טור אורח חיים תרלג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרלג | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

[גבוהה]

שלא תהיה גבוה יותר משיעורה, דתנן סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה פסולה, בין אם גדולה או קטנה, לא שנא אם המחיצות מגיעות לסכך לא שנא אם אינן מגיעות.

אבל עד כ' כשירה אפילו כל סככה למעלה מכ', כיון שאין בחללה אלא כ'.

היתה גבוה יותר מכ' והוצין יורדין למטה עד כ', אם צילתן מרובה מחמתן כשירה, ואם לאו פסולה. ואם תלה בה דברים נאים לנאותה וממעטין חללה עד כ', אינו מיעוט להכשירה.

ואם נתן בה כרים וכסתות למעט חללה, אפילו בטלן שם לא הוי מיעוט, כיון שאין דרך לבטל. אבל למעטה בתבן, אפילו לא בטלו בפירוש אלא שאנו יודעין שאין עתיד לפנותו כגון שאין צריך לו, או מיעטו בעפר אפילו סתם שאין אנו יודעין אם צריך לו, הוי מיעוט. אבל תבן סתם ועפר ועתיד לפנותו כגון שידוע שצריך לו, אינו ממעט אלא א"כ בטלו להיות שם כל ח' ימים, אבל אין צריך לבטלו להיות שם לעולם.

היתה גבוהה מכ' ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כולה כזה[1], ובו שיעור סוכה, כשירה. ופירש רש"י כשירה כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה. וה"ר ישעיה פירש שאינה כשירה אלא עד האצטבא. ואדוני אבי הרא"ש הסכים לדעת רש"י.

בנה האצטבא מן הצד כזה[2], אם יש מאצטבא עד כותל השני פחות מארבע אמות, כשירה על האצטבא דוקא, ואם לאו פסולה.

ואם בנה אצטבא באמצע, אם יש ממנה לכל צד לכותל פחות מד' אמות, כשירה על האצטבא. ואפילו אם גבוה יותר מי', דלא כרי"ץ גיאת שפסל באצטבא גבוהה י' אף על פי שהיא תוך ד' אמות לכותל. ואם יש ביניהם לכותל ד' אמות, פסולה אפילו האצטבא גבוהה י', ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא להכשיר על גבה.

[נמוכה]

ולא נמוכה משיעורה, דתנן ושאינה גבוה י' טפחים פסולה.

היתה גבוהה מי' והוצין יורדין לתוך י', אפילו אם חמתן מרובה מצילתן פסולה. אבל אם הנויים יורדין לתוך י' אינן פוסלים.

היתה נמוכה מי' וחקק בה להשלימה לי', ויש בחקק שיעור הכשר סוכה, אם אין בין חקק לכותל ג"ט כשירה בתוך החקק, יש ביניהן ג' פסולה.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שלא תהיה גבוהה יותר משיעור' דתנן סוכה שהיא גבוהה יותר מכ' פסולה בריש מסכת סוכה (ב:):

ומ"ש בין אם היא גדולה או קטנה ל"ש אם המחיצות מגיעות לסכך וכו' שם נחלקו אמוראים בטעם פיסולה כשהיא גבוהה יותר מכ' אמה דרבה אמר משום דלמעלה מכ' אמה לא שלטא בה עינא ור"ז אמר משום דאינו עומד בצל סוכה אלא בצל דפנות ורבא אמר משום דסוכה דירת עראי בעינן וכל שגבוה מכ' אין אדם עוש' אות' דירת עראי אלא דירת קבע ואמרי' בגמרא דלטעמא דרבה אם היו דפנות מגיעות לסכך כיון דשלטא בה עינא אע"ג דגבוה מכ' אמה כשירה ולר' זירא אי אית ביה יתר מד"א כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשירה ולרבא לית ליה תקנתא אלא בין דפנות מגיעות לסכך בין אין מגיעות בין יש בה יותר מד"א בין אין בה כיון שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה פסולה וכתב הרי"ף והרא"ש שיש פוסקים כרבה והם דחו דבריהם והעלו דהלכה כרבא וכ' הרא"ש שכ"פ הרז"ה ורי"ץ גיאת וה"ר ישעיה וכ"נ מדברי הרמב"ם פ"ד שכתב סתם שלא תהיה גבוה יותר מכ' ולא חילק:

ומ"ש אבל עד כ' כשירה אפילו כל סככה למעלה מכ' וכו' הכי אסיקנא בריש עירובין (ג.) דחלל סוכ' תנן כלו' דלא מיפסלא סוכה אא"כ גבוה חלל' יותר מכ' ובסמוך אבאר זה יותר ואמרי' תו התם (שם:) דהני אמו' באמה בת ו"ט נינהו אלא שמודדין אות' מצומצמו' כלו' דחוקו':

היתה גבוהה יותר מכ' והוצין יורדין למטה מכ' וכו' בריש סוכה (ד.) היתה גבוהה יותר מכ' והוצין יורדין למטה מכ' אם צילתן מרובה מחמתן כשירה וכתב הרא"ש דאע"פ שנמצא הסכך הוי מלמעלה הא אמרי' בריש עירובין דחלל סוכה תנן וה"פ הוצין יורדין לתוך כ' כלו' שמגיעין לחלל כ' כשירה ובריש עירובין כת' והוצין יורדין לתוך כ' פי' בתוך הכשר כ' דהיינו עד שפת כ' וכתב הר"ן אם צלתן מרובה מחמתן אפי' שקלת לכל מה שלמעלה מהם כשירה וא"ת ואמאי והא אמרינן בפ"ק דעירובין במקצת סכך בתוך כ' ומקצתו למעלה מכ' כשירה אפי' היכא דכי קלשת ליה כלומר שתטול כל מה שלמעלה מכ' פש ליה מה שבתוך כ' חמתו מרובה מצילתו משום דחלל סוכה תנן וה"נ נימא הכי י"ל דלא דמידהוצין יורדין לא חשיב כסכך הלכך כל שחמתן מרובה מצילתן כמאן דליתנהו דמי משא"כ במקצת סכך דחשיב ע"כ אבל התו' כ' ודכי קלשת ליה ע"כ פירושו לפי שלא היה יכול להתקיים הסכך בתוך כ' דמחמת קלישותו יבא הרוח ויפזר או יפול דאק לפרש אפילו היה מתקיים כך הו"ל חמת' מרובה שבזה לא היו מכשירי' דכיון דאין צילתה מרובה אלא ע"י סכך שלמעלה מכ' ה"ל סכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר מיהו בריש עירובין כתבו דאפשר לפרש דאי קלשת ליה הוי ליה חמתה מרובה מצלתה על ידי קלישתה לחוד אפ"ה מצטרף לסכך דלמעלה מכ' דלא חשיב כ"כ סכך פסול הואיל והוי סכך כשר אם היה למטה מכ':

ואם תלה בה דברים נאים וכו' בפ"ק דסוכה (י:) אתמר נויי סוכה אין ממעטין בסוכה פירש"י קרמים הפרושין למעלה לנוי אין ממעטין למעלה בגובה להכשירה ולא לפוסלה למטה מי':

ואם נתן בה כרים וכסתות וכו' בריש סוכה (ד.) היה גבוה מכ' ובא למעטה בכרים וכסתות לא הוי מיעוט ואע"ג דבטלינהו בטלה דעתו אצל כל אדם תבן וביטלו הוי מיעוט וכ"ש עפר וביטלו ומשמע התם דתבן סתם ועפר ועתיד לפנותו לא הוי מיעוט לכ"ע תבן ואין עתיד לפנותו או עפר סתם פלוגתא דר' יוסי ורבנן דלרבנן לא בטיל ולר"י בטיל וידוע דהלכה כרבנן כ"כ הרא"ש: (ב"ה ויש לתמוה על רבינו שפסק דתבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם הוי מיעוט דהא לרבנן לא הוי מיעוט בעפר עד שיבטלנו וכ"ש בתבן שצריך שיבטלנו בפה וכדפירש"י וכ"פ הרי"ף והרמב"ם) וכתב עוד כלביטול דשמעתין פירש"י לז' הימים ור"ח ואבי"ה פי' עד עולם ונראה כפירש"י דביטול דהכא כ"ז מצות סוכה דומיא דמיעוט דכותל וחריץ שבין שתי חצירות דפ' חלון דלא בעינן ביטול אלא באותה שבת וכ"פ הר"ן אבל ה"ה כ' בפ"ד שדעת הרי"ף והרמב"ם לפרש דביטול צריך להיות בדעתו להניחם שם עד עולם בעינן ואיני יודע מנין לו לפרש כן בדבריהם:

היתה גבוהה מכ' ובנה בה אצטבא כנגד דופן ד' וכו' (שם) ופירש"י כשירה כל הסוכה אפי' מן האצטבא והלאה דמונין מנין חללה מראש אצטבא ומעלה נמצא דופן האמצעי כולו כשר ודפנות הצדדין רוחב האצטבא הוכשרה הרי כאן סוכה קטנה כשירה ואמרינן לקמן פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה ומפרשינן לה אם יש הכשר סוכה ביחד ועוד יש בסוכה משם והלאה פסל דהיינו סכך העשוי מפסולת גורן ויקב ויוצא מהכשר סוכה שאין לו הכשר דפנות נדון כסוכה הלכך כל הסוכה כמו שהיא גדולה כשירה וכ' הרא"ש שה"ר ישעיה הקשה על פירש"י והוא ז"ל תירץ דברי רש"י וכ' ה"ה בפ"ד שמן הגאונים נראה כפירש"י אבל מן האחרונים חלקו בזה ואח"כ דקדק מדברי הרמב"ם שהוא סובר כפירש"י ודע שר"ן הוא מכלל האחרונים שאין דברי רש"י נראין בעיניו. ולענין הלכה כיון שהרמב"ם והרא"ש מסכימים לדברי רש"י הכי נקטינן:

בנה האצטבע מן הצד וכו' שם היה גבוהה מכ' ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי וכו' ומן הצד אם יש משפת אצטבא ולכותל ד"א פסולה פחות מד"א כשירה ופירש"י אם יש משפת האצטבא ולכותל הב' שהרחיקו ממנו ד"א פסולה דלא הוכשרו באצטבא זו אלא ב' דפנות אותו שסמוך לה מן הצד והשני שראש האצטבא מגיע לו: פחות מד"א כשירה. שאף הוא הוכשר ע"י דופן עקומ' ורואין סכך עליון המחובר לדופן הרחוק כאילו הוא מן הדופן עצמו ועקום עד כנגד שפת האצטבא וכאן מודדין גבהו משפת האצטבא ולמעלה ואע"פ שמתחתיו נמשך כלפי חוץ הואיל וראשו אינה כלה ע"כ זהו גובה חללה והרי נתמעט חלל מתחתיו. וכתב הרא"ש ולא הכשיר רש"י כל הסוכה שהרי אין לה סכך כיון דרואין את הסכך כאילו הוא כותל עקום אבל ה"ה כתב בפ"ד שאף בזה נחלקו המפרשים כמו שנחלקו למעלה:

ואם בנה אצטבא באמצע וכו' שם היתה גבוה מכ' אמה ובנה בה אצטבא באמצעיתה אם יש משפת אצטבא ולדופן ד"א לכל רוח פסולה פחות מד' כשירה וכתב הרא"ש וז"ל כתב הרי"ץ גיאת ובלבד שלא תהא אצטבא גבוה מי"ט דרשות אחרת היא ולא ידענא טעמא מאי נ"מ דרשות אחרת היא כיון דאמרינן דופן עקומה מכל צד הרי האצטבא מוקפת מחיצות ומובדלת משאר הסוכה ודמיא לסוכה העומדת בראש הגג דרשות אחרת היא לגבי חצר ובעל העיטור הכשירה אפי' היתה גבוה י' עכ"ל והר"ן נוטה לדעת ר"י גיאת ז"ל וכמ"ש בסמוך וה"ה כתב בפ"ד שיש מן האחרונים שחלקו על ר"י גיאת ושזה נראה שהוא דעת הרמב"ם וכן הוא דעת העיטור ועיקר:

ומ"ש פסולה אפי' האצטבא גבוהה י' ולא אמרינן גוד אסיק מחיצתא וכו' (שם) היתה גבוהה מכ' ובנה בה עמוד גבוה י"ט ויש בו הכשר סוכה סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא ופירש"י בנה בה עמוד גבוה י' רחוק מן הדפנות הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו ז' ומשהו על ז' ומשהו: גוד אסיק מחיצתא. של עמוד שמבחוץ סביב הגביהם י' סביבות ראשו והרי יש בהם גובה י' וחשובה סוכה על ראשה ודפני העמוד דפנותיה ע"י גוד אסיק וסכך שלמעלה כשר לה דאינו למעלה מכ' מראש העמוד: א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא וכתב הר"ן פי' דאע"ג דבשבת אמרי' גוד אסיק לא אמרינן הכי לגבי סוכה דבעינן בה מחיצות הנכרות כעין דירה ואפשר דכיון דלענין שבת חולק רשות לעצמו והרי הוא כאילו מוקף מחיצות אפי' אין ממנו ולכותל ד"א פסולה ולא אמרינן ביה דופן עקומה עכ"ל ונ"ל שזהו היה טעמו של הרי"ץ גיאת שכתבתי בסמוך ומ"מ כבר נתבאר שרוב הפוסקים חולקים עליו:

ומ"ש ולא נמוכה משיעורה דתנן ושאינה גבוהה י"ט פסולה בריש מס' סוכה (ב.):

היתה גבוה מי' והוצין יורדין לתוך י' אפי' אם חמתן מרובה מצילתן פסולה הכי אסיקנא בריש סוכה (ד:) ואע"ג דלמעלה מגובה כ' אמה ולהכשירה לא הוי מיעוט כל שההוצין חמתן מרובה מצילתן מ"מ למטה מגובה י' ולפוסלה הוי מיעוט וטעמא משום דכל שאינה גבוה י"ט ה"ל דירה סרוחה ואין אדם דר בדירה סרוחה:

ומ"ש אבל אם הנויים יורדין לתוך י' אינן פוסלין שם (י:) אמתני' דפירס עליה סדין נויי סוכה אין ממעטין את הסוכה ופירש"י קרמים הפרושים עליה לנוי אין ממעטין בגובה למעלה מכ' להכשירה ולא לפוסלה משום פחות מי' וכבר כתבתי זה:

ומ"ש היתה נמוכה מי' וחקק בה להשלימה לי' וכו' בריש סוכה (ד:) היתה פחותה מי' טפחים וחקק בה כדי להשלימה לי' אם יש משפת החקק ולכותל ג"ט פסולה פחות מג"ט כשרה ומפרש בגמרא טעמא דלא מכשרינן עד ד"א משום דכיון דלאו דופן הוא לא שייך למימר דופן עקומה וסובר רבינו דלא מכשרינן אלא בתוך החקק אבל לא חוץ לחקק ואיני יודע למה דמ"ש מהיתה גבוהה כ' ובנה בה אצטבא דמכשיר רש"י אפי' מן האצטבא והלאה וכ' הר"ן דהא דמכשרי בפחות מג' דוקא כשיש בחקק שיעור סוכה הא לא"ה לא דאע"ג דמאי דאמרינן כלבוד לא חשבינן ליה כאילו אינה דא"ה אויר פחות מג' יהא פוסל בסוכה קטנה דהא בצר ליה שיעור דסוכה אפ"ה כל שאין בחקק שיעור הכשר סוכה פסולה דכל שאין לה חלל י' כשיעור הכשר סוכה הו"ל דירה סרוחה כדאמרינן בהוצין יורדין וכ"כ הרי"ץ גיאת עכ"ל וכך הם דברי רש"י:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

  • שלא תהא גבוה יותר משיעורה דתנן כו' בריש מסכת סוכה:
  • ומ"ש בין אם היא גדולה כו' שם בגמרא קאמר ר' ירא ס"ל דטעמא משום דכתיב וסוכה תהיה לצל עד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מכ' אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות והילכך אם היא גדולה משהו יותר מד' אמות כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשרה. ורבה ס"ל דטעמא משום דכתיב למען ידעו דורותיכם וכו' שתהא ישיבתה ניכרת ועד כ' אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מכ' אין אדם יודע משום דלא שלטא ביה עינא והילכך אם היו הדפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' כשרה דמשלט שלט ביה עינא דרך הדפנות ורבא ס"ל דטעמא משום דכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים דמשמע סוכה של שבעה ותו לא דהיינו דירת עראי דדי לה במחיצות קלות והילכך עד עשרים אמה שלפי השיעור ראוייה לעשות במחיצות עראי אעפ"י שעושה אותה קבע במחיצות של ברזל נמי נפיק למעלה מכ' אמה דצריך לעשות יתידותיה ומחיצותיה קבועים שלא תפול כי עביד ליה דירת עראי נמי לא נפיק ומשמע לי דהיינו שעושה מחיצותיה ביתידות עראי ואירע שלא נפלה ואפ"ה לא יצא א"נ שלא היו המחיצות מגיעות לסכך דיכולה לעמוד ביתידות עראי ואפ"ה מאחר שגובה הסכך הוא למעלה מכ' שאם היה עושה מחיצותיה מגיעות לסכך היה צריך לעשות יתידותיה קבועין גם עתה שאין מגיעות לסכך נמי לא נפיק ידי חובתו ופסקו הרי"ף והרא"ש ורוב גאונים הלכה כרבא דבכל ענין פסולה בלמעלה מכ' ואי הוו דפנות מגיעות לסכך כ"ש דהו"ל דירת קבע ופסולה וכך הם דברי רבינו והתוס' הוכיחו לשם דנהי דלא חיישינן בדפנות אי עביד להו קבע כשהשיעור ראוי לדירת עראי מ"מ בסככה שעיקר הסוכה על שם הסכך לא מיתכשרא עד דעביד לה עראי וכבר הזכרתי זה למעלה בסי' תרל"א אצל מ"ש בשם ר"פ שאם סיכך בענין שאין המטר יכול לירד בה דהו"ל דירת קבע פסולה הסוכה:
  • ומ"ש אבל עד עשרים כשרה אפי' כל סככה וכו' בפ"ק דעירובין אסיקנא כרבא דחלל סוכ' תנן כלומר לא מיפסלא סוכה אא"כ גבוה חללה יותר מעשרים דאז היה צריך ג"כ לעשות מחיצותיה למעלה מכ' ביתידות קבע כדלעיל:
  • היתה גבוה יותר מכ' והוצין כו' אע"ג דבריש סוכה בפסקי שמועות של כל בני הישיבה איתא והוצין יורדין לתוך עשרים כבר כתב הרא"ש לשם ובריש פ"ק דעירובין דלאו דוקא בתוך עשרים אלא ביורדים עד חלל העשרים דהיינו עד שפת העשרים כשרה כדאסיקנא חלל סוכה תנן וכך כתבו התו' בריש פ"ק דעירובין וכך הם דברי רבינו במ"ש עד עשרים ונראה דבהוצין דוקא בעינן שיהא צלתן מרובה מחמתן בלא סכך שלמעלה מהם אבל בשאר סכך המגיע עד שפת העשרים אעפ"י דאי שקלת מה שלמעלה ממנו פש ליה חמתה מרובה מצלתה אפ"ה כשר וה"ט דהוצין ודאי ה"ל כסכך בפני עצמו והלכך לא מצטרף עמהם הסכך שלמעלה מהם כיון שהוא למעלה מכ' אבל שאר סכך מצטרף יחד מאחר שהוא סכך אחר ולא אמרינן דה"ל סכך פסול מצטרף בהדי סכך כשר דלא חשיב סכך פסול כיון שהפסול אינו בגוף הסכך אלא מפני גובה כנ"ל וכן נראה מדברי הרא"ש ורבינו ודו"ק ועיין בתוס' רפ"ק דעירובין ופ"ק דסוכה גם בר"ן פ"ק דסוכה כתב טעם אחר וע"ש:
  • ואם נתן בהם כרים וכסתות כו' עד סוף הסי' הכל פסקי שמועות של כל בני הישיבה רפ"ק זולתי מ"ש דאם מיעטה בתבן אפילו לא בטלו בפירוש אלא שאנו יודעין שאין עתיד לפנותו כגון שא"צ לו או מיעטו בעפר אפי' סתם שאין אנו יודעין אם צריך לו הוי מיעוט דאמרינן התם דפלוגתא דר' יוסי ורבנן היא דלרבנן לא בטיל ולר' יוסי בטיל ופסק רבינו כר' יוסי וטעמו משום דסתמא דמתניתין דפ' חלון אתיא כר' יוסי לאוקמתא דר' אסי דאמר מאן תני עירובין ר' יוסי ונראה שזהו דעת האלפסי דבפ"ק דסוכה קיצר וכתב תבן וביטלו הוי מיעוט וכ"ש עפר וביטלו ולא כתב דין תבן שאין עתיד לפנותו ודין עפר סתם אלא ודאי דסמך אמ"ש סתמא דמתניתין בפ' חלון דמלא קש או תבן סתם לא הוי מיעוט ועפר או צרורות סתם הוי מיעוט דממילא משמע דעפר ואין עתיד לפנותו דינו כעפר סתם והוי מיעוט כן נראה לדעת רבינו אלא דתימה גדולה שפסק הפך דעת הרא"ש בריש פ"ק דסוכה דהלכה כרבנן ולא כר' יוסי והרמב"ן בספר המלחמות לשם כתב דזהו ג"כ דעת הרי"ף ואעפ"י שלא פי' בביטול אבל לא בטלו לא ומה שהביא הרי"ף סתמא דמתניתין בפ' חלון איכא למימר דס"ל כאידך כיון דאינו ניטל בשבת משא"כ תבן וקש דניטל למאכל בהמה א"נ סתם עפר וצרור בחריץ מבוטלין הן דחריץ למיטמייא קאי גם בעל המאור פסק דהלכה כרבנן אעפ"י שלא פי' דעת הרי"ף כן וכן היא דעת הרמב"ם עיין עליו בה' עירובין ובה' סוכה וכן עיקר דלעולם לא הוי בטול לסוכה אא"כ שביטלו בפיו בפי' בין בתבן ובין בעפר ואפילו בעפר שגלה דעתו שאין בלבו לפנותו לא בטל וכ"ש בעפר סתם דלא בטל וכך נמצא גם במקצת ספרי רבינו במדוייקי' שפסק כרבנן ולא קשיא אמאי פסקו בסוכה בסתם דלא הוי ביטול הלא בי"ט דאין העפר ניטל מסתמא בטיל כמו בשבת י"ל דבעינן ביטול לח' ימים והכא מסתמא לא בטיל אלא לי"ט בלבד ועוד דלאוקמתא בתרייתא לא אמרינן דבטיל מסתמא אלא גבי חריץ והילכך נ"ל דאזלינן לחומרא דלא בטיל בסוכה אפילו היה שם חריץ וביטלו דשמא הלכה כהאי שינוייא דלא בטיל מסתמא אלא דבר שאינו ניטל וק"ל:
  • ומ"ש שאין צריך לבטלו להיות שם לעולם אלא לשמנה ימים כן פירש"י והסכים עמו הרא"ש והר"ן אלא דהם כתבו דבטול לשבעה סגי ורבינו דכתב לשמונה משום דאף בשמיני יתובי יתבינן ונראה דגם הם מודים אלא דנקט שבעה מפני שאין המצוה כי אם שבעה ד"ת א"נ כיון דשמיני י"ט הוא בבטול לז' לחוד סגי דלשמיני א"צ ביטול דממילא בטיל מסתמא כיון דאינו ניטל ואפי' לאוקימתא בתרייתא דמחלק בין חריץ לבית מ"מ נראה דמודה לחלוק זה בין ניטל לשאינו ניטל דאל"כ מ"ש תבן וקש דמערבין שנים אפילו גבי חריץ וכן נמצא במקצת ספרי רבינו שכתוב בהם דמבטלו לשבעה ולענין הלכה אע"ג דהמרדכי והגהת מיימוני בשם ר"ח וראב"י כתבו דבעי בטול לעולם מ"מ הלא גם הרא"ש הביא דבריהם והסכי' לפירש"י בראי' ברור' וכן נמצא בגירסאות שבידינו היום גבי כרים וכסתות דלא הוי מיעוט אע"ג דבטלינהו לכולהו משום דבטלה דעתו אצל כל אדם דפי' לכולהו היינו לכל שבעה אלמא דבטול בעלמא הוי כשמבטלו לשבעה ומ"מ המחמיר לבטלו לעולם תע"ב שהרי גם ה' המגיד פי' כן דעת הרי"ף והרמב"ם:
  • ומ"ש גבי איצטבא מן הצד דבפחות מד' אמות כשרה על האיצטבא דוקא כ"כ הרא"ש לפרש דברי רש"י דכיון דרואין הסכך כאילו הוא דופן עקום א"כ אין כאן סכך וכן כתב בהגהת אשיר"י בשם ראבי"ה מהא"ז וכן מבואר בתוספות בד"ה ומודה ר"מ בדף י"ד ע"ב שכתבו דלשמואל דמניח נסר ופסל נסר ופסל דהוו להו שני פסלים באמצע וכולה פסולה אף תחת הפסלי' חוץ מתחת שני הפסלים שבאמצע דכשרה וכן היא דעת הר"ן אלא שנראה מדבריו דלרש"י אינו כן ואולי כך היה גורס בדברי רש"י אבל לפי פירש"י שלפנינו מבואר שגם הוא כך סובר שהרי כתב גבי איצטבא ורואין סכך העליון המחובר לדופן הרחוק כאילו הוא מן הדופן עצמו ועקום עד כנגד שפת האיצטבא וכך פי' להדיא במשנה דהרחיק הסכוך מן הדפנות וז"ל ומכאן אני אומר ומפרש וכו' והר"ן ז"ל עצמו העתיק דבריו באותה משנה. ומה שכתב רש"י בפירושו אצל מ"ש ובגמ' (דף י"ח) הכא בסוכה דלא הוי אלא ח' אמות מצומצמות עסקינן ויהיב נסר ופסל נסר ופסל כו' שכ' רש"י וז"ל והלכך כשרה ע"י אותן שני פסלי' ותחת הנסרים לא יישן כו' דמשמע דתחת הפסלים כשר אעפ"י דלא מכשרינן לה אלא על ידי דופן עקומה נראה לומר דלאו דוקא קאמר רש"י תחת הנסרים דה"ה נמי תחת הפסלים לא אלא נקט מילתא דפסיקא משום דלגבי פסלי' איכא צד היתר בשני פסלי' שבאמצע וכדכתבו התו' גם מ"ש הרא"ש והביאו רבי' למעלה בסימן תרל"ב וז"ל ואם סכך פסול מפסיק ונשאר אצל הפתח הכשר סוכה ופחות מד' אמות עד דופן האמצעי הכל כשר החיצון ע"י דופן עקומה ואעפ"י שאנו רואין את הסכך כאילו הוא עקום להכשיר החיצונה מ"מ לא נפסל הפנימי בשביל זה ע"כ התם ודאי כיון שהפנימי אין בו שום צד לפסול למה יגרע בשביל שאנו רואין את הסכך כאילו הוא עקום סוף סוף הוא סכך כשר אבל כל היכא שאנו רואין את פסול כאילו הוא עקום או מפני שאותו צד הוא למעלה מכ' התם ודאי גם הרא"ש מודה דאין ישנין תחתיו כמו שכתב בפירוש גבי איצטבא דעל איצטבא דוקא כשר וכן הוא העיקר להכשיר דוקא על האיצטבא בין באיצטבא מן הצד ובין באמצע ודלא כיש אחרונים שמקילין בזה כנזכר בדברי ה' המגיד בפ"ד:
  • ואם בנה האיצטבא באמצע כו' הוצרך לחזור לאורויי לן איצטבא באמצע שלא תאמר דלא מכשרינן במן הצד מטעם דופן עקומה אלא ברוח אחד אבל בכל רוח ורוח לא אמרי' דופן עקומה קמל"ן ואיצטריך נמי לאשמעינן במן הצד לאורויי לן דאף ברוח אחת לא מכשרינן בד' אמות שלימות אא"כ בפחות מד':
  • ומ"ש ואפילו אם גבוה יותר מי' היינו לומר דלא תימא כיון דגבוה י' הוי רשות בפני עצמה שהרי לענין שבת עמוד גבוה י' ורחב ד' חולק רשות לעצמו דאמרינן גוד אסיק א"כ לגבי סוכה מיתכשרא על גבה מטעם גוד אסיק כיון דאין מחיצותיה ניכרות כדאיתא בגמרא גם המחיצות המקיפות לאיצטבא מכל רוח בפחות מד' לא אמרינן בה דופן עקומה קמל"ן דאפילו הכי אמרינן דופן עקומה והוא דעת הרא"ש דלא כר"י גיאת וכן היא דעת רש"י שכתב גבי עמוד וז"ל בנה בה עמוד גבוה עשרה רחוק מן הדפנות הרבה ובו הכשר סוכה וכו' דאלמא דוקא ברחוק הרבה מן הדפנות אבל בסמוכים פחות מד' אמרינן דופן עקומה וכך היא דעת רוב פוסקים ועיקר:
  • היתה גבוה מי' והוצין כו' שם אמר רבא הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה כלומר דאינה ראוי' לתשמיש והא דנקט האי דינא בהוצין יורדין לתוך: י' ולא נקטיה להיכא דמקצת הסכך בתוך י' וכי שקלת ליה מה שלמעלה מי' ה"ל חמתה מרובה מצלתה דפסולה היינו משום דהתם פשיטא לן דפסולה דחלל י' בעינן אבל בהוצין סד"א דכל שחמתן מרובה מצלתן כמו דליתנהו דמי קמ"ל דאעפ"כ פסולה משום דדירה סרוחה היא וכן משמע מדברי הר"ן: ומ"ש אבל אם הנויין כו' ברייתא שם וטעמא דמלתא דנוי סוכה אינו חשו' מן הסוכה עצמה ולפיכך אין ממעטין למעל' בגובה להכשירה ולא לפוסלה בלמטה מעשרה:
  • היתה נמוכ' מי' וחקק וכו' שם הלכה פסוקה וטעמא דמילתא דבפחות מג' אמרינן לבוד פי' דחשבינן לוה כאילו החקק מגיע עד הכותל דדבר שיש בו אורך מאריכין אותו על ידי לבוד להוסיף חקק על חקק אבל אין רואין כאילו הדופן נתקרב לחקק ע"י לבוד דלשון לבוד הוא כמו סניף דבר שמאריכין אותו ע"י סניפין כן נראה מדברי רש"י:
  • ומ"ש דכשרה בתוך החקק וכו' כתב הב"י איני יודע למה דמ"ש מהיתה גבוה כ' ובנה בה איצטבא דמכשיר רש"י אפי' מן האיצטבא והלאה עכ"ל ולא קשיא מידי דשאני התם דאיכא מחיצות וסכך למעל' מכ' לא הוי סכך פסול דאינו נפסל אלא מחמת גבהו הילכך כיון דמקצתו כשרה אידך נידון כפסל היוצא מן הסוכה דנידון כסוכה כדכתב הרא"ש אבל הכא דבין החקק לכותל אין שם מחיצה עליו אין שם סוכה:

דרכי משה[עריכה]

(א) וטעות נפל בספרים דבתבן שלא בטלו בפירוש אע"ג דאנו ידעינן דאין עתיד לפנותו ועפר סתם לא הוי ביטול וכ"כ הרא"ש והרמב"ם פ"ד דהל' סוכה וכ"כ בתא"ו נ"ה ח"א וכ"כ מהרר"א מפראג וכ"מ מד' הב"י וכן מוכח בגמרא.

  1. ^ מקום הציור
  2. ^ מקום הציור השני