רמב"ם על סוכה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רמב"ם · על סוכה · א · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה פסולה כו': סוכה ישנה ב"ש פוסלין כו': העיקר אצלנו סוכה דירת עראי בעינן ולפיכך אין ראוי להיות גבוה יותר מכ' אמה ור' יהודה סבר סוכה דירת קבע בעינן ולפיכך הוא מתיר שתהיה גבוה אפי' בתכלית הגובה ושיעור רחבה לא פחות מז' טפחים באורך על ז' טפחים ברוחב וכבר קדמו לך בזה הסדר עקרים מכללם כל פחות משלשה כלבוד דמי ומהם כי שיעור מקום לא יהיה פחות מארבעה טפחים. ואמרם ושאין לה ג' דפנות פי' שיהיו שני הכתלים גמורים והכותל השלישי אפי' לא יהיה בו אלא טפח ומשהו יתן אותו בפחות מג' סמוך לדופן עד שיהיה הכל שיעור מקום. ולזו הסוכה ג' צורות הראשונה שיהיו לה ג' כתלים גמורות דבוקות בגג ולא יצטרכו לדבר אחר וזו היא צורתה inset. והצורה השניה שיהיו לה שני כתלים דבוקים ותצטרך לכותל שלישי יהיה בה יותר מטפח ויעמידנה בפחות משלשה סמוך לדופן עד שיהיה (בטפח) עם החלל שיש בינו לבין הכותל ארבעה טפחים וצריכה צורת פתח וזהו צורתה inset. והצורה השלישית היא שיש לה שני כתלים זה כנגד זה ותצטרך לכותל שלישי יהיה בו יותר מארבעה טפחים ויעמידנה בפחות מג' ויהיה בו שיעור סוכה קטנה והיא ז' טפחים וזו ג"כ צריכה לצורת פתח וזו היא צורתה inset. וזו הצורה האחרונה היא צריכה לארבעה ומשהו לפי שהב' כתלים מובדלים וכבר קדם לך בעירובין צורת פתח שאמרנו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם ושם ביארנו שאין אנו צריכין שידבק קנה שעל גביהם בהם. ואמרו שחמתה מרובה מצלתה פסולה היא ראיה שאם חמתה וצלתה שוין שהיא כשרה וזה יראה בקרקע אם נראה שיעור השמש בקרקע כשיעור הצל ר"ל שיהיה כשיעור המקום שכיסה אותו מגג הסוכה ואין בו שמש כלל שהיא כשרה לפי שהנקבים שבגג הסוכה שמהם נכנס השמש פחות מן הסכוך וזה יתבאר בחכמת הראיות נקרא בערבי על"ס אלמנט"ב במופת שהשמש כשנכנס על חור או חלון שיהיה אורו בארץ יותר גדול מאותו חור בהכרח ואין הלכה כר' יהודה:

משנה ב[עריכה]

העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה כו': [סוכה על גבי סוכה וכו']: רוצה באמרו דיורין שלא תהיה ראויה לדירה והוא כי כשתהיה התחתונה חלשה כל כך שאינה יכולה לסבול בשום פנים מה שפורשין עליה מכרים וכסתות אין מחלוקת כי התחתונה כשרה לפי שאנחנו על [גג] העליונה נסמוך ואם היא חזקה כל כך שתוכל לקבל מה שפורשין עליה מכרים וכסתות אין מחלוקת כי התחתונה פסולה ואם יכולה לקבל כרים וכסתות ע"י הדחק והגג מתנועע בהם בזה חולקין ר' יהודה וחכמים וכל זה בתנאי שיהיה החלל שבין שתי הגגות י' טפחים או יותר אבל פחות מי' תהיה התחתונה כשרה. ואין הלכה כר' יהודה:

משנה ג[עריכה]

פירס עליה סדין מפני החמה כו': נשר הוא דבר הנושר מן העלין והלולבין מן הצמחים שמסככין בהם. וקינוף הוא ארבעה עמודים וכשפירש עליהם יהיה גג ותהיה סוכה בתוך סוכה ובתנאי שתהיה בגובה העמודים י' טפחים או יותר. ונקליטי המטה הם שני עמודים בלבד וכשפרש עליהם אינו סכך ואם פרש מסך תחת גג הסוכה לנוי הרי היא כשרה מפני שפרט ואומר מפני הנשר:

משנה ד[עריכה]

הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת כו': אם היה הסיכוך הרבה מהם כשרה בתנאי שיקוץ אותן שאם לא קצצן יצטרף סכך כשר לסכך פסול ופסולה לפי שאין מותר לסכך בצמחים בעודן מחוברין לקרקע מן הטעם שנבאר. עוד אמר או שקצצן כשרה בתנאי שינענע אותן ואז תהיה כשרה ואע"פ שרוב הסוכה מזה הגפן או הדלעת כדי שיהיה נעשה לשם סוכה כי העיקר אצלנו חג הסוכות תעשה לך ואמרו תעשה ולא מן העשוי וזה העיקר הנזכר כי כל שגדוליו מן הארץ אינה מקבל טומאה והוא שלא יהיה כגון מחצלאות ובגדי פשתן וכלי עץ שמקבלין כלם טומאה הוא עיקר אמיתי וראוי לסמוך עליו והראיה בזה אמר הש"י חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וגו' ובאה הקבלה בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר ענינו שתהיה הסוכה מהם וכיוצא בהם:

משנה ה[עריכה]

חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין כו': נחוש שמא ישים אדם מתחלה חבילת האגודה לייבש או להצניע קודם החג וימלך אחרי כן ויניחנה להיותה סוכה והוא אסור מן הטעם שזכרנו תעשה ולא מן העשוי ר"ל שאינו עשוי לצל רק לייבש ולפיכך הטרחנוהו להתיר אותם החבילות כדי שיהיה מעשה לשם סוכה ולפיכך צריך להתיר החבילות מפני זה החשש ונאסור עשיית הסכך בחבילות הקשורות:

משנה ו[עריכה]

מסככין בנסרים דברי רבי יהודה כו': נסרים הם הלוחות אם היו אותם הנסרים קצרות שאין ברחבן ג' טפחים מותר לסכך בהם לדברי הכל לפי שהם כקנים ואם היה ברוחב כל נסר מהן ד' טפחים שהוא שיעור מקום אסור לסכך בהם לדברי הכל ואם היה רוחב אותן הנסרים פחות מד' ויותר מג' בזה נחלקו ר' יהודה ור"מ ר' יהודה מתיר לסכך בהן לפי שהן פחות מד' ואין בהם שיעור מקום ור' מאיר אוסר לפי שהם יותר מג' טפחים ויצאו מתורת לבוד והלכה כר' יהודה:

משנה ז[עריכה]

תקרה שאין עליה מעזיבה כו': תקרה היא גג או סכך מעצים. ומעזיבה היא הטיט או העפר או הסיד שנותנים על הנסרים. ומפקפק פי' שיעקור אותן ממקומן ומן המסמרין התקועין בהם. ונוטל אחת מבינתים פי' שיטול נסר א' מבין שני נסרי וימלא מקום אותם הנסרים שעקר מסכך כשר. וב"ש אומרים אע"פ שפקפק נוטל אחת מבינתים לפי שהם סוברים כי ביטול תקרה לא יהיה אלא בנטילת אחת מבינתים ור' יהודה אומר כי ב"ה סוברין שבאחד מאלו שני מעשים יהיה ביטול תקרה ור' מאיר אומר כי ב"ש וב"ה מודין שביטול תקרה לא יהיה אלא בנטילת אחת מבינתים. והלכה כר' יהודה כמו שהורה מדברי בית הלל:

משנה ח[עריכה]

המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה כו': אין ראוי לסכך בשפודים לפי שאינן גדולי קרקע וארוכות המטה כלים ומקבלין טומאה. ואמר כמותן רוצה בו כיוצא בהן בקרוב ולא בדיוק כי העיקר אצלנו כי כשהסוכה פרוץ כעומד שהיא פסולה ואלו השפודים כמו כן כל סכך פסול נחשוב אותו כפרוץ ולפיכך צריך שיהיה חלל ביניהן יותר מעט מהם כדי שימלא אותו חלל שביניהם סכך כשר ואז תהיה כשרה מפני שהעומד מרובה על הפרוץ: ומה שאמרנו כי החוטט בגדיש אינה סוכה מן העיקר שזכרתי לך תעשה ולא מן העשוי וכשפרץ בגדיש העומרים סוכה אין ספק כי גג אותה סוכה לא נתכוון הגודש בשעת גדישת אותן העומרים להיותם סוכה ולפיכך אם היה בגדיש חלל טפח במשך שבעה ונעשה לשם סוכה בתחלה והשלים עליו שיעור סוכה אחר גדישת העומרים הרי זו כשרה:

משנה ט[עריכה]

המשלשל דפנות מלמעלה למטה כו': הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה: גובה הסוכה אין ראוי שיהיה פחות מי' טפחים כמו שזכרנו ור' יוסי סובר כי מחיצה תלויה מתרת ולפיכך אומר כי כשהדופן הוא לבוד בגג ויש בו ד' טפחים אפי' יהיה בינו ובין הארץ יותר מג' טפחים שהוא כשר. ואין הלכה כר' יוסי:

משנה י[עריכה]

בית שנפחת וסיכך על גביו כו': גם זה עיקר גדול ראוי לשמרו כי כשיש מראש הדופן עד גג הסוכה פחות מד' אמות וביניהן בנין או סכך פסול נראה כאלו ראש הדופן עקום ומגיע בסכך הכשר וזה הענין שנאמר עליו דופן עקומה והיא הלכה למשה מסיני וסוכה גדולה היא שישאר באמצע הסוכה סכך כשר שיש בו ז' על ז' וכבר נתבאר לך כי דין דופן עקומה בארבע הרוחות. ואכסדרה הוא מקום לפני הבתים ומוקף מג' רוחותיו והביא אלו הג' הלכות ללמדך כי דופן עקומה דינו בו על איזה מין שיהיה מן הבתים שאותן הכתלים נבנו לבית או לחצר הבית שאותן הכתלים לא נתכוונו בהם שיהיו כתלים לתקרה שמקרים חצר הבית אבל נבנו לשמור הבית מן הדרך שהולכים בו רבים או בסוכה גדולה שמבדיל סכך פסול בין הדפנות ובין סכך כשר ושמור זה הלשון וזכרהו והוא אמרם סכך פסול מן הצד פוסל בארבע אמות ובאמצע פוסל בארבעה טפחים כמו שנתבאר בזה הפרק:

משנה יא[עריכה]

העושה סוכתו כמין צריף כו': מחצלת קנים גדולה עשאה לשכיבה כו': כמין צריף הוא כמו זו הצורה inset ונקרא בערבי מכנ"ס והלכה כר"א שפסל. ואם יש לה גג טפח כזו הצורה inset [או] אם הכותל גבוה טפח כזה inset הרי היא כשרה. ומחלוקת ר"א וחכמים במחצלת כי ת"ק סבר סתם מחצלת קטנה לשכיבה וסתם מחצלת גדולה לסיכוך ולפיכך אומר עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ענין זה כי סתמא לעולם לסיכוך עד שיתבאר שהיא לשכיבה. ואמרו לסיכוך מסככין בה הוא במחצלת קטנה שסתמה לעולם לשכיבה עד שיתבאר שהיא לסיכוך ור"א אומר סתם גדולה נמי לשכיבה עד שיתבאר שהיא לסיכוך ואין הלכה כר"א: