משנה סוכה ב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה סוכה ב דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הישן תחת המטה בסוכה, לא יצא ידי חובתו.

אמר רבי יהודה, נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר.

אמר רבי שמעון, מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה.

ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה, לא יצא ידי חובתו.

משנה ב[עריכה]

הסומך סוכתו בכרעי המטה, כשרה.

רבי יהודה אומר, אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, פסולה.

סוכה המדובללת, ושצלתה מרובה מחמתה, כשרה.

המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה.

משנה ג[עריכה]

העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי גמל, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב.

שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחת באילן, כשרה, ועולין לה ביום טוב.

זה הכלל, כל שנטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה, כשרה, ועולין לה ביום טוב.

משנה ד[עריכה]

העושה סוכתו בין האילנות, והאילנות דפנות לה, כשרה.

שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה.

חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה.

אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה.

משנה ה[עריכה]

מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים, ואמרו, העלום לסוכה.

וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה, נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא ברך אחריו.

משנה ו[עריכה]

רבי אליעזר אומר, ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה.

וחכמים אומרים, אין לדבר קצבה, חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד.

ועוד אמר רבי אליעזר, מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון, ישלים בלילי יום טוב האחרון.

וחכמים אומרים, אין לדבר תשלומין, על זה נאמר (קהלת, א) מעוות לא יוכל לתקן, וחסרון לא יוכל להמנות.

משנה ז[עריכה]

מי שהיה ראשו ורובו בסוכה, ושולחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.

אמרו להן בית הלל לבית שמאי, (לא כך היה) מעשה, שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את (רבי) יוחנן בן החורני, ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה, ושולחנו בתוך הבית, (ולא אמרו לו דבר).

אמרו להן בית שמאי, משם ראיה , אף הם אמרו לו, אם כן היית נוהג, לא קיימת מצות סוכה מימיך.

משנה ח[עריכה]

נשים ועבדים וקטנים, פטורים מן הסוכה.

קטן שאינו צריך לאמו, חייב בסוכה.

מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסכך על גבי המטה בשביל הקטן.

משנה ט[עריכה]

כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי.

ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות? משתסרח המקפה.

משלו משל למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו.

<< | משנה סוכה ב דפוסים | >>