמא טפח על טפח וכן מצינו לקמן בפר"ע הואיל וראוי למתק הקדרה דהול"ל הואיל וממתקן דהא איירי שנפלו לתוך קדרה [לשון] ר"י תוס' פ' כלל גדול:


דף יח עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה מן הצד כו' נ"ב ס"א הא דאמרינן במיעטו לאויר הוי מיעוט ובאויר הנשאר אמרינן ביה לבוד מן הצד אבל אם יש אויר ג' באמצע ומיעטו עד פחות פליגי ביה אי הוה מיעוט:

בא"ד ונמחק וע"כ באמצע אויר פחות משלשה שלא בסמוך לדופן:


דף יח עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה לימא אביי כו' קס"ד טעמא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה סיכך על גבי אכסדרה כו' לפיכך נראה כי מעיקרא פליגי בסיכך כו' נ"ב נ"ל שהתוס' מפרשים בסיכך על גבי אכסדרה שיש לה שתי מחיצות והיא עצמה הוי סוכה וכן משמע להדיא בפרק כל גגות לפי פי' רש"י דהתם כמו שמביאים התוס' כאן דאיירי שהאכסדרה עצמה הוי סוכה והתוס' אינם חולקים על פירוש רש"י דהתם רק שרש"י פירש כעין מפולש והם פירשו כמין ג"ם אבל גם לפי' התוס' איירי בנעשית האכסדרה עצמה סוכה ואם כן מה שפירשו התוס' הכא כמין ג"ם איירי נמי כה"ג והיינו באכסדרה שאין עליה נסרים רק שסכך על גבי ד' קורות סביבות ולא איירי כלל באכסדרה שהיא כעין קלוסטרא כמו שפירש רש"י ומה שכתב הרא"ש שלפי' ר"י איירי ביש לה ב' מחיצות ממש והשלישית סמך לאכסדרה אין זה פירוש ר"י בעל התום' אלא ר"י אלפסי ופירושו הביא נמי בפרק כל גגות דו"ק ותמצא נ"ל (עיין במהרש"א):

בא"ד דהוה אמרינן פי תקרה אם היתה צריכה כו' כצ"ל ונ"ב פי' לענין טלטול בתוכה וק"ל:

בא"ד מהני נמי לגבי סוכה המפולשת כו' נ"ב פי' מאחר דאמרינן פי תקרה יורד וסותם בשתי מחיצות א"כ אין חילוק בין עשויה כמין ג"ם בין מפולש רק דבשבת אסרו חכמים לטלטל משום דדומה למפולש א"כ לענין סוכה סבר רבא דמכשר אביי אליבא דרבנן אף במפולש כמו שתי מחיצות דגם לענין טלטול שבת דבסוכה אין שייך כל כך לאסור מחמת מפולש וק"ל ואביי השיב לו שמודה בסוכה לענין מפולש כמו שאינו מועיל לענין איסור שבת כך אינו מועיל לסוכה ודו"ק ובלשון זה כתב האשר"י בסוף פ' כל גגות (עיין במהרש"א):

בא"ד בין מפולשת לאויר החצר למפולשת לאכסדרה כו' כצ"ל ונ"ב אע"פ שהכא בודאי לא איירי במפולשת לאכסדרה כי לפירוש רש"י איירי בסיכך עליה ממש אלא ה"ק מאחר שרש"י מחלק לעיל בין מפולשת לחצר למפולשת לאכסדרה ק"ו שנוכל נמי לחלק בין סוכה המפולשת לחצר לסוכה שהיא על גבי אכסדרה ממש כי מאחר שיש לה ד' קורות סביב כמו שעשוי לאכסדרה אם כן אינה דומה כלל לקפנדריא ואינה מחלפת במבוי מפולש וק"ל אי נמי מאחר שסתם אכסדרה סמוכה לכותל הבית וא"כ היכא שיש לה שתי מחיצות עשויה כזה א [איור]:

ואינה עשויה כלל להילוך שאינו עומד פילושו נגד הבית לאפוקי סוכה המפולשת בחצר שפילושה נגד הבית ועשויה להלוך ודו"ק נ"ל:

בד"ה אכסדרה בבקעה כו' אין לדמות כלאים לשבת דאפילו פיאות מותר לכלאים כו' כצ"ל ונ"ב פי' אפילו נען ד' קונדסין בשדה מותר לזרוע תוכן גפנים וחוצה להן מיד זרעים ולענין שבת אסור לטלטל בתוכה. [בא"ד בפ"ק דעירובין] בדף י"א ע"ש:


דף יט עמוד א[עריכה]

גמ' אחוי ליה נראה מבחוץ ושוה מבפנים כזה ב [איור]:

רש"י בד"ה כשהשוה את כו' בשוה לפי הנסרים כו' כצ"ל:

בד"ה דאמר מר כו' אבל בולט הוא לצד רה"ר כנגדו נ"ב כזה ג [איור] כו' או מן הצד נ"ב כזה ד [איור]:

בד"ה לבראי כו' לתוכן אחר שראה כו' כצ"ל:


דף יט עמוד ב[עריכה]

גמ' דתניא העושה סוכתו כו' כצ"ל:

שם בשלמא לרבנן לא קשיא אלא לר"א קשיא דתנן כל זה נמחק וצ"ל אימא סיפא ר"א אומר כו'. נ"ב נ"ל:

רש"י בד"ה טיט הנרוק יוכיח שראוי להריקו מכלי כו'. נ"ב והר"ם פי' הרקיק הרכה כמו הרוק:

בד"ה שאם הגביהה מן הקרקע טפח אתרוייהו קאי דאמרי' כו' כצ"ל. נ"ב פי' בין אעושה סוכתו כמין צריף או סמכה לכותל וק"ל:

בד"ה או אם כו' ולכותל בשוה ולא כו' כצ"ל:

בד"ה ר"א אומר כו' דהא פי' אלא קטנה נראית סתמא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה טיט הנרוק כו' דמה יוכיח הוא זה דאויר נמי בפ"ע לא ואין זה יוכיח כו' למי כיור ולרביעית אינו משלים כו' כצ"ל:


דף כ עמוד א[עריכה]

גמ' קטנה עשאה לסיכוך מסככין בה טעמא דעשאה לסיכוך הא סתמא נעשה כמי שעשאה לשכיבה ואין מסככין בה כל זה נמחק. ונ"ב נ"ל דלא גרסי' אלא לפי' התוס' ודו"ק:

רש"י בד"ה אלא אמר רב פפא כו' דר"א ה"ק כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה אחת קטנה ואחת גדולה כו' אחת באה מן הקציר אחת באה מן הזיתים כו' והכא נמי כו' כצ"ל:


דף כ עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה גדנפא כו' ועשויה לתשמיש כו' כצ"ל:

בד"ה חנניה - בן אחי ר' יהושע הס"ד: