משנה סוכה ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום יז את התבשיל, ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים, ואמרו, העלום לסוכה.

וכשנתנו לו לרבי צדוק יח אכל יט פחות מכביצה, נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא ברך אחריוכא.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מַּעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כּוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מָיִם, וְאָמְרוּ, הַעֲלוּם לַסֻּכָּה. וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אָכַל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה, נְטָלוֹ בְּמַפָּה וְאָכְלוּ חוּץ לַסֻּכָּה וְלֹא בֵּרֵךְ אַחֲרָיו:

נוסח הרמב"ם

מעשה שהביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו.


פירוש הרמב"ם

{ראו פירוש רבינו למשנה ד')


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ואמרו העלום לסוכה - ולא מן הדין, אלא שהחמירו על עצמן. ושמעינן מינה שהמחמיר על עצמו שלא לאכול אפילו אכילת עראי חוץ לסוכה, הרי זה משובח:

אוכל פחות מכביצה [נטלו במפה] - משום נטילת ידים כ, ומשום ברוכי נטל פחות מכביצה. דאילו משום סוכה הא אמרינן אוכלים אכילת עראי חוץ לסוכה ואפילו יותר מכביצה:

פירוש תוספות יום טוב

מעשה והביאו לו לריב"ז לטעום וכו'. גמרא מעשה לסתור. חסורי מחסרא והכי קתני. אם בא להחמיר על עצמו מחמיר ולית בה משום יוהרא ומעשה נמי והביאו לו לריב"ז וכו':

וכשנתנו לו לרבי צדוק כו'. כתב הר"ן קתני מעשה ברבי צדוק שלא החמיר על עצמו לומר שאם רצה תלמיד חכם. שלא להחמיר על עצמו בכך. רשאי ולא הוי כמי שאינו מדקדק במצות ע"כ:

אוכל. פי' רש"י מאכל ע"כ. ונמצא במקרא ויתן אוכל בערים. דיוסף:

נטלו במפה. פירש הר"ב משום נ"י. דרבי צדוק כהן הוה כדמוכח פרק מי שמתו. והיה אוכל על טהרת תרומה. וידים שניות הן ופוסלות את התרומה. שזהו אחד מי"ח דבר דפ"ק דשבת. דאפילו פחות מכביצה מקבל טומאה. כדמוכח בפ"ב דטהרות. וכביצה לא משתרי במפה. דחיישינן דלמא נגע כדמסיק בפרק כל הבשר. כ"כ התוס'. ועיין רפ"ב דטהרות מ"ש שם בס"ד:

ולא בירך אחריו. פי' רש"י דדריש כרבי יהודה [דמשנה ב' פרק ז' דברכות] אבל לפניו בכל דהו בעי ברכה. שהרי נהנה. ואסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על המשנה) מעשה כו'. גמרא מעשה לסתור חסורי כו' וה"ק אם בא להחמיר על עצמו מחמיר ולית ביה משום יוהרא ומעשה נמי וחביאו לו לריב"ז וכו':

(יח) (על המשנה) לרבי צדוק. קתני מעשה בר"צ שלא החמיר על עצמו לומר שאם רצה ת"ח שלא להחמיר על עצמו בכך רשאי ולא הוי כמי שאינו מדקדק במצות. הר"נ:

(יט) (על המשנה) אוכל. פרש"י מאכל ונמצא במקרא ויתן אוכל בערים:

(כ) (על הברטנורא) דר"צ כהן היה והיה אוכל על טהרת תרומה. וידים שניות הן ופוסלות את התרומה ואפילו פחות מכביצה מקבל טומאה. וכביצה לא מישתרי במפה דחיישינן דלמא נגע כדאיתא בפרק כ"ה תוספ':

(כא) (על המשנה) ולא בירך אחריו. דדריש כר"י דמ"ב פ"ז דברכות אבל לפניו בכל דהו בעי ברוכי שהרי נהנה ואסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. רש"י:

תפארת ישראל

יכין


כג) ואמרו העלום לסוכה קמ"ל דהמדקדק במעשיו, אפילו מים לא ישתה חוץ לסוכה.

כד) אוכל פחות מכביצה ר"ל מאכל פחות מכביצה.

כה) נטלו במפה כדי לאכלו בלי נט"י, דבשעת הדחק שרי בכך. וה"ה לאכל על ידי כף או מזלג נמי א"צ נט"י בשעת הדחק [קס"ג]. וי"א דחולין פחות מכביצה א"צ נטילה או מפה [כסי' קנ"ח ס"ג]. רק הכא מיירי שאכל החולין על טהרת תרומה, דאז אפילו פחות מכביצה צריך נטילה.

כו) ואכלו חוץ לסוכה קמ"ל דהמיקל בכך לא הוה קל במצות [ר"ן].

כז) ולא בירך אחריו בהמ"ז מדלא הו"ל כביצה. ואנן קיימא לן דבהמ"ז בכזית [קפ"ד].


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים