משנה סוכה ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי גמל, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב.

שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ועולין לה ביום טוב.

זה הכלליא, כל שנטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה, כשרה, ועולין לה ביום טוב.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה,

כְּשֵׁרָה,
וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
בְּרֹאשׁ הָאִילָן, אוֹ עַל גַּבֵּי גָּמָל,
כְּשֵׁרָה,
וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב.
שְׁתַּיִם בְּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם,
אוֹ שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בְּאִילָן,
כְּשֵׁרָה,
וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב.
שָׁלֹשׁ בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בְּאִילָן,
כְּשֵׁרָה,
וְעוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁנִּטַּל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
כְּשֵׁרָה,
וְעוֹלִין לָהּ בְיוֹם טוֹב:

נוסח הרמב"ם

העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביום טוב בראש האילן או על גבי הגמל כשרה ואין עולין לה ביום טוב שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשרה ואין עולין לה ביום טוב שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביום טוב זה הכלל כל שיינטל האילן והיא יכלה לעמוד בפני עצמה כשרה ועולין לה ביום טוב.

פירוש הרמב"ם

העושה סוכתו בראש העגלה כו': בראש הספינה כשרה ובתנאי שתהיה זו הסוכה חזקה כל כך שלא יהפכנה הרוח המצויה תמיד ביבשה מבלי הכרח. ועוד יתבאר לך כי מכלל הדברים האסורים ביו"ט אין עולין באילן ואין רוכבין על גבי בהמה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בראש העגלה - אע"ג דמטלטלה ולא קביעי:

בראש הספינה - שבים, שהרוח שולטת שם ועוקרתה:

כשירה - דדירה קרינא ביה ח. והוא שתהא יכולה לעמוד ברוח מצויה של יבשה:

ועולין לה ביום טוב - איידי דבעי למתני סיפא אין עולין, תנא רישא עולין:

בראש האילן - תיקן מושבו בראשו ט ועשה שם מחיצות וסכך:

כשרה - בחולו של מועד:

ואין עולין לה ביו"ט - דגזור רבנן דאין עולין באילן י ואין משתמשין בו שמא יתלוש:

שתים באילן - סמך קרקע הסוכה רובה באילן, ועשה סביבה בראש האילן שתי דפנות ואחת עשה בידי אדם בארץ וסמך קרקעית הסוכה באמצע הדופן שעשה בארץ, והגביה הדופן ממנה ומעלה עשרה:

או שתים בידי אדם ואחת באילן - הואיל ואם ינטל תפול קרקעית הסוכה, שאין יכולה לעמוד בסמיכת שתים שבארץ, אין עולין לה ביום טוב, דמשתמש באילן:

פירוש תוספות יום טוב

בראש הספינה. כתב הר"ב דדירה קרינא ביה. לשון רש"י. דדירת עראי סגי ביה:

בראש האילן. פירש הר"ב תיקן מושבו בראשו ונמצא כשהולך בסוכה משתמש באילן. תוס' סוף מסכת שבת:

ואין עולין לה ביו"ט. פירש הר"ב דגזור רבנן דאין עולין באילן וכן על גבי בהמה במשנה ב' פ"ה דביצה ע"ש:

זה הכלל כו'. לאתויי שאם אותן דפנות שהן בידי אדם אינן סמוכות כגון שעומדות מזרח ומערב. או צפון ודרום. ויכול לסמוך סככה באותן דפנות עד שאם ינטל האילן. הסוכה יכולה לעמוד עולין לה ביו"ט. הר"ן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על הברטנורא) דדירת עראי סגי ביה. רש"י:

(ט) (על הברטנורא) ונמצא כשהולך בסוכה משתמש באילן. תוספ':

(י) (על הברטנורא) וכן על גבי בהמה משנה ב' פרק ה' דביצה:

(יא) (על המשנה) זה הכלל. לאתויי שאם אותן דפנות שהן בידי אדם אינן סמוכות כגון שעומדות מזרח ומערב או צפון ודרום. ויכול לסמוך סככה באותן דפנות עד שאם ינטל האילן הסוכה יכולה לעמוד עולין לה ביום טוב. הר"נ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

העושה סוכתו בראש העגלה וכו' כשרה ועולין לה בי"ט:    משום דבעי למיתני סיפא אין עולין תנא רישא עולין וכן פי' כבר ר"ע ז"ל וביד פ"ד דהלכות סוכה ה' ו' ובטור א"ח סי' תרכ"ח:

או בראש הספינה:    גמ' מתני' מני ר' עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה ר"ג פוסל ור' עקיבא מכשיר מעשה בר"ג ור"ע שהיו באין בספינה עמד ר' עקיבא ועשה סוכה בראש הספינה למחר נשבה הרוח ועקרתה א"ל ר"ג עקיבא היכן סוכתך. ובירוש' הלשון כך מעשה בר"א בן עזריה ור' עקיבא וכו' א"ל ראב"ע עקיבא היכן סוכתך. ופי' רש"י ז"ל בפ"ק דמכלתין דף ז' בראש הספינה שהיא גבוה מאד כספינות הים שהן גדולות והרוח באה ועוקרתה ע"כ. וז"ל כאן בראש הספינה שהוא מקום גבוה של ספינה והים גבוה מאד ואין הרים מקיפים והרוח שולטת שם ועוקרתה ע"כ:

בראש האילן:    יש לפרש בשני עניינים העושה סוכתו בראש האילן כגון שהסכך של סוכה על גבי האילן והאילן סומך אותה שאין יכול לעלות על אותו סכך אא"כ שישתמש באילן שרגילין היו לתת כליהם על הסכך א"נ יש לפרש שהתקרה סמוכה באילן שבנאה בגובה ותחתיה על האילן דהשתא כל שעה שהוא מהלך בסוכה משתמש באילן תוס' בפ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ד:)

או ע"ג הגמל:    גמ' מתני' מני ר"מ היא דתניא העושה סוכתו ע"ג בהמה ר"מ מכשיר ור' יהודה פוסל ובגמ' מפ' טעמיה דר' יהודה דאמר קרא חג הסוכות חעשה לך שבעת ימים סוכה הראויה לשבעה שמה סוכה סוכה שאינה ראויה לשבעה לאו שמה סוכה ופירשו תוס' ז"ל דמהאי טעמא נמי היה פוסל ר' יהודה בסוכה ע"ג אילן ע"כ. ור"מ ס"ל דהאי סוכה נמי מדאורייתא מיחזא חזיא אלא דרבנן הוא דגזרו שאין עולין באילן בי"ט ואם עשאה לבהמה דופן לסוכה ר"מ פוסל ור' יהודה מכשיר ובגמ' מפ' טעמייהו אביי אמר ר"מ חייש שמא תמות ור' יהודה לא חייש למיתה והא דבריש פ"ק דיומא חייש היינו משום דמעלה עשו בכפרה ור' זירא אמר טעמא דר"מ דחייש שמא תברח ורב אחא בר יעקב אמר בלישנא קמא טעמא דר"מ דקסבר כל מחיצה שאינה עשוייה בידי אדם אינה מחיצה. וכתב הר"ן ז"ל בראש האילן או ע"ג הגמל כשרה לחולו של מועד ואף בי"ט אם עבר ועלה יצא ידי חובתו ואין עולין לה בי"ט משום דאסור להשתמש בי"ט במחובר ובבעלי חיים ואיכא מ"ד דמדאמרי' בגמ' מתני' מני ר"מ היא משמע דליתא למתני' דלהכי גלי תלמודא דר' יהודה פליג עליה לומר דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה ואיכא אחריני דאמרי דכי אמרי' מתני' מני לגלויי פלוגתא אתא ומיהו סמכינן אכללין דסתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתני' עכ"ל ז"ל:

שתים וכו':    הגיה ה"ר יהוסף ז"ל שתים בידי אדם ואחד באילן או שתים באילן ואחד בידי אדם כשרה. ואין עילין וכו':

או שתים בידי אדם:    דפנות לא איכפת לן אם מחוברות וה"ה אם כולן נקבעות באילן והא דנקט בידי אדם רבותא אשמעינן דאפי' הכי אין עולין לה לאכול וליישן באותה סוכה מפני שסככה קשור בדופניה ונשען עליה והוא משתמש על סככה ונותן כליו ונמצא משתמש באילן. כל כניסה דסוכה נקט בלשון עליה לפי שרובן עושין סוכותיהן בראש גגותיהן וכן תנן בפירקין העלום לסוכה גם בפ' לולב וערבה תנן אבל מוריד הוא את הכלים רש"י ז"ל בפ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ד) וכתבו כאן תוס' והרא"ש ז"ל דכזה הפירוש מוכחת הסוגיא שם. דדייק מהכא דצדדים אסורים דאמרי' מאי לאו דחק ביה באילן ואנח ביה קנים באילן דהוו להו צדדין ומשמע דמיירי שהאילן דפנות לסוכה וקנים של סוכה נסמכי' עליה ואם יכנס בה ביום טוב גזרה שמא יניח חפצו על הסכך וכן פי' שם בקונטרס עכ"ל התוס' ז"ל ודלא מפי' רש"י שהעתיק כבר ר"ע ז"ל. והתם בגמ' הגרסא בסיפא דמתני' עולין לה בי"ט ומלת כשרה ליתה וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי שכן הוא בקצת ספרים. וכתב הר"ן ז"ל מדקתני עולין ואין עולין משמע דקרקעית הסוכה גבוהה מן הארץ ונסמך באילן ושתים בידי אדם ואחת באילן שמשתי רוחות הסמוכות כגון מזרח ודרום קרקעית הסוכה נסמך על הקונדסין הקבועין בארץ בידי אדם ומרוח שלישית נסמך על האילן ושתים באילן ואחת בידי אדם כל שהיא נסמכת על שתי דפנות מהן אין עולין לה ביום טוב שהרי היא נסמכת על האילן שאילו ינטל האילן לא תהא יכולה לעמוד ודאמרי' כשרה היינו טעמא מפני שהסכך סמוך בקונדסין הנעוצין בקרקעית הסוכה ואינו סמוך לשל אילן דכיון דאילן לא חזי לסכוך אסרו חכמים להעמיד סכך בו כדי שלא יבואו לסכך כמו שכתבנו למעלה ואע"פ שעכשיו הקונדסין נסמכין באילן כולי האי לא גזרינן כיון דמפסקי קונדסין בין סכך לאילן:

שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה בי"ט:    דמסתמא דייה בשלש שבידי אדם ואינה צריכה לרביעית שבאילן והדר קתני זה הכלל שאם ינטל האילן וכו' לאתויי הר"ן ז"ל והתם בפ' מי שהחשיך תניא עלה דמתני' דקתני שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה בי"ט ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ עולין לה בי"ט ומפרש אביי דכ"ע צדדין אסורין ובצדי צדדין פליגי כגון שהקנים נתונים בנקבים שנקב בגופו של אילן דהוו קנים צדדים והסכוך הנתון על גביהן צדי צדדים ת"ק סבר צדי צדדין נמי אסורין ורש"ב אלעזר ס"ל צדי צדדים מותרין ורבא פליג עליה התם והלכתא כותיה דאביי אע"פ שאינה מיע"ל קג"ם:

תפארת ישראל

יכין

יא) או בראש הספינה כשרה דוקא ביכולה לעמוד ברוח מצוייה דיבשה (שו"ע או"ח, תרכח). מיהו בשיכולה לעמוד ברוח שאינו מצוייה דיבשה, גם לר"י כשירה, ולא דמי לסומך סוכתו במטה לעיל דפליג ר"י. דשאני עגלה וספינה דאורחייהו בטלטול, והיינו קבוע שלהן, משא"כ התם [ועי' תוס' דכ"א ב' ד"ה שאין].

יב) ועולין לה ביום טוב מדנקט סיפא אין עולין נקט הכא עולין. ולפי המשמע מב"י א"ח ססי' של"ט דאסור לכנס לספינה בשבת כשאינה יושבת בקרקע המים, א"כ י"ל דקמ"ל הכא דלצורך מצוה שרי.

יג) כשירה ובעשאה באילן צריך שלא יסמוך הסכך על האילן רק על קונדסין, דאם לא כן אסור, שמא יסכך מהאילן עצמו [מג"א שם סק"ה].

יד) ואין עולין לה ביום טוב דאסור להשתמש ביו"ט במחובר או בבע"ח.

טו) ואחת בידי אדם שתמך והניח קרקעות הסוכה רובה, על גזע האילן, ועשה ב' דפנות של הסוכה על ראש האילן ודופן השלישי עשה בארץ עד למעלה מי"ט מקרקעית הסוכה, וגם עליה תמוכה קרקעית הסוכה. או שעשה באופן זה ב' דפנות בארץ ודופן א' למעלה באילן. ומיירי שלא היה להסוכה רק ג' דפנות.

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי כב ב