משנה סוכה א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) סוכה -

שהיא גבוהה - מעשרים אמה,

פסולה.

רבי יהודה - מכשיר.

ושאינה גבוהה - עשרה טפחים,

ושאין לה - שלש דפנות,

ושחמתה - מרובה מצילתה,

פסולה.

סוכה הישנה -

בית שמאי - פוסלין.

ובית הלל - מכשירין.

איזו היא ישנה?

כל שעשאה, קודם לחג - שלשים יום.

אבל אם עשאה - לשם חג,

אפילו - מתחילת השנה,

כשרה.

(ב) העושה סוכתו - תחת האילן,

כאילו עשאה - בתוך הבית.

סוכה - על גבי סוכה,

העליונה - כשרה.

והתחתונה - פסולה.

רבי יהודה אומר:

אם אין בה דיורין - בעליונה,

אף התחתונה - כשרה.

(ג) פרס עליה סדין - מפני החמה,

או תחתיה - מפני הנשר,

או שפרס - על גבי הקינוף,

פסולה.

אבל פורס הוא - על נקליטי המיטה.

(ד) הדלה עליה -

את הגפן, ואת הדלעת, ואת הקיסוס,

וסיכך - על גבן,

פסולה.

אם היה הסיכוך - הרבה מהם,

או שקצצם,

כשרה.

זה הכלל -

כל - שאינו מקבל טומאה,

וגידוליו - מן הארץ,

מסככין בו.

(ה) חבילי קש, חבילי עצים, וחבילי זרדים -

אין מסככין בהן.

ואם התירן - כשרות.

וכולן - כשרות לדפנות.

(ו) מסככין - בנסרים,

דברי רבי יהודה.

רבי מאיר - אוסר.

נתן עליה - נסר,

שהוא רחב - ארבעה טפחים,

כשרה.

ובלבד - שלא יישן תחתיו.

(ז) תקרה - שאין עליה מעזיבה,

רבי יהודה אומר, משם בית הלל:

או מפקפק,

או נוטל אחת - מבינתיים.

בית שמאי אומרים:

מפקפק,

ונוטל אחת - מבינתים.

רבי מאיר אומר:

נוטל אחת - מבינתים,

ואינו צריך לפקפק.

(ח) המקרה סוכתו בשפודין,

או בארוכות המיטה,

אם יש ריוח ביניהן - כמותן,

כשרה.

החוטט בגדיש - לעשות לו סוכה,

אינה סוכה.

(ט) המשלשל דפנות -

מלמעלן למטן,

אם גבוהות מן הארץ - שלשה טפחים,

פסולה.

מלמטן למעלן,

אם גבוהות מן הארץ - עשרה טפחים,

כשרה.

רבי יוסי אומר:

כשם שמלמטן למעלן - עשרה טפחים,

כך מלמעלן למטן - עשרה טפחים.

הרחיק את הסיכוך,

מן הדפנות - שלשה טפחים,

פסולה.

(י) בית - שנפחת,

וסיכך - על גביו,

אם יש בין כותל לסיכוך - ארבע אמות,

פסולה.

וכן בחצר - שהיא מוקפת אכסדרה.

סוכה גדולה,

שהקיפוה - בדבר שאין מסככין בו,

אם יש תחתיו - ארבע אמות,

פסולה.

(יא) העושה סוכתו - כמין צריף,

או שסמכה - לכותל,

רבי אליעזר - פוסל,

מפני - שאין לה גג.

וחכמים - מכשירים.

מחצלת הקנים - מחצלת גדולה,

עשאה לשכיבה -

מקבלת טומאה - ואין מסככין בה.

ולסיכוך -

מסככין בה - ואינה מקבלת טומאה.

רבי אליעזר אומר:

אחת גדולה, ואחת קטנה -

עשאה לשכיבה -

מקבלת טומאה - ואין מסככין בה.

ולסיכוך -

מסככין בה - ואינה מקבלת טומאה.

הדף הראשי של משנה סוכה א

משנה סוכה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב