משנה בבא קמא ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ג · משנה ד | >>

שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה, ונתקל הראשון ונפל, ונתקל השני בראשון, הראשון חייב טו בנזקי שני.

משנה מנוקדת

שְׁנֵי קַדָּרִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה,

וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל,
וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן,
הָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי:

נוסח הרמב"ם

שני קדרין - שהיו מהלכין זה אחר זה,

נתקל הראשון - ונפל,
ונתקל השני - בראשון,
הראשון - חייב בנזקו של שני.

פירוש הרמב"ם

זהו כשיהיה יכול הנופל לקום ולא קם, אלא שעמד מושכב עד שנכשל בו זולתו, ולכן הוא חייב. אבל אם לא היה יכול לקום ונכשל בו זולתו לא יתחייב כמו שבארנו, נתקל אנוס הוא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הראשון חייב בנזקי שני - וכגון שהיה יכול לעמוד ולא עמד, דפושע הוא. אבל לא היה יכול לעמוד, פטור טז, דהא קיימא לן נתקל לאו פושע הוא:

פירוש תוספות יום טוב

הראשון חייב וכו'. כתב הר"ב וכגון שהיה יכול לעמוד וכו'. אבל לא היה יכול לעמוד פטור. ואע"פ שלא הזהיר לזה שנתקל בו מפני שהוא טרוד בנפשו. כדאי' בגמרא. ועיין מ"ש בסוף פ"ו דב"מ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על המשנה) חייב. ואילו כל הקודם בהן זכה לא קתני. דגלל דבר שאין בו שבח ברה"ר תוא, לא קנסו. גמרא. דמאן דמפיק לתו לנקות חצירו הוא דמפיק, ולא עביד לשהויי התם. ר"נ:

(טז) (על הברטנורא) ואע"פ שלא הזהיר לזה שנתקל בו מפני שהוא טרוד בנפשו. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל וכו':    אפשר לומר דלא נקט קדרין בשביל חיובא דכלים שנשברין בקל אלא משום דקדרין נושאין משא גדול ובקל נתקלין וגם השני נוח לו ליכשל בראשין עיין בפסקי הרא"ש ז"ל:

ונתקל הראשון:    ל"ש במקום מדרון ל"ש שלא במקום מדרון ולא מפלגינן בהכי כלל נמקי יוסף ז"ל:

הראשון חייב בנזקו של שני:    וכגון שהיה יכול לעמוד וכו' כדפי' רעז"ל והוא כדר' יוחנן אבל רב נחמן בר יצחק אמר אפי' לא היה לו שהות לעמוד חייב לפי שהיה לו להזהיר ולא הזהיר:

תפארת ישראל

יכין

שני קדרין:    [טעפפער]:

הראשון חייב בנזקי שני:    אף לר"י במשנה א' דאע"ג דנתקל לאו פושע, עכ"פ היה יכול לקום ולא קם, אבל בלא יכול, פטור, אף דלא הזהיר להאחר, טרוד בנפילתו היה. מיהו אנזקי כלים פטור בכל הנהו, דדינו כבור בר"ה [(שו"ע חו"מ, תיג)]:

בועז

פירושים נוספים