טור אורח חיים תרכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרכז | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

וכי היכי דבעינן שתהא הסוכה תחת אויר השמים ולא יהא סכך אחר עליה, הכי נמי בעינן שיהא הוא באויר הסוכה ולא יהא סכך אחר חוצץ בינו לסוכה.

לפיכך הישן בה תחת המטה או תחת הכילה, אם היה גבוה י' טפחים ויש לה גג טפח, חשובה כאהל ולא יצא. אבל אם אין לה גג רחב טפח, או שיש לה גג ואינו גבוה י', שרי. והרי"ץ גיאת ז"ל תלה הכל בגג, שאם יש לה גג אפילו אינה גבוה י' אסור לישן תחתיה, ואם אין לה גג שרי אפילו גבוה י'. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.

אבל העצים היוצאין מד' ראשי המטה, אסור לפרוס עליהן סדין ולישן תחתיו אפילו אינם גבוהים י', משום דקביעי טפי מכילה. אבל אם אחד יוצא באמצע המטה בראשה והשני במרגלותיה כנגדו, מותר לפרוס סדין עליהן ולישן תחתיו, דלא חשיב אהל אם אין גבוהים י', אבל אם גבוהים י' אסור.

ואפילו אם פירש סדין תחת הסכך לנוי פסולה, וכגון שהוא רחוק מן הגג ד' טפחים, אבל אם הוא בתוך ד' לגג, בטל אצלו כיון שהוא לנוי. אבל אם אינו לנוי, אפילו הוא בתוך ד' פסול. והרי"ץ גיאת ז"ל כתב ולנוי לא פסול אלא א"כ יהא מופלג י' טפחים, ולא נהירא לאדוני אבי ז"ל.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

וכי היכי דבעינן שתהא הסוכה תחת אויר השמים כו' ה"נ בעינן שיהא הוא באויר הסוכה כו' לפיכך הישן בה תחת המטה או תחת הכילה אם היא גבוה י"ט כו' בפ"ב (כ:) תנן הישן תחת המטה בסוכה לא יצא י"ח ותירגמה שמואל (שם) במטה גבוה עשרה ובפ"ק (י.) גרסינן אר"י א"ש מותר לישן בכילה בסוכה אע"פ שיש לה גג והוא שאינה גבוה י' ל"א שם (יא.) אמרי לה אר"י א"ש מותר לישן בכילת חתנים בסוכה לפי שאין לה גג ואע"פ שגבוה י' וכתב הרא"ש לכאורה נראה דהני תרי לישני ל"פ אהדדי ל"ק אשמעינן שריותא דשאינה גבוה י' אע"פ שיש לה גג ולישנא בתרא אשמעי' שריותא כשאין לה גג אע"פ שגבוה י' ותרוייהו בעי כאיסורא וכן דעת הרי"ף ורי"ץ גיאת כתב כולהו רבותינו פסקו כלישנא בתרא וכ"פ כילה שיש לה גג אפי' אינה גבוה עשרה פסולה אין לה גג אפי' גבוה י' מותרת וא"א לומר כן דהא שמואל תרגמא לההיא דישן תחת המטה במטה עשרה וכן פי' ר"י דהני תרי לישני ל"פ אהדדי וכ"פ ג"כ הרמב"ם בפ"ה ויש קיצור בלשון רבינו וכך היה לו לכתוב לפיכך הישן בה תחת המטה אם היא גבוהה י"ט או תחת הכילה אם היא גבוהה י"ט ויש לה גג טפח חשובה כאהל ולא יצא:

העצים היוצאים מד' ראשי המטה אסור לפרוס עליהם סדין וכו' משנה בפ"ק (י.) פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירש ע"ג הקינוף פסולה אבל פורש הוא ע"ג נקליטי המטה ובגמרא (שם) א"ר חסדא ל"ש אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשירה ופירש"י או שפירש על גבי הקינוף. כלומר או אפי' לא פירש מפני הנשר אלא לנוי על מטתו: ע"ג הקינוף. הן ד' קונדיסין לד' רגלי המטה וגבוהים י' והניח כלונסות מזה לזה ע"ג ופירש עליהן סדין והרחיקן מן הסכך דהשתא לאו משום מסכך בדבר המקבל טומאה מיפסלה דהא לאו לסכוכי שטחם שם: פסולה. משום דאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהם: אבל פורס הוא ע"ג נקליטי המטה. שאינם אלא שנים והם יוצאים באמצע מטה אחת למראשותיה ואחת לרגליה ונותנים כלונסות מזה לזה ופורסין עליו סדין והוא משפע לכאן ולכאן משום דאין לה גג טפח רחב למעלה לא מיקרי אהל: ל"ש אלא מפני הנשר. דשוייה סכך להגן הלכך מיפסיל משום מקבל טומאה אבל לנאותה אין שם סכך עליה וכשירה:

ומ"ש ואפי' אם פרס סדין תחת הסכך לנוי פסולה וכו' (שם) אתמר נויי סוכה המופלגין ממנה ד' ר"נ אמר כשירה ר"ח ורבה ב"ר הונא אמרי פסולה וכתב הרא"ש וקי"ל דיחיד ורבים הלכה כרבים ורי"צ גיאת כתב דלא מסתבר אלא כר"נ דקאי כשמואל ולא דמיא להא דשמואל כדפרישית לעיל. וי"ל דדוקא סוכה הוא דמכשיר בהפלגת ד' כיון דלנוי עבידי גבי סוכה בטלי אבל סכך פסול דלא עביד לנוי אפי' סמוך לסכך הכשר פסולה דהא דאמרינן גבי סדין לנאותה כשרה מיירי שאין מופלג ד' אליביה דר"ח ורבה ב"ר הונא ואפ"ה מפני הנשר פסולה עכ"ל והרי"ף ג"כ פסק כר"ח ורבה בר ר"ה וכן פסק הרמב"ם בפ"ה והכי נקטינן : והוי יודע שכתב הר"י בפ"ק אהא דאר"י א"ש מותר לישן בכילה בסוכה לפום מאי דאתמר בגמרא מסתברא דג' דינים הם כילה ונקליטין וקינופות כילה דלא קביעא לא מתסרא אלא היכא דאיכא תרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה י' ונקליטין קביעי טפי מכילה ואע"פ שאין להן גג כל שהן גבוה י' אין ישינים תחתיהן אע"פ שאין נראה כן מדברי הרי"ף שהכשיר נקליטין סתם ומשמע ואע"פ שגבוהין י' וכן דעת הרמב"ם בפ"ה אבל זה אינו מחוור קינופות דקביעי ויש להן גג אפי' אין גבוהים י' אין ישינים תחתיהן ובר"פ הישן אהא דתרגמא שמואל למתניתא דקתני הישן תחת המטה לא יצא י"ח במטה י' כתב אע"ג דבפ"ק אמרינן דקינופות משום דקביעי פסלי אפי' בפחות מעשרה ה"מ בקינופות הואיל ולתוכן עשויות אבל מטה דלגבה עשויה אי גביהא עשרה חשיב אהל ואי לא לא ובאמת שדברי הר"ן מבוארים בגמרא דבפ"ק מתיב לשמואל דאמר מותר לישן בכילה בסוכה אע"פ שיש לה גג והוא שאינה גבוה י' מדתניא פירש ע"ג קינופות פסולה ע"ג נקליטין כשירה ובלבד שלא יהו נקליטין גבוהין מן המטה י' מכלל דקינופות אע"פ שאינם גבוהין י' ומשני שאני קינופות דקביעי וא"כ יש לתמוה על הרי"ף והרמב"ם שלא הזכירו דנקליטין לא מכשירין בהו אלא כשאינם גבוהים י' אבל אם גבוהים י' לא וה"ה תי' דאפשר דטעמייהו משום דסברי דברייתא וסוגיא זו אתייא דלא כהלכתא דאתיא אליבא דמאן דמכשר סוכה העשויה כמין צריף דשפועי אהלים דקביעי כאהלים דמי ואנן קי"ל דסוכה העשויה כמין צריף פסול ולאו כאהלים דמו אע"ג דקביעי בין לקולא בין לחומרא כדמשמע בסוגייא שעל משנה זו (שם יט:) דהעושה סוכתו כמין צריף פסולה ופליגן סוגיא אהדדי וקי"ל כי הא דלא חשיב אהל אלא בתרתי בגבוה י' ובגג טפח:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

  • וכי היכי וכו' הקדים לומר וכי היכי וכו' כדי לתת טעם למה אסרו לישן תחת המטה וכו' ואמר שהוא כסוכה תחת סוכה דאינו יוצא י"ח ד"ת אפי' דיעבד וכ"כ הרי"ף והרא"ש בפרק הישן וברמב"ם בפי' המשנה ובחבורו אבל הרז"ה כתב דטעמא הוי דגבוה עשרה הו"ל אהל ואין זה עומד בצל סוכה אלא בצל אהל המטה ומדרבנן הוא אבל ד"ת יוצא ידי חובתו והרמב"ן דחה ואמר דא"כ אף בשאינה גבוהה עשרה נמי שהרי אהל הוא לענין שאר דברים אלא הטעם משום דאתא האי אהל ומבטל לסכך סוכה כיון דחשוב ומתורת סוכה בתוך סוכה למדו חכמים דבר זה וכו':
  • ומ"ש לפיכך הישן תחת המטה משנה ריש פרק הישן ותירגמה שמואל במטה גבוה עשרה והך דכילה מימרא דרב יהודה אמר שמואל בפ"ק ובלישנא קמא מתיר באינה גבוה י' ובלישנא בתרא מתיר באין לה גג וכתב הרא"ש דלישני לא פליגי אהדדי ותרוייהו בעינן לאיסורא והרי"ץ גיאת פסק כלישנא בתרא דתלי הכל בגג וקשה דהא שמואל גופיה תירגמה להך דהישן במטה גבוה י' אלמא דתלי נמי בגבוה י':
  • ומ"ש אבל העצים וכו' פי' הא דבעינן תרתי גג וגבוה י' דוקא מטה דלגבה עשויה וכן בכילה כיון דלא קביעה בעינן תרתי אבל קינופות והן עצים היוצאים מד' ראשי המטה כיון דקביעין ולתוכן עשויות חשיבי אהל בגג טפח אפי' אינה גבוה י' אבל אם אחד יוצא באמצע וכו' לא חשיבי אהל אם אינן גבוה י' כיון שאין שם ג"כ טפח ואיתא בירושלמי שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו פירוש כשם שאם הגביה אדם שתי זרועותיו כשהוא שוכב תחת הסדין ונעשית הסדין עליו כאהל אין בכך כלום כך אלו שני הנקליטין שבאמצע המטה כמו זרועותיו הן חשובין ואין בכך כלום אבל אם גבוהין י' חשיבי אהל אע"פ שאין שם גג טפח כיון דקביעי ולתוכן עשויות כ"ז מבואר במשנה וגמרא בפ"ק וכ"כ הר"ן לשם ובפרק הישן ודלא כדמשמע ברי"ף ורמב"ם דבנקליטין כשר בכל ענין וכבר האריך הרמב"ן פ"ק דסוכה בספר המלחמות לבאר זה ע"ש גם ה"ה ספ"ה האריך ביישוב דבריהם ע"ש: כתוב באגודה פ"ק הא דכילה שאין לה גג היינו דאינה רחבה טפח תוך ג' לגגו וגם הסדינין מגיעין לארץ שאין לה מחיצה טפח אע"פ שהיא גבוה עשרה מותר לישן בה דשפוע אהלים לאו כאהל דמי עכ"ל. וכ"כ לפי דבפרק תולין איתא הכי לענין שבת כדלעיל בסי' שט"ו וה"ה לגבי סוכה והכי משמע פ"ק דסוכה רב יוסף היה ישן בכילת חתנים לפי שלא הו"ל גג טפח שוה ולא מחיצה טפח מן הקרקע ומ"ש בפרק הישן דרב לא התיר לישן בכילה אלא מפני הבקי פי' זבובים דמצטער אבל אין מצטער לא ובה"ג הביאו לפסק הלכה היינו בכילה שיש לה גג טפח כ"כ בסמ"ג ובהגהת מיי' ספ"ה ועי' בתוס' פ"ק בד"ה מותר לישן (דף י"א).
  • ואפי' אם פירס סדין וכו' פ"ק כתב הרא"ש דהלכה כרב חסדא ורבה בר רב הונא דפסלי במופלג ד' אפי' לנוי אפי' בתוך ד' וכ"פ הרי"ף והרמב"ם והסמ"ג אבל הרי"ץ גיאת פסק כר"נ דשמואל קאי כוותיה גבי סוכה שתחת סוכה דאין התחתונה פסולה אא"כ יש ביניהם עשרה טפחים וה"ה גבי נוי אינו אסור אלא בי"ט והרא"ש דחה דבריו ע"ש וע"ל סוף סימן תרכ"ט דס"ל לרבינו דלאו דוקא לנוי אלא ה"ה נמי כשהניח לצורך האדם להגין עליו או לשאר צורך דין נוי יש לו ועיין לשם הפסק:

דרכי משה[עריכה]

(א) וכתב מהרי"ל מטעם זה אין לתלות שום גוי רק בפחות מד' לסכך: