משנה סוכה א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) סוכה -

שהיא גבוהה - מעשרים אמה,
פסולה.
רבי יהודה - מכשיר.
ושאינה גבוהה - עשרה טפחים,
ושאין לה - שלש דפנות,
ושחמתה - מרובה מצילתה,
פסולה.
סוכה הישנה -
בית שמאי - פוסלין.
ובית הלל - מכשירין.
איזו היא ישנה?
כל שעשאה, קודם לחג - שלשים יום.
אבל אם עשאה - לשם חג,
אפילו - מתחילת השנה,
כשרה.


(ב) העושה סוכתו - תחת האילן,

כאילו עשאה - בתוך הבית.
סוכה - על גבי סוכה,
העליונה - כשרה.
והתחתונה - פסולה.
רבי יהודה אומר:
אם אין בה דיורין - בעליונה,
אף התחתונה - כשרה.


(ג) פרס עליה סדין - מפני החמה,

או תחתיה - מפני הנשר,
או שפרס - על גבי הקינוף,
פסולה.
אבל פורס הוא - על נקליטי המיטה.


(ד) הדלה עליה -

את הגפן, ואת הדלעת, ואת הקיסוס,
וסיכך - על גבן,
פסולה.
אם היה הסיכוך - הרבה מהם,
או שקצצם,
כשרה.
זה הכלל -
כל - שאינו מקבל טומאה,
וגידוליו - מן הארץ,
מסככין בו.


(ה) חבילי קש, חבילי עצים, וחבילי זרדים -

אין מסככין בהן.
ואם התירן - כשרות.
וכולן - כשרות לדפנות.


(ו) מסככין - בנסרים,

דברי רבי יהודה.
רבי מאיר - אוסר.
נתן עליה - נסר,
שהוא רחב - ארבעה טפחים,
כשרה.
ובלבד - שלא יישן תחתיו.


(ז) תקרה - שאין עליה מעזיבה,

רבי יהודה אומר, משם בית הלל:
או מפקפק,
או נוטל אחת - מבינתיים.
בית שמאי אומרים:
מפקפק,
ונוטל אחת - מבינתים.
רבי מאיר אומר:
נוטל אחת - מבינתים,
ואינו צריך לפקפק.


(ח) המקרה סוכתו בשפודין,

או בארוכות המיטה,
אם יש ריוח ביניהן - כמותן,
כשרה.
החוטט בגדיש - לעשות לו סוכה,
אינה סוכה.


(ט) המשלשל דפנות -

מלמעלן למטן,
אם גבוהות מן הארץ - שלשה טפחים,
פסולה.
מלמטן למעלן,
אם גבוהות מן הארץ - עשרה טפחים,
כשרה.
רבי יוסי אומר:
כשם שמלמטן למעלן - עשרה טפחים,
כך מלמעלן למטן - עשרה טפחים.
הרחיק את הסיכוך,
מן הדפנות - שלשה טפחים,
פסולה.


(י) בית - שנפחת,

וסיכך - על גביו,
אם יש בין כותל לסיכוך - ארבע אמות,
פסולה.
וכן בחצר - שהיא מוקפת אכסדרה.
סוכה גדולה,
שהקיפוה - בדבר שאין מסככין בו,
אם יש תחתיו - ארבע אמות,
פסולה.


(יא) העושה סוכתו - כמין צריף,

או שסמכה - לכותל,
רבי אליעזר - פוסל,
מפני - שאין לה גג.
וחכמים - מכשירים.
מחצלת הקנים - מחצלת גדולה,
עשאה לשכיבה -
מקבלת טומאה - ואין מסככין בה.
ולסיכוך -
מסככין בה - ואינה מקבלת טומאה.
רבי אליעזר אומר:
אחת גדולה, ואחת קטנה -
עשאה לשכיבה -
מקבלת טומאה - ואין מסככין בה.
ולסיכוך -
מסככין בה - ואינה מקבלת טומאה.


הדף הראשי של משנה סוכה א