רמב"ם על סוכה ב
סוכה פרק ב
[עריכה]- ראו גם: נוסח המשנה סוכה ב רמבם
וצריך שיהיה גובה המיטה עשרה טפחים שהוא שיעור סוכה, ותהיה כסוכה בתוך סוכה.
ואין הלכה כרבי יהודה:
רבי יהודה סבר "סוכה, דירת קבע בעינן", וכבר קדם לך דעתו, ולפיכך הוא מצריך שתהיה יכולה לעמוד בפני עצמה.
המדובללת - הוא שיהיה גג שלה אינו שווה כמו שביארנו, אלא קנה עולה וקנה יורד.
ואין הלכה כרבי יהודה:
בראש הספינה כשרה - ובתנאי שתהיה זו הסוכה חזקה כל כך, שלא יהפכנה הרוח המצויה תמיד ביבשה מבלי הכרח.
ועוד יתבאר לך, כי מכלל הדברים האסורים ביום טוב, אין עולין באילן ואין רוכבין על גבי בהמה:
האילנות אין ראויות שיהו דפנות, אלא בשני תנאים:
- האחד שיהו אותם האילנות בתכלית העובי והחוזק, כדי שלא תניעם הרוח ויטו לארץ כאשר יקרה לענפים הדקים.
- והשני שימלא ראש האילן ובין ענפים בתבן וכיוצא בו, כדי שתתקיים ולא יניענו הרוח, כי העיקר אצלנו "מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה, אינה מחיצה".
ועוד עיקר אחר אצלנו, "העוסק במצוה פטור מן המצוה".
ואמר חולין פטורין מן הסוכה - ואפילו חולי קל ביותר.
ואכילת עראי הוא שיאכל אדם שיעור מועט לא יחשוב עליו לסעודה, אבל אכלו לדחות תאותו עד שיגמור סעודתו אחר כך:
וזה המעשה הביאו ללמדך, כי המדקדק על עצמו ואינו אוכל ושותה דבר חוץ לסוכה, הרי זה משובח, אף על פי שאין בו חיוב:
רבי אליעזר אומר, כי מה שאמר הכתוב "בסכת תשבו שבעת ימים"(ויקרא כג, מב) יחייב האדם להשתמש בסוכה כמו שמשתמש בביתו תמיד, אכילתו ביום ואכילתו בלילה.
וחכמים למדים חמישה עשר בתשרי מחמישה עשר בניסן, כמו שאכילת מצה בלבד לילה ראשונה מצוה, ואחר כך אם רצה לאכול או לצום או לאכול פירות הרשות בידו כמו שביארנו במקומו, כמו כן בסוכות.
ומה שאמר רבי אליעזר ישלים, רוצה לומר שיאכל מן הפירות פי שנים ממה שהוא רגיל לאכול מהם כל לילה ולילה, אבל הלחם והבשר אין עולין לו לשתי סעודות.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
והלכה כבית שמאי:
אמר השם יתברך "כל האזרח בישראל ישבו בסכות"(ויקרא כג, מב), ובאה הקבלה כי זה להוציא נשים ועבדים וקטנים.
וקטן שאין צריך לאמו - הוא שאינו קורא לאמו בשעה שעומד משנתו כמנהג נערים קטנים.
ואין הלכה כבית שמאי, שהחמיר וחייב הסוכה לזכרים כולם בכל השנים:
עניין קבע, הוא עיקר ועמוד, והוא שיעלה כליו הנאים לסוכה, ויציע אותם בהצעה נאה וטובה שיש אצלו וישתדל לנאותה, ויאכל וישתה בה וישן בה, וישים ביתו כמו בית השימוש, והסוכה כמו בית הדירה.
וסרוחה - בלשונם הוא כמו הפסד.
ומקפה - הוא המרק הקרוש והוקפא, לפי שרוב בני אדם מואסין אותו ומעט מים מפסיד אותו. וכתבו זה במקפה של גריסים והוא הפולים הנטחנים, לפי שהתבשיל שנעשה מהם הוא נפסד מהר במים.
וירידת הגשמים בתחילת הסוכות, רמז כי השם אינו מקבל מעשיהם ברצון:
משנה סוכה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב