לדלג לתוכן

ירושלמי סוכה דף ב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


היתה למטה מעשרה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בהן ממעטין בה לפסול.  ואם לאו ממעטין בה לכושר.  היתה למעלה מעשרים אמה ותולה בה עיטורין שהן ראויין לסכך בה ממעטין בה לכושר ואם לאו ממעטין בה לפסול.  אמר רבי שמי כשם שאמרו למעלן כך אמרו למטן.  קש ותבן אין ממעטין בה עפר וצרורות ממעטין.  אמר רבי יוסה בי רבי בון עלו בו עשבים אין ממעטין בה.  מנין למעלה מעשרה שהיא רשות אחרת.  רבי אבהו בשם רשב"ל (שמות, כה) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת.  וכתיב (שמות, כא) אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם.  מה דיבור שנאמר להלן רשות אחרת אף דיבור שנאמר כאן רשות אחרת.  וארון לא תשעה ר' זעירה בעי מנין לכפורת שהיא טפח.  תנא רבי חנינה בן שמואל כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מידת אורכן ורחבן ושיעור קומתן חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מידת ארכה ורחבה ולא נתנה שיעור קומתה.  ונלמדינה מכלי קטן שבמקדש.  (שמות, כה) ועשית לו מסגרת טפח סביב.  מה כאן טפח אף כאן טפח.  או אינו אלא (שמות, כה) ועשית זר זהב למסגרתו סביב.  מה כאן כל שהוא אף כאן כל שהוא.  מאי כדון רב אחא בר יעקב אמר (ויקרא, י) פני.  אין פני פחותים מטפח.  רבי יוסה בעי אילו מגדל שהוא עומד בתוך הבית גבוה כמה שמא אינו מותר להשתמש מתוכו לבית ומן בית לתוכו.  אלא בשעת שהיה מרבע להן את הרוחות אנן קיימין.  ניחא כמאן דאמר באמת ששה.  ברם כמ"ד באמת חמשה.  וארון לא שבעה טפחים ומחצה הוא.  רב יעקב בר אחא אמר דבית רבי ינאי ור"ש בן יוצדק.  חד יליף לה מן הארון.  וחורנה יליף לה מן העגלות.  ולא ידעינן מאן דיליף לה מן הארון מאן דיליף לה מן העגלות.  מסתברא דבית רבי ינאי ילפי לה מן הארון דבית ר' ינאי אמרי ארון תשעה וכפורת טפח.  ור"ש בן יוצדק יליף לה מן העגלות.  ר' זעירה בעי מנין לעגלות שהן גבוהות י'.  א"ר יוסה ואפי' תימר גבוהות י'.  לא כן תני בשם ר' נחמיה צב

 

עין משפט

17 א_יז מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה י"ג, מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף ב', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף ט':

18 א_יח מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ג סעיף ד':