שולחן ערוך אורח חיים תרכז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · ג· >>

<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרכז · ג · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

העצים היוצאים מארבע ראשי המיטה -- אסור לפרוס עליהן סדין ולישן תחתיו, אפילו אם אינם גבוהים עשרה. אבל אם אחד יוצא באמצע המיטה בראשה והשני במרגלותיה כנגדו, ונותנים כלונסות (פירוש, עצים ארוכים כעין קנה של רומח) מזה לזה -- מותר לפרוס סדין עליו ולישן תחתיו, משום דאין לה גג רחב טפח למעלה. והוא שלא יהיו גבוהים עשרה טפחים. ויש מכשירים אפילו בגבוהים עשרה טפחים:

מפרשים

ט"ז

העצים היוצאים כו'. זה מקרי במשנ' קינופות והוא קבוע מאוד ע"כ פוסל בפחות מי' ומ"ש אח"כ אבל אם א' יוצא כו' זהו נקרא נקליטין. ומבואר בר"ן דהביא ב"י שג' דינים יש כאן כילה ונקליטי' וקינופות כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה עשרה. ונקליטין קביעי טפי מכיל' ואע"ג שאין להם גג כל שהן גבוהין י' אף על פי שלא נראה כן מדברי הרי"ף שהכשיר לנקליטין סתם ומשמע אפי' גבוהין י'. קינופות דקביעי ויש להם גג אפי' אינם גבוהים י"ט אין ישנים תחתיהם עכ"ל. ועוד כתב הר"ן ר"פ הישן דמטה כיון דלגבה עשויה ולא לישן תחתיה ע"כ צריך ג"כ תרתי לריעותא. משמע מזה דמטה הוה קביעא אלא דגריעותא הוא דעשויה לגבה ותימה לי דאמאי לא משני בגמ' גם אמטה דהוה קביעא ותו דההוא סברא דעשוי' לגבה איתא אח"כ בגמ' לרבה בר רב הונא לענין דה"א לגמרי אין תחת המטה פסול אפי' בגבוה י' דכל שתאמר שאין שם אוהל תחתיה לא מהני י' ונלע"ד דהמטה לא מיקרי קביעא כיון שמטלטלת ומעמידין אותה ממקום קרקע זו למקום אחר משא"כ בקינופות ונקליטין שהם אינם זזים מן המטה וכיוצא בזה מבואר בר"ן פ' הישן במשנה דסומך סוכתו בכרעי המטה וק"ל על מ"ש בגמ' דף י"א שאני נקליטין דקביעי אי קביעי ליהוי כקינופות לגבי קינופות לא קביעי לגבי כילה קביעי אמאי לא אמר דנקליטין וקינופות שוין לענין קביעות ומ"ה לא אבעי' אלא חדא לריעותא דהיינו או גג או גבוה י' וע"כ בקינופות דודאי יש להם גג בכל ענין פוסלין ונקליטין שאין להם גג בודאי פוסלין בגבוהי' משא"כ בכילה ומטה דלא קביעי דבעי' תרתי לריעות' וצ"ע:

ויש מכשירין. הוא דעת הרי"ף ורמב"ם שזכר הר"ן הנ"ל. והנה גם הרא"ש כ' כהרי"ף דהכשר דנקליטין הוא מטעם שאין לה גג ומביא ירושלמי שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו פירוש שאם הגביה אדם ב' זרועותיו כשהוא שוכב תחת הסדין ונעשית הסדין עליו כאוהל אין בכך כלום כך אלו שני הניקליטין שבאמצע המט' כמו זרועותיו הן חשובין ואין בכך כלום עכ"ל והטור כ' כדעה הראשונה בנקליטין דפוסלין בגובה עשרה ולא זכר דעת אביו והיותר הפלא ופלא דבקיצור פסקי הרא"ש כ' ג"כ כמו שכ' כאן להחמיר בנקליטין והרא"ש עצמו כתב בפירוש להקל כמו הרי"ף:

מגן אברהם

(ב) אינם גבוהים י':    משום דקביעי טפי מכילה ואף על גב דמטה ג"כ קבוע מ"מ אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה [ר"ן], באגודה ריש סוכה כ' בשם התוס' שלא יכסה בנסרים קבועים במסמרים אפי' פחות מד' מפני שהם דירת קבע עכ"ל:

(ג) והוא שלא יהיו:    דקביעי טפי מכיל' נ"ל דהנך י"ט מארעא משחינן אף על פי שאין י"ט מן המטה לכילה וכ"מ בתו' סוף דף כ"א:

באר היטב

(א) היוצאים וכו':    זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאד ע"כ פוסל אפי' פחות מי' ומבואר בגמרא ובר"ן שג' דינים יש כאן כילה ונקליטין וקנופות כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה י"ט נקליטין קביעי טפי מכילה אע"פ שאין לה גג אם גבוה י"ט אסור קינופות דקביעי ויש להם גג אפי' אין גבוהין י' טפחים אין ישנים תחתיו ועיין ט"ז מה שהקשה על מה שאמר בגמ' דף י"א שאני נקליטין דקביעי אי קביעי ליהוי כקינופות וכו' אמאי לא אמר דנקליטין וקינופות שוין לענין קביעות ומש"ה וכו' ע"ש. והוא קושית התו' שם ע"ש במהרש"א ודו"ק.

(ב) עשרה:    והני י"ט מארעא משחינן אע"פ שאין י"ט מהמטה לכילה. מ"א.


משנה ברורה

(ז) העצים היוצאים וכו' - זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאוד ע"כ פוסל אף בפחות מעשרה טפחים ומש"כ אח"כ אבל אם אחד יוצא וכו' זהו נקרא נקליטין. ושלשה דינים יש כאן. כילה וקינופות ונקליטין כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה עשרה. וקינופות דקביעא מיתסרא אף שאינה גבוה עשרה כיון שעכ"פ יש לה גג [ועיין בפמ"ג שמצדד דהוא מן התורה] ונקליטין אף דלא קביעא כ"כ כקינופות מ"מ קביעי יותר מכילה לכך מיתסרא ג"כ עכ"פ מדרבנן בחדא לריעותא דהיינו כשגבוהים עשרה אע"פ שאין לה גג וזהו לדעה ראשונה ודעה שניה ס"ל דאפילו מדרבנן לא אסרו כיון שאין לה גג דאוהל משופע לא מקרי אוהל כלל:

(ח) אפילו אם אינם גבוהים עשרה - היינו מן המטה ולמעלה והטעם שהחמירו בזה משום דקביעי בחוזק כמש"כ ואע"ג דמטה ג"כ קבוע מ"מ אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה לכך לא חשיבה אהל להפסיק כ"א בשגבוה עשרה:

ביאור הלכה

(*) ולישן תחתיו וכו':    עיין במ"ב דהוא קינופות הנזכר במשנה דף יו"ד ודע דאף שבמשנה כלל דבר זה במחתא חדא עם פירס עליה סדין מ"מ איכא נפקותא ביניהן דהתם פוסל הסוכה והכא אינו פוסל אלא דאסור לישן תחתיו כדאיתא בגמרא הכא דלשויי אהלא:

(*) ויש מכשירים אפילו בגבוהים עשרה טפחים:    עיין בט"ז שתמה על הטור שסתם בזה להחמיר ולא זכר שגם לדעת הרא"ש כשר כמו להרי"ף וכעין זה כתב גם הא"ר אכן ראיתי הרבה אחרונים שיישבו קושיא זו (עיין בנהר שלום ובק"נ ובחמד משה ובשמן המאור) דהטור סובר דאף מדברי הרי"ף אין שום ראיה להקל והא דסתם בנקליטין להקל משום דסתם נקליטין אין גבוהין עשרה ובאמת כדבריהם כתב ג"כ הריטב"א בחידושיו וז"ל ואפשר שרבינו אלפסי שלא פירש כלום בנקליטין והביא משנתינו כפשטה מפני שסתם נקליטין אינן גבוהין עשרה ולפיכך כשרים ובקינופות פסולה אע"ג דלא גבוה עשרה כדאמרן עכ"ל וגם דעת בעל המאור בהרי"ף שמחמיר בנקליטין שגבוהין עשרה ולפיכך אין לזוז מדברי המחבר שסתם כדעה ראשונה והדעה השניה כתבה רק בשם י"א משום דעת ש"פ שסוברין שדעת הרי"ף להקל בזה. וכ"כ הבכורי יעקב דנקטינן בזה להחמיר:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש