משנה סוכה ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה ו | >>
רבי אליעזר אומר, ארבע עשרה סעודות כב חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה.
וחכמים אומרים, אין לדבר קצבה, חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד.
ועוד אמר רבי אליעזר, מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון, ישלים בלילי יום טוב האחרון.
וחכמים אומרים, אין לדבר תשלומין, על זה נאמר (קהלת, א) מעוות לא יוכל לתקן, וחסרון לא יוכל להמנות.
משנה מנוקדת
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּסֻּכָּה,
- אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין לַדָּבָר קִצְבָה,
- חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג בִּלְבַד.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- מִי שֶׁלֹּא אָכַל לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן,
- יַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין;
- עַל זֶה נֶאֱמַר (קהלת א, טו):
- מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת:
נוסח הרמב"ם
רבי אליעזר אומר:
- ארבע עשרה סעודות -
- חייב אדם - לאכול בסוכה,
- אחת ביום, ואחת בלילה.
- וחכמים אומרין:
- אין לדבר קצבה,
- חוץ מלילי יום טוב הראשון - בלבד.
- אין לדבר קצבה,
- ארבע עשרה סעודות -
- ועוד אמר רבי אליעזר:
- מי שלא אכל - בלילי יום טוב הראשון,
- ישלים - בלילי יום טוב האחרון.
- וחכמים אומרין:
- אין לדבר - תשלומין,
- ועל זה נאמר:
- "מעוות לא יוכל לתקון,
- וחסרון לא יוכל להימנות" (קהלת א טו).
- מי שלא אכל - בלילי יום טוב הראשון,
פירוש הרמב"ם
רבי אליעזר אומר, כי מה שאמר הכתוב "בסכת תשבו שבעת ימים"(ויקרא כג, מב) יחייב האדם להשתמש בסוכה כמו שמשתמש בביתו תמיד, אכילתו ביום ואכילתו בלילה.
וחכמים למדים חמישה עשר בתשרי מחמישה עשר בניסן, כמו שאכילת מצה בלבד לילה ראשונה מצוה, ואחר כך אם רצה לאכול או לצום או לאכול פירות הרשות בידו כמו שביארנו במקומו, כמו כן בסוכות.
ומה שאמר רבי אליעזר ישלים, רוצה לומר שיאכל מן הפירות פי שנים ממה שהוא רגיל לאכול מהם כל לילה ולילה, אבל הלחם והבשר אין עולין לו לשתי סעודות.
ואין הלכה כרבי אליעזר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ארבע עשרה סעודות - ב' סעודות בכל יום לז' הימים:
אין לדבר קצבה - אם רצה לאכול לא יאכל חוץ לסוכה. רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו כג:
חוץ מלילי יום טוב הראשון - דילפינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות, מה אכילת מצה לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות כד, אף סוכה כן:
ישלים בלילי יו"ט האחרון - בליל שמיני עצרת. ואין הלכה כר"א בשתיהן:
פירוש תוספות יום טוב
רבי אליעזר אומר י"ד סעודות וכו'. מפרש טעמא בגמ', דאמר קרא (ויקרא כג מב) בסכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה, אף סוכה, אחת ביום, ואחת בלילה. ורבנן אמרי כדירה. מה דירה אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל אף סוכה [נמי] אי בעי אכיל, ואי בעי לא אכיל. וז"ש הר"ב רצה להתענות יתענה ואין נזקקין לו. כ"כ רש"י. ור"ל מדין סוכה אין נזקקין לו אבל ודאי דאסור להתענות ביו"ט. גם בחול המועד. ובשבת חייב בג' סעודות. ועוד כתב הרא"ש [בברכות פ"ז] דביו"ט חייב בפת. אלא שאם ירדו גשמים פטור [מסוכה] ואהא קתני חוץ מלילי יו"ט כו':
חוץ מלילי יו"ט הראשון. כתב הר"ב מה אכילת מצה לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות בפרק ערבי פסחים. דכתיב (דברים טז ח) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת. מה שביעי רשות שהרי היה בכלל שבעת ימים תאכל מצות. ויצא מן הכלל ללמד שאכילת מצה האמור בו רשות. ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו [יצא]. רש"י. ומיהו לילה הראשון כתיב (שמות יב יח) בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. גמ'. ודקדוק לילי, כתבתי במשנה ג' פרק ח' דתרומות:
מי שלא אכל לילי יו"ט הראשון ישלים בלילי יו"ט האחרון. ופריך בגמ' והאמר חייב לאכול בסוכה וכיון דביום האחרון לא בסוכה יתיב ואם ישב בה לשם מצוה עובר על בל תוסיף מאי השלמה דסוכה איכא הכא. ומשנינן חזר בו רבי אליעזר ופרש"י אצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה. חוץ מלילי יו"ט הראשון. ובהא מיהא פליג עלייהו. דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבנות יום ראשון. אף ביו"ט האחרון [כדתנן במשנה ו' פ"ק דחגיגה] ע"כ. והתוספות הקשו דא"כ יליף לה נמי מפסח כמו רבנן ולא מצינו ללילה הראשון דפסח יש לה תשלומין. ופירשו דחזר בו ממה שהיה מצריך סוכה. ולעולם י"ד סעודות בעי ע"כ. וצ"ל דה"ק אפי' ליל יו"ט הראשון ישלים וכ"ש שאר הסעודות:
על זה נאמר מעוות וגו'. עיין משנה ז' פ"ק דחגיגה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כב) (על המשנה) ארבע עשרה סעודות. מפרש בגמרא דאמר קרא בסכות תשבו שבעת ימים תשבו כעין תדורו מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה כו' ורבנן אמרי מה דירה אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל אף סוכה כו':
(כג) (על הברטנורא) ור"ל מדין סוכה אין כו', אבל ודאי דאסור להתענות ביו"ט, גם בחול המועד ובשבת חייב בג' סעודות:
(כד) (על הברטנורא) בפרק ערבי פסחים. דכתיב ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי רשות שהרי יצא מהכלל ללמד שאכילת מצה האמור בו רשות ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. רש"י. ומיהו לילה הראשון כתיב בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה. גמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אחת ביום ואחת בלילה: נלע"ד דאע"ג דסעודה ראשונה הויא בלילה נקט יום ברישא משום פתח דבריך יאיר א"נ לאשמועי' דלאו דוקא א' ביום וא' בלילה דא"נ בעי סעיד בקצת ימות החג מבעוד יום דהוו לפעמים ג' סעודות ביום א' יצא כיון דבין הכל הוו ארבעה עשר סעודות: וכתב ר' שלמה לוריא ז"ל לילי הוא כמו ליל אלא שהוא דבוק וקל להבין עד כאן. וכתב הרא"ש ז"ל דביום טוב חייב בפת אלא שאם ירדו גשמים פטור ואהא קתני חוץ מלילי יום טוב הראשון עד כאן. וביד שם סי' ז' ובטור אורח חיים סי' תרל"ט:
ועוד א"ר אליעזר וכו': גמ' האמר ר' אליעזר י"ד סעודות חייב לאדם לאכול בסוכה אמר בירא א"ר אמי חזר בו ר' אליעזר לאצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה ואם רצה להתענות יתענה חוץ מלילי יום טוב ובהא מיהא פליג עלייהו דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבנות יום ראשון אף בי"ט האחרון והאי ישלים במיני תרגימה פי' דלאחר שסילק השלחן יביאו פרפראות ומעדנים לפניו כגון פירות וכסנין וקפלוטות מבושלות ובשר ודגים דאי ברפתא סעודה דיומא קא אכיל ומה היכר יש כאן שתהא לשם סעודה ראשונה הלא דרכו לסעוד היום כך פי' רש"י ז"ל ותוס' הקשו עליו כמה קושיות חדא מינייהו שדקדקו לשון ישלים דלא משמע לשון תשלומין אלא לשון השלמת חשבון של י"ד סעודות לכך פירשו הם דה"פ דחזר בו ר"א ממה שהיה מצריך סוכה ולעולם י"ד סעודות בעי ע"כ ולפירושם לילי יום טוב הראשון דנקט לאו דוקא. אלא משום דאם לא אכל לילי י"ט הראשון של חג צריך לשלם בפת לכל הפחות כזית דגן ושאר הימים אם לא אכל יכול לשלם ולהשלים במיני תרגימה מש"ה נקט ליל י"ט הראשון כך נלע"ד והוה משמע לע"ד לומר דלר' אליעזר מי שלא אכל לילי י"ט ראשון של חג המצות כזית מצה ישלים בימים האחרונים אלא שמצאתי בתוס' הנז' מן הקושיות שהקשו על פי' רש"י ז"ל היא דכיון דממצה ילפי' הא לא מצינו שיהא תשלומין ללילה הראשון של פסח: ובירוש' תני בשם ר"א מי שלא עשה סוכתו בערב הרגל אל יעשנה ברגל והא תני בר קפרא נפלה סוכתו ברגל יקימנה ברגל ר' אחא בשם ר' חנינא קנס קנסו ר' אליעזר שלא עשה סוכתו מערב הרגל מחלפא שיטתיה דר' אליעזר תמן הוא אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה וכא אמר הכין א"ר אחא למצוה הושווה ע"כ: ובגמ' תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכמים אומרים יוצאין מסוכה לסוכה ועושין בחולו של מועד ושוין שאם נפלה שחוזר ובונה אותה בחולו של מועד: ויליף בגמ' טעמא דר' אליעזר דאמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה הראויה לכל ז' ימי החג למדנו דאין עושין סוכה בחש"מ דאינה לז' ושמעי' מינה ג"כ דאין יוצאין מסוכה לסוכה דהא כן לאו סוכה לז' היא ורבנן ה"ק קרא עשה סוכה בחג:
של חג: מחק מלות של חג ה"ר יהוסף ז"ל ראשונות ושניות:
תפארת ישראל
יכין
כח) ואחת בלילה ר"ל בכל יום.
כט) וחכמים אומרים אין לדבר קצבה רק כשיאכל יאכל בסוכה.
ל) חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד ואפילו ירדו אז גשמים צריך לקדש ולאכל שם כזית פת [תרל"ט]. וליל שני לט"ז חייב ולמג"א פטור.
לא) ישלים בלילי יום טוב האחרון ר"ל ליל שמיני עצרת יאכל עוד סעודה יתירה כנגד הסעודה שלא אכל בימים הראשונים, ואף שיאכלום חוץ לסוכה.
לב) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות גם בחגיגה פרק א' משנה ז' קאמר תנא כי האי לישנא: ותמוה אי נאמר אהא לא נאמר אהא, והאיך קאמר בתרווייהו על זה נאמר. ולכאורה הוה נראה דהכא שאינו יכול לתקן כלל הסעודות מצוה שהחסיר, סמיך ארישא דקרא דכתיב מעוות לא יוכל לתקן כלל, אבל התם שהחסיר העולת ראייה ושלמי חגיגה, והרי גם אחר הרגל יכול להקריב העולה והשלמים אלא שלא יהיו של יו"ט, נמצא שיכול לתקן במקצת, סמיך אסיפא דקרא, וחסרון לא יוכל להמנות. אמנם מדקאמר התם בסיפא ר"ש אומר איזה מעוות שאינו יכול לתקון וכו' משמע דפליג, ומשמע נמי דת"ק אמעוות לא יוכל לתקון סמיך. אלא נ"ל איפכא, דהתם דכבר עבר הרגל לגמרי, קרי ביה מעוות לא יוכל לתקון, דקרבנות הרגל שהיה חייב ולא הקריבם א"א לתקן מעוות זה כלל. משא"כ הכא שעדיין עומד ביום השמיני, וקצת מהרגל לפניו שיוכל לאכול בו סעודת היום, דייק מסיפא דקרא דחסרון לא יוכל להמנות, דהסעודות שהיה ראוי לאכול ביו"ט, אם שיוכל לתקן קצת בשיאכל סעודת היום, עכ"פ מנין הסעודות אינו יכול להשלים, ואפשר דגם לר"א קאמר דהוי חסרון בלי להמנות, דאף דבידו להשלים הסעודות, א"א להשלים מצות סוכה שהחסיר בסעודה.
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת