משנה סוכה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נשים ועבדים וקטנים, פטורים מן הסוכה.

קטן שאינו צריך לאמו, חייב לא בסוכה.

מעשה לג וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסכך על גבי המטה בשביל הקטן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ, חַיָּב בַּסֻּכָּה. מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן:

נוסח הרמב"ם

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה וכל קטן שאינו צריך לאימו חייב בסוכה מעשה כשילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המיטה בשביל הקטן.


פירוש הרמב"ם

נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה כו': אמר הש"י כל האזרח בישראל ישבו בסכות ובאה הקבלה כי זה להוציא נשים ועבדים וקטנים. וקטן שא"צ לאמו הוא שאינו קורא לאמו בשעה שעומד משנתו כמנהג נערים קטנים ואין הלכה כב"ש שהחמיר וחייב הסוכה לזכרים כולם בכל השנים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

נשים ועבדים וקטנים כו' - דאמר קרא (ויקרא כג) כל האזרח בישראל, להוציא את הנשים כט, דאע"ג דחייבות באכילת מצה ליל ראשון של פסח ל אין חייבות בסוכה ליל ראשון של חג:

קטן שאינו צריך לאמו - כל שנעור משנתו ואינו קורא אימא אימא הוי א"צ לאמו וחייב ופחות מכאן פטור. וכן הלכה. ודוקא שקורא ושונה ואינו שותק עד שתבא אמו אליו הוא דנקרא צריך לאמו, אבל קורא פעם אחת ושותק לאו צריך לאמו הוא לב:

פירוש תוספות יום טוב

נשים. כתב הר"ב דאמר קרא כל האזרח בישראל להוציא הנשים. בגמרא. ופירש"י דאי כתיב אזרח הוי משמע כל תולדות ישראל אנשים ונשים. וכתיב האזרח מיומן שבאזרחים להוציא הנשים ע"כ. ומ"ש הר"ב דאע"ג דחייבות כו' כלומר ובמשנה ו' ילפינן לסוכה בגזרה שוה ממצה. דאי לאו הכי. קרא למה לי דתיפוק ליה דנשים פטורות. משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא וכו':

ועבדים. עיין מ"ש במשנה ג' פ"ג דברכות:

קטן שאינו צריך לאמו. בגמרא. מדרבנן ואסמכוהו אקרא דכל האזרח כל לרבות את הקטנים. [*ומ"ש הר"ב ודוקא שקורא ושונה. ואינו שותק עד שתבא אמו אליו כו' אבל קורא פעם אחת ושותק כו'. קשיין דיוקין אהדדי. דמרישא משמע אפילו קורא כמה פעמים כל ששותק אח"כ א"צ לאמו מקרי. ומסיפא משמע דוקא כשאינו קורא אלא פעם אחת ושותק לא מקרי צריך לאמו. אבל אם קרא שני פעמים. אע"פ ששותק מקרי צריך לאמו. ולשון רש"י כל שנעור ואינו קורא אימא אימא שאינו כרוך אחריה לקרות ולשנות עד שתבא אליו. אבל קורא שותק לאו צריך לאמו הוא. ע"כ]:

מעשה וכו'. גמרא. מעשה לסתור דהא קטן צריך לאמו הוה. חסורי מחסרא וה"ק. ושמאי מחמיר ומעשה נמי וילדה כלתו וכו'. ופי' הר"ן דשמאי מחמיר לחייב בחינוך אפי' קטן הצריך לאמו. כיון דאפשר וחזי להכי שכן הדין בכל מצוה לחייבו בחינוך כל זמן שאפשר וראוי לכך ורבנן סברי דכיון שאמו פטורה מן הסוכה אינו ראוי לחנוך סוכה. כל שהוא צריך לה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כט) (על הברטנורא) בגמרא. ופירש"י דאי כתיב אזרח הוי משמע כל תולדות ישראל אנ'שים ונשים וכתיב האזרח מיומן שבאזרחים להוציא הנשים:

(ל) (על הברטנורא) כלומר ובמ"ו ילפינן לסוכה בג"ש ממצה, דאל"ה קרא למה לי דתיפוק ליה דנשים פטורות דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא:

(לא) (על המשנה) קטן. בגמרא מדרבנן ואסמכוהו אקרא דכל האזרח כל לרבות את הקטנים:

(לב) (על הברטנורא) קשיין דיוקי אהדדי כו' ולשון רש"י כל שניעור ואינו קורא אימא שאינו כרוך אחריה לקרות ולשנות עד שתבוא אליו אבל קורא ושותק לאו צריך לאמו הוא:

(לג) (על המשנה) מעשה. בגמרא מעשה לסתור דהא קטן צריך לאמו הוה חסורי כו' ושמאי מחמיר ומעש' נמי כו' וכתב הר"נ דשמאי מחמיר לחייב בחינוך אפילו הצריך לאמו כיון דאפשר שכן הדין בכל המצות לחייבו בחינוך כו' ורבנן סברי דכיון שאמו פטורה אינו ראוי לחינוך סוכה:

תפארת ישראל

יכין


לה) קטן שאינו צריך לאמו כל שכשהקיץ אינו צועק בגעגועים יתרים אחר אמו.

לו) חייב בסוכה ודוקא כשהוא בן ה' או ו', כל חד לפום חורפיה [תר"מ].

לז) וסיכך על גבי המטה בשביל קטן דס"ל אפילו אין בו דעת חייב לחנכו, ולא קיי"ל כן.


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים