משנה סוכה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הישן תחת המטה בסוכה, לא יצא ידי חובתו.

אמר רבי יהודה, נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר.

אמר רבי שמעון, מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה.

ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה, לא יצא ידי חובתו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָּבָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַעֲשֶׂה בְּטָבִי, עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה, וְאָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים: רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי שֶׁהוּא תַלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה - לְפִיכָךְ יָשֵׁן הוּא תַחַת הַמִּטָּה. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:

נוסח הרמב"ם

הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו אמר רבי יהודה נוהגים היינו ישנים תחת המיטות בפני הזקנים אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המיטה אמר רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכמים ויודע שהעבדים פטורין מן הסוכה ובא וישן לו תחת המיטה לפי דרכנו למדנו שהישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו.

פירוש הרמב"ם

הישן תחת המטה בסוכה לא יצא כו': וצריך שיהיה גובה המטה י"ט שהוא שיעור סוכה ותהיה כסוכה בתוך סוכה. ואין הלכה כר' יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הישן - לא יצא ידי חובתו. ובלבד שתהא המטה גבוה עשרה טפחים, דאז היא חשובה אהל א ונמצא אהל מפסיק בינו לבין הסוכה. ועיקר מצות סוכה אכילה שתיה שינה:

נוהגים היינו כו' - דקסבר לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע ב. ואין הלכה כרבי יהודה:

עבדים פטורים מן הסוכה - דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, וכל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ג:

ולפי דרכנו למדנו - אע"פ שלא אמר אלא לשיחת חולין בעלמא, שהיה משתבח בעבדו. למדנו שהישן תחת המטה כו':

פירוש תוספות יום טוב

הישן. עיין מ"ש בס"ד במשנה ו' דפ"ק:

תחת המטה. כתב הר"ב ובלבד שתהא המטה גבוה י' טפחים דאז היא חשובה אהל. פירוש לבטל אהל הסוכה שעליה. אע"פ שיש לה גג טפח צריך ג"כ שתהיה גבוה עשרה וכמ"ש במשנה ג' בפ"ק. אע"ג דלענין שאר דברים אהל טפח מקרי אהל. וכדלעיל משנה ט' וי"א. וכעין זה פי' הר"ן לפי דרכו:

אמר רבי יהודה נוהגין היינו כו'. פירש הר"ב דקסבר לא אתי אהל עראי [דמטה דמסלקין אותה ממקום למקום רש"י פרק קמא דף י"א] ומבטל אהל קבע דר"י לטעמיה אזיל דסבירא ליה בריש פ"ק דסוכה דירת קבע בעינן. גמרא. וצ"ע דלא פליג רבי יהודה בקינוף. דמשנה ג' דפ"ק. ובגמרא [שם] איתא דר"י ס"ל בכילת חתנים דמותר לישן בה אע"פ שיש לה גג. ואע"פ שגבוה עשרה. מהך טעמא דהכא. דלא אתי כו'. ואע"ג דאיכא נמי התם לעיל מההוא דקינוף מיקרי קביעה לגבי כילה. מיהו לגבי סוכה ודאי דלא מיקרי קביעה דלא עדיף ממטה דמיטלטלת והכי נמי קינופים:

שעבדים פטורים מן הסוכה. מ"ש הר"ב וכל מצוה שאשה חייבת בה כו'. כלומר וכל מצוה שאין נשים כו' וזהו שסיים רש"י כדאמרינן בחגיגה דהתם סיומא דמימרא הכי הוה. ועיין מ"ג פ"ג דברכות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) פירוש לבטל אוהל הסוכה שעליה אע"פ שיש לה גג טפח צריך גם כן שתהיה גבוה עשרה:

(ב) (על הברטנורא) דרבי יהודה לטעמיה אזיל דסבירא ליה דסוכה דירת קבע בעינן. גמרא:

(ג) (על הברטנורא) כלומר וכל מצוה שאין נשים כו' והכי סיומא דמימרא בגמרא דחגיגה:

תפארת ישראל

יכין


א) לא יצא ידי חובתו ודוקא שהיה חלל שתחת המטה גבוה י"ט, דאז אהל מפסיק בינו לסוכה. דלא דמי לדלעיל (פ"א סי' י"ז) גבי קינוף דסגי אפילו בגבוה פחות מי"ט. דהתם עשוי לאהל, לישן תחתיו (ר"ן).

ב) ולא אמרו לנו דבר ר"י לטעמיה דס"ל סוכה אהל קבע בעינן, ואהל עראי שתחת המטה לא מבטל לאהל קבע.

ג) ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה דעבד ואשה פטורין ממצות עשה שהזמן גרמא.

ד) ולפי דרכינו למדנו אף שאמר ר"ג כן דרך שיחת חולין [שפאס בל"א]. [אב"י דאם לא אמרה כדי שנלמד דבר, לא היה שח שיחת חולין דעבר בעשה כיומא י"ט ב' וסוכה כ"ח א'. ומה"ט אמרינן בש"ס כאן דשיחת חולין של ת"ח צריך לימוד].


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כ ב  ירושלמי ח א