מהרש"ל על הש"ס/סוכה/פרק ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רבינו חננאל | רמב"ן | הריטב"א | הרשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף נ עמוד ב[עריכה]

גמ' מנא אמינא דבהא פליגי כו' ומאן דפסיל סבר אין דנין כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בשיר של קרבן כו' בשעת ניסוך המים כו' נמחק המים ונ"ב טעות הוא כי לא היה ניסוך המים אלא בחג:

בד"ה בפה הלוים כו' גדול ה' ומהולל מאד כו' כצ"ל:

בד"ה מאן דמכשר כו' כצ"ל:

בד"ה אין דנין כו' שצפהו המלך זהב כו' קולו ערב ומאן דמכשר כו' הד"א וכצ"ל:

בד"ה מיעט של חרס דע"כ מיעוטא למעוטי אתא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה וחד תני כו' וכן בפ' משילין כצ"ל:

בד"ה ורבנן סברי כו' ורב יוסף דהכא איתותב מברייתא כו' נ"ב פי' ולמה לא איתותב ממתני' וק"ל. (עיין במהרש"א):

בא"ד מודה דשבות צריכה התירו כו' כצ"ל ונ"ב פי' שבות שיש בו צורך התירו חכמים:

בא"ד דרבנן לא גזור במקדש ובמילוי המים כו' נ"ב פי' אפי' תאמר שהוא נמי מדרבנן מ"מ לא גרע מאחר שיש לו אסמכתא מקרא:


דף נא עמוד א[עריכה]

גמ' בית ציפוריא מעמעום הוי כצ"ל וכן ברש"י. שם אפי' עבדים נמי אי כו' כצ"ל:

' שם מ"ט דמאן דאמר עיקר שירה בכלי כו' נ"ב פי' דבהכרח תנאי פליגי כו' דלעיל דייק דכ"ע עיקר שירה בפה ור' ירמיה מוקי פלוגתא דר' יוסי בר יהודה וחכמים בשיר של שואבה אבל של קרבן דברי הכל עבודה היא אלמא דשירה בכלי ודו"ק:

רש"י בד"ה עבדי כהנים היו משנה במס' ערכין היא על אוחזי כלי שיר כו' כצ"ל:

בד"ה נימא תהוי תיובתא דרב יוסף נמי בהא כו' כצ"ל:


דף נא עמוד ב[עריכה]

גמ' אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דלקבל סידא כו' נ"ב נ"ל ה"פ כדי שיקבל הסיד ואח"כ רצה למישעי הסיד בדהבא ומש"ה גרסי' בריש ב"ב סבר למשעייה בדהבא ורבנן אמרי ליה שבקי פי' שלא ישעוהו בסיד ואפשר שכך היה נמי יפה יותר בא' נכנס וא' ייצא שדומה לאדותא דימא ודו"ק:

שם כנגד ע"א זקנים כל אחת ואחת כו' כצ"ל:

שם אמר ההוא גברא הוא דשער נפשיה למיתי ספינתא בי' יומי ודלי זיקא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שעליהן הלוים עומדין בכלי שיר לשמחת כו' כצ"ל:

בד"ה עד שמגיעים כו' וכשהיו נכנסין למקדש כצ"ל:

בד"ה מרמירא שייש צבוע כו' צ"ל שישא שייש צבוע:

ד"ה שישא שייש לבן צ"ל ומרמרא שייש לבן:

בד"ה ככרי זהב גרסי' נ"ב לאפוקי דינרי בס"א:

תוס' בד"ה קרא גבר כו' שמקרות הגבר הולכין כו' נ"ב פי' כעלות השחר עיין בפי' כמשניות בפ"ק דיומא:

בא"ד אי מקרות הגבר ועד צפרא נ"ב פי' האיר המזרח דהיינו עליית השמש ועי' בהל' ביאת המקדש פ"ה:

בא"ד פסלה בלינה או לא נ"ב פי' אם נפסל האדם באותה נעילה לענין שצריך עוד ליטול פעם שנית בהאיר כמזרח וק"ל:

בא"ד אפי' סלקן הכיור נ"ב פי' מן הבור:

בא"ד קרות הגבר והדר משקע ליה כו' כצ"ל:

בא"ד והיה מאיר היום כו' נ"ב פי' האיר המזרח דלעיל (עיין במהרש"א):

בד"ה והיו בה כו' דתנן בפ"ק כו' כצ"ל:

בא"ד שאותה קתדרא היתה כו. נ"ב פי' אחת היתירה על ע' וק"ל:

בא"ד היתה למופלא שבב"ד נ"ב דומיא דמרע"ה התם וק"ל:


דף נב עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה שעסוקין כו' תורה כו' כאן כו' הד"א:

בד"ה של בוכיא עכביש שקורין אירני' נ"ב [שפי"ן בל"א]:

בד"ה כי הוו כו' וכן והגיעו כו' וזו לכאן כצ"ל:

תוס' בד"ה וכיון שהגיע כו' ורב כהן צדק כו' כצ"ל:

בד"ה אם ברזל הוא כו' קשה בפ' אחד כו' שבת בפ' אר"ע כו' מה סלע מתחלק כו' כצ"ל:


דף נב עמוד ב[עריכה]

גמ' קראו הלך ולבסוף כו' ואלו הן כשדים וישמעאלים גלות ויצה"ר כו' כצ"ל ונ"ב גלות שייך אחר ישמעאלים וכן מצאתי בספרים מדויקים:

רש"י בד"ה באטב"ח כו' נ"ב באטבח אלפא ביתא הוא א"ט ב"ח ג"ז ד"ו הרי עשיריות י"ץ כ"ף ל"ע מ"ס הרי מאות ק"ת ר"ש הרי חמש מאות נשאר ה"ן שלא היה לה"א בן זוג בעשיריות ולא לנו"ן במאות לפי סדר האותיות וחברם יחד נמצא כי' ע"כ הגירסא ברש"י בספרים מדויקים וכן הביאו בפי' ע"י ופי' זה שנכתב בספרים שלנו הוא פי' הערוך ולא של רש"י והוא מונה אותיות הכפולים אחר ק"ר ש"ת ך' ם' ן' ף' ץ' פי' ואז יהיה הך' פשוטה ה' מאות ומ' סתומה ו' מאות והנו"ן פשוטה ז' מאות וממילא פ"א פשוטה ח' מאות והצ' פשוטה ט' מאות א"כ ק"ץ הוא אלף וכן ר"ף ש"ן ת"ם וק"ל. רק הך' פשוטה נשארה בלי חיבור אבל קשה לי לפי' הערוך שלא מצינו בכל אותיות שאר אלפ"א בית"א שישמשו בו אותיות כפולות אם לא באלפ"א בית"א האמיתית ועוד קשה למה ה' אחרונה של סהדה מתחלפת במקום נו"ן פשוטה מאחר ששי"ן מתחלפת בנו"ן פשוטה וק"ל ועוד קשה הך' פשוטה נשארת בלי חיבור כלל לא באותיות ממש ולא בין אותיות כפולות ודו"ק אבל לפרש"י שאינו חושב האלפ"א בית"א עם הכפולים כדרך כל אלפ"א בית"א הנאצלים א"כ לא קשה מידי וכן נ"ל עיקר:

בד"ה חרשים כו' להשתלח וכהן צדק הוא כו' צורף כו' ובבראשית רבה כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה ויבאו כו' כצ"ל:


דף נג עמוד א[עריכה]

גמ' אם תבא אל ביתי כו' נ"ב זהו אומר בשמו של הקב"ה וק"ל:

שם שדרינהו למחוזא דלוז כו' נ"ב נ"ל דשלמה סבר מסתמא עדיין לא הגיע השעה למיתתם דאי לאו הכי כבר קטלינהו אלא יש זמן מעט לקצם ומש"ה מצער עצמו עליהם כי תאב להם ומש"ה רצה למהר שיביאו כשדים אותם בתוך העיר ודו"ק:

שם דהוה קבדח כו' כצ"ל:

שם הואיל ואדרכתן הכי כו' קפא תהומא בעא למשטפא כו' כצ"ל: רש"י בד"ה ה"ג כו' תבא לביתי כו' ונ"ל כו' כצ"ל:

בד"ה איטלע נעשה חיגר לפי כשזוקף גופו כו' נ"ב מבואר בלשון יפה בפ' הקורא עומד דף כ"ב:

בד"ה הא והא גרמא ליה כו' נ"ב ופי' הראב"ד הא כדעבד דאחוי הקידה ואיטלע להא דהטיח דברים כלפי מעלה תוס' פ' כיצד סדר תעניות אלו:


דף נג עמוד ב[עריכה]

גמ' ואנו ליה משתחוים ועינינו ליה מיחלות כו' כצ"ל:

שם מ"ט דר"י אמר קרא ותקעתם תרועה אלמא תרועה היינו תקיעה ורבנן ההוא לפשוטה כו' כצ"ל ונמחק השאר ונ"ב אף שמצאתי כך בפ' אין נערכין מ"מ נ"ל דל"ג לפי מה שפרש"י וגרס אלמא תרועה היינו תקיעה וק"ל אבל אידך קרא ג"כ דריש לפשוטה לפניה ולאתריה כי משנית לא ילפינן מידי ודו"ק:

שם ור' יהודה לפניה ולאחריה מנא ליה נפקא ליה משנית כל זה נמחק ונ"ב בס"א אינו וכן בפ' אין נערכין וכנ"ל:

שם כמאן כר' יהודה פשיטא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ממשמע שנאמר כו' היכל ה' שהיו עומדים פתח היכל ה' כעשרים וחמשה איש אחוריהם אל היכל ה' וגו' ולא הוה ליה כו' כצ"ל:

בד"ה ט' לתמיד כו' על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה היתה השתחויה ובכולן יהיה תרועה באמצע כו' כצ"ל:

בסוף מתני' מוגה ד"ה ושלשה לגבי מזבח כשזוקפין את הערבה כדתנן בפ' לולב וערבה לעיל וזוקפין את הערבה בצדי המזבח ותקעו והריעו ותקעו:

תוס' ד"ה ר' יהודה כו' ור' יהודה לא חשיב לה כו' נ"ב פי' מאחר שר' יהודה אמר המוסיף לא יוסיף על ט"ז וא"כ ע"כ האי ג' דלהבטיל העם חשיב ליה ר"י כאחת ואי הוו כולהו ג' תקיעות למה חשב ליה כאחת הלא ר"י דוקא תקיעה ותרועה ותקיעה חשיב ליה כאחת ודו"ק:


דף נד עמוד א[עריכה]

גמ' ולאפוקי מדר' יוחנן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה שאין תוקעין כו' ולדוכנם לא דחי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מ"ד כו' ולענין מילי טובא כו' נ"ב פי' הוה נפקותא אף לרבנן:


דף נד עמוד ב[עריכה]

גמ' והא אמרת רישא דלא כר' יהודה כו' ואלא מאי שייר כו' כי הוינא בבבל הוה אמרי' הא דתניא יוה"כ כו' ולמטה במזרח ושל מוספין כו' ולמטה במערב ושל ר"ח כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה מפני שעמה כו' כצ"ל:

בד"ה דאי לר"י כו' כצ"ל:

בד"ה זימנין כו' דמתני' הס"ד:

בד"ה לא היו כו' כיוצא בו לענין כל כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה אי משום כו' תימה וכי יעמידנה כר' יהודה כו' נ"ב וקצת נ"ל ליישב דמש"ה השיב לו התרצן ואלא מאי שייר ודו"ק:

בא"ד וכן בב"ק בסוף פ"ק ובכתובות סוף פ' אלו נערות אי משום כו' כצ"ל:

בסה"ד מאי שייר דהאי שייר וכה"ג איכא למימר בנזיר בפרק שלשה מינין:

בד"ה אלא ד' ימים כו' שיש עדיין ח' שעות ותתע"ו תלקים כו' נ"ב פי' לפי שהקביעות ד"ח תתע"ו וק"ל:


דף נה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ולרשע אמר וכו' למה לך לבא כו' זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו וגו' כצ"ל:

בד"ה אמר רבינא כו' ואומרים השיר לאחר שקרבו כו' כצ"ל:

בד"ה שמרבה כו' ומתשע כינורות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אתקין אמימר כו' לפיכך ראוי להנהיג שכל הארבעה כו' נ"ב ואנו נוהגים כרש"י ובהושענא רבה משנין הסדר:


דף נה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה אמרו משמר שהיו כו' יהויריב ראשון כו' כצ"ל וכן אח"כ:

בד"ה באמורי רגלים כו' בעולות ובחזה כו' כצ"ל:


דף נו עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה קייץ כו' כל השנויין בתלמוד כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה עד כאן כו' אלא לפי דבריו בדין כו' נ"ב פי' לפי שפסקינן בריש אלו דברים דהלכה כב"ה ומש"ה צריך ליישב לפי דינא דב"ה אף שלא יהא לפי טעמו:


דף נו עמוד ב[עריכה]

גמ' ת"ר הנכנסין חולקין בצפון כל זה נמחק:

בסוף המסכת אמר אביי אוי לרשע אוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו כן הוא בס"א:

רש"י בד"ה דל בדל כו' דל רגלים וכדגרסי' בריש כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה בוצינא טבא מקרא משל הדיוט כו' ובלבד שתהא זו נוטה לצד זו וזו נוטה לצד זו וכו' כצ"ל: