משנה סוכה ב ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה ב | >>
הסומך סוכתו בכרעי ד המטה, כשרה.
רבי יהודה אומר, אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, פסולה.
סוכה המדובללת, ושצלתה מרובה ז מחמתה, כשרה.
המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה.
הַסּוֹמֵךְ סֻכָּתוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, כְּשֵׁרָה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, פְּסוּלָה.
- סֻכָּה הַמְּדֻבְלֶלֶת,
- וְשֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחֲמָתָהּ,
- כְּשֵׁרָה.
- הַמְּעֻבֶּה כְּמִין בַּיִת,
- אַף עַל פִּי שֶּׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ,
- כְּשֵׁרָה:
הסומך סוכתו - לכרעי המיטה,
- כשרה.
- רבי יהודה אומר:
- אם אינה יכלה - לעמוד בפני עצמה,
- פסולה.
- אם אינה יכלה - לעמוד בפני עצמה,
- סוכה - המדובללת,
- ושצילתה - מרובה מחמתה,
- כשרה.
- ושצילתה - מרובה מחמתה,
- והמעובה - כמין בית,
- אף על פי - שאין הכוכבים נראין מתוכה,
- כשרה.
- אף על פי - שאין הכוכבים נראין מתוכה,
רבי יהודה סבר "סוכה, דירת קבע בעינן", וכבר קדם לך דעתו, ולפיכך הוא מצריך שתהיה יכולה לעמוד בפני עצמה.
המדובללת - הוא שיהיה גג שלה אינו שווה כמו שביארנו, אלא קנה עולה וקנה יורד.
ואין הלכה כרבי יהודה:
רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה - רבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כר' יהודה:
מדובללת - שלא השכיב הקנים יחד זה אצל זה ה, אלא קנה עולה וקנה יורד ומתוך כך חמתה מרובה מצלתה, ואשמעינן מתניתין דאמרינן רואים כאילו היו מושכבים בשוה ואם אז צלתה מרובה כשרה ו:
הסומך סוכתו בכרעי וכו'. פי' רש"י מטה שלימה. וכתב הר"ן פירש רש"י שהסוכה סמוכה על כרעי המטה וכשהמטה מיטלטלת הסוכה מוטלטלת עמה ע"כ. ונראין דבריו כפירוש הב"י בטור סימן תר"ל דמיירי במטה שמוקפת קרשים שראשן אחד קבוע בארץ. וראשן עולה למעלה מהמטה י' טפחים. והמטה היא חבלים או קרשים קבועים במחיצות אלו ומפני כן נקראו אותן קרשים שהן המחיצות כרעי המטה ע"כ. ומיהו א"צ שיהו שם חבלים וקרשים לקרקע הסוכה והיינו מטה עצמו. אלא שקרקע הסוכה הוא קרקע עולם. וז"ש רש"י מטה שלימה ר"ל שכל הכרעים מחוברים יחד אבל אין כאן חבלים וקרשים מתחת. ובהכי מחלק הר"ן בין מתניתין דהכא למתניתין דלקמן בראש העגלה. וכתב דהתם לד"ה שנויה. דהתם קרקע הסוכה נשאר לעולם אחד בעצמו משא"כ הכא שקרקע הסוכה משתנה לפי שהוא קרקע עולם ואינו ע"ג המטה ע"כ. אבל לפי שהרמב"ם לא העתיק משנה זו בחבורו נראה ודאי לפי שסובר שהיא בכלל ההיא מתני' דלקמן שהעתיקה. לפי שיש בה עוד חלוקי דינים אחרים. וא"כ ליתא להא דהר"ן, דאי התם דברי הכל היא א"כ מתניתין דהכא לא תשמע מינה. ופירוש התוספת והרא"ש ודאי אינו עולה לדברי הרמב"ם והר"ב. שהרי להרא"ש רבי יהודה לפרושי אתא ולא לאפלוגי. אלא נאמר דמפרשי מתניתין דהמטה היא קרקע הסוכה כמו עגלה ממש ואי נמי אינה קרקע הסוכה כמו שאמר הר"ן, אפ"ה אין חילוק בכך בין הכא לעגלה שהיא עצמה קרקע הסוכה. וא"נ י"ל שהר"ב מפרש למתניתין כפי' הר"ן בשם הראב"ד, דפי' שלא קבע הסוכה על המטה, אלא סמכה עליה ואם המטה זזה הרי הסוכה נופלת ע"כ:
המדובללת. פירש הר"ב שלא השכיב כו'. ופירש בגמרא, מאי מדובללת מבולבלת. ומ"ש הר"ב שחמתה מרובה וכו', ואשמועינן מתניתין דאמרינן רואין כו' [*ובתנאים שאכתוב במשנה ה' פי"ב דאהלות] והקשה בטור סימן תרל"א שאי אפשר להכשיר סוכה שחמתה מרובה מצלתה שהרי קנים שאין ביניהם ג' חשובין כסתום ואפ"ה לא חשיבי להכשיר בסכך אם לא שנאמר כיון שיש כאן צל מרובה כשהשמש עומד באמצע השמים רק כשנוטה לצדדין אז החמה מרובה, קרינן ביה שפיר צלתה מרובה מחמתה, וכן דעת ר"י [בתוספות] ע"כ:
ושצלתה מרובה מחמתה. הא כי הדדי פסולה. דהכא אמלמעלה קאי וריש פרק קמא אדלמטה כדמפרש בגמרא ועיין לעיל בפי' הר"ב, ועוד שם במשנה ח' מה שכתבתי בס"ד:
המעובה. עיין משנה ח' בפ"ק מ"ש שם בס"ד:
(ד) (על המשנה) הסומך כו'. פירש"י מטה שלימה. ובהר"נ פירש שהסוכה סמוכה על כרעי המטה וכשהמטה מטלטלת הסוכה מטלטלת עמה. ובהכי מחלק בין מתניתין דהכא למתניתין דלקמן בראש העגלה וכתב דהתם לדברי הכה שנויה דהתם קרקע הסוכה נשאר לעולם אחד בעצמו מה שאין כן הכא שקרקע הסוכה משתנה לפי שהוא קרקע עולם ואינו על גבי המטה. ועתוי"ט:
(ה) (על הברטנורא) ופירשו בגמרא מאי מדובללת, מבולבלת:
(ו) (על הברטנורא) והקשה בטור סימן תרל"א. שאי אפשר להכשיר סוכה שחמתה מרובה מצלתה שהרי קנים שאין ביניהם שלשה חשובין כסתום ואפילו הכי לא חשיבי להכשיר בסכך. אם לא שנאמר כיון שיש כאן צל מרובה כשהשמש עומד באמצע השמים רק כשנוטה לצדדין אז החמה מרובה קרינן ביה שפיר צלתה מרובה מחמתה וכן דעת ר"י בתוספ':
(ז) (על המשנה) מרובה. הא כי הדדי פסולה דהכא אלמעלה קאי וריש פ"ק אדלמטה, כדמפרש בגמרא:
בכרעי: הגיה ה"ר יהוסף ז"ל לכרעי בלמ"ד:
בכרעי המטה: פי' רש"י ז"ל מטה שלימה:
ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמור בפני עצמה פסולה: דאזיל לטעמיה דדירת קבע בעינן והאי כיון שהיא ע"ג המטה מיטלטלת עם המטה ע"כ. והקשה עליו הר"ן ז"ל דליכא למימר הכא טעמא משום דר' יהודה אזיל לטעמיה וכו' ע"ע. וכתב בסוף דנראין דברי הראב"ד ז"ל שפי' שלא קבעה על המטה אלא סמכה עליה ואם המטה זזה הרי הסוכה נופלת והיינו דאמרינן בגמ' טעמיה דר' יהודה לפי שאין לה קבע פי' שהמטה עומדת לינטל ותפול הסוכה כיון שאינה אלא סמוכה והשתא אתי שפיר הא דקאמר אביי על מילתיה דר' יהודה לא שנו דאם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה אלא סמך אבל סיכך ע"ג מטה כשרה דהוי דומיא דסוכה העשויה בראש העגלה או בראש הספינה ואיכא בגמ' מאן דמפ' טעמא דר' יהודה מפני שמעמידה בדבר המקבל טומאה דלהעמיד הסכך בדבר שאין מסככין בו הסכך אסור מדרבנן גזרה שמא יאמרו זה עומד וזה מעמיד כשם שראוי להעמיד כך ראוי לסכך בו ואע"ג דתנן לקמן העושה סוכתו בראש האילן כשרה ולא פליג ר' יהודה אע"ג דאילן פסול לסכך בו התם לאו במסכך ע"ג אילן עסיקינין אלא שקרקע הסוכה נתון באילן ונעץ קונדסין בקרקע וסיכך עליהם ובכי ה"ג אע"ג שהמחובר סומך את המעמיד לית לן בה דמעשה קרקע בעלמא קעביד ובמתני' נמי דייקא דבהכי עסיקינן מדקתני ואין עולין לה בי"ט והיינו נמי דאביי דאמר סיכך ע"ג מטה פי' שנעץ עליה קונדסין עומדין וסיכך על גבן כשרה אפי' לר' יהודה עכ"ל ז"ל בקיצור ובטור א"ח סי' תר"ל:
מדובללת: שלא השכיב וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט ותרתי קתני מתני' סוכה מדובללת ושצלתה מרובה מחמתה נמי דהיינו סוכה עניה כשרה והיינו כשמואל ולרב דמפרש מדובללת מדולדלת כלומר סוכה עניה שאין לה אלא סכך מועט חדא קתני סוכה עניה שצלתה מרובה מחמתה כשרה:
עוד בלשון ר"ע ז"ל ואשמעי' מתני' דאמרי' רואין כאילו היו מושכבין בשוה ואם אז צלתה מרובה כשרה ע"כ. אמר המלקט מוכח בגמ' דדוקא שאין בין זה לזה שלשה טפחים אבל יש בין זה לזה ג' טפחים פסולה ואפי' יש בין זה לזה שלשה לא אמרן אלא שאין בגגו טפח פי' בקנה העולה אין ברחבו טפח דלאו שם אהל עליה לאחשוביה ולמימר ביה חביט רמי פי' השפל והשלך אותו על אויר שתחתיו אבל יש בגגו טפח כשרה דאמרינן חבוט רמי. ונלע"ד דאגב דתני בסוף פירקין דלעיל גבי מחצלת עשאה לשכיבה דהיינו מטה קתני בריש האי פירקין הישן תחת המטה ואגב הכי תני נמי הסומך סוכתו בכרעי המטה ובדין הוא דה"ל לאסמוכי לבבא דכרעי המטה דין העושה סוכתו בראש העגלה דשייכא לה טפי וכדכתיבנא אלא דאקדים למיתני דין סוכה עניה ודין סוכה עשירה פי' סוכה עניה היינו בבא דסוכה המדובללת למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וסוכה עשירה היינו המעובה כמין בית אקדמינהו משום דמעובה דמיא קצת למטה ובפרט אם היא של נסרים אפי' פתוחים מג' טפחים אם הם סמוכים זה לזה פסולה וכמו שנכתוב בסמוך בשם ספר יראים. א"נ משום דסומך סיכתו בכרעי המטה דומה דמשום עניות עושה כן וכן סוכה מדובללת וכו' עניה היא:
ושצלתה מרובה מחמתה כשרה: בגמ' דייקינן הא כי הדדי פסולה והא תנן בפירקין דלעיל ושחמתה מרובה מצלתה פסולה הא כי הדדי כשרה ומשני לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאיסתרא מלרע. ועיין במה שכתבו תוס' והר"ן ז"ל על זה:
ור"ע ז"ל רמז זה בריש פירקין דלעיל. וכבר כתבתי שם כל לשון הרא"ש ז"ל ובספר יראים סי' קכ"ג דייק מדקתני כמין בית שמעינן [*) בספר יראים השלם הנוסחא ולא כבית ממש למדנו שיכול לסוככה מעובה כרצונו כו' שכל הבתים סכוכים בענין כו' נראית פסולה דלא כו'.] ולא בית ממש למדנו שיכול לסככה נראה לסכך הסוכה צ"ל מסוכה כרצונו ואך שתראה סוכה אבל בנסרין אפי' פחותין משלש דהוו קנים בעלמא אחרי שכל הבתים סמוכים בענין זה ואינה נראית סוכה דלא הויא כעין בית אלא בית ממש ע"כ:
המעובה כמין בית: גמרא תניא אין כוכבי חמה נראין מתוכה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין:
אע"פ שאין הכוכבים וכו': בירוש' דייק מדקתני האי לישנא (הגהה וז"ל הרא"ש ז"ל ירושלמי הדא אמרה צריכים הכוכבים נראים מתוכה ר' לוי אמר בכוכב חמה שנו פי' צריכין לכתחלה כדקתני בברייתא בית הלל מכשירין בדיעבד אבל לכתחלה צריך שיהו נראין מתוכה ע"כ). דלכתחלה צריך שיהו כוכבי חמה נראים מתוכה. ופי' רש"י ז"ל אברייתא דכתיבנא כוכבי חמה זהרורי חמה נראין מתוכה כשהחמה זורחת עליה ובטור א"ח סי' תרל"א. כתוב שם בספר לבוש החור אבל אם היא מעובה כ"כ עד שהמטר אינו יכול לירד לתוכה יש לפסול דאין שם סוכה עליה:
יכין
ה) הסומך סוכתו בכרעי המטה ר"ל שתמך הסכך בכרעי המטה, דהיינו שהיה מטה שלימה שדפנותיה סביב גבוהים י"ט מקרקעית המטה, וסיכך על הדפנות, וכשמטלטל המטה, הסכך מתטלטל עמו.
ו) רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה ר"ל אם אין הסכך קבוע, בד' קונדסין רק מתטלטל עם המטה.
ז) פסולה לטעמיה בסי' ב' אזיל. וקיי"ל כת"ק. ואע"ג שהסכך נסמך ממטה שמקט"ו, אפ"ה דפנות סוכה כשירין מכל דבר (תר"ל).
ח) סוכה המדובללת ר"ל שקצת מהקנים של סכך מונחים למעלה וקצתן מונחים למטה, ואין בין מה שלמטה למה שלמעלה ג' טפחים.
ט) ושצלתה מרובה מחמתה אף שהסכך דק ואוירו רב (תרל"א).
י) כשרה ולכתחילה צריך שיוכל לראות כוכבים בלילה מתוך הסכך. ובדיעבד אפילו לא יראה מתוכו נצוצי יום כשירה, אם יוכל לירד מטר מתוכו (ט"ז ומג"א שם).
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת