קטגוריה:אסתר ט יד

<< | ספר אסתר • פרק ט' • פסוק י"ד | >>

מהדורת הכתיב:

ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו.

המהדורה המנוקדת:

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהֵֽעָשׂ֣וֹת כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֨לֶךְ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.0 לְהֵֽעָשׂ֣וֹת לְ - מילת יחס
הֵֽעָשׂ֣וֹת - פועל, נפעל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/6213 a
מורפ': HR/VNc כֵּ֔ן כֵּ֔ן - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1 וַתִּנָּתֵ֥ן וַ - ו' החיבור
תִּנָּתֵ֥ן - פועל, נפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/VNw3fs דָּ֖ת דָּ֖ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1881
מורפ': HNcfsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0 בְּשׁוּשָׁ֑ן בְּ - מילת יחס
שׁוּשָׁ֑ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/7800
מורפ': HR/Np
מבנה ע"פ הטעמים: 1 וְאֵ֛ת וְ - ו' החיבור
אֵ֛ת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0.0 עֲשֶׂ֥רֶת עֲשֶׂ֥רֶת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 6235
מורפ': HAcmsc בְּנֵֽי בְּנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־הָמָ֖ן הָמָ֖ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 2001
מורפ': HNp
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0 תָּלֽוּ תָּלֽוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 8518
מורפ': HVqp3cp
מבנה ע"פ הטעמים: 0׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֨לֶךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְהֵֽעָשׂ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) כֵּ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַתִּנָּתֵ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) דָּ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּשׁוּשָׁ֑ן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְאֵ֛ת תביר (משנה, דרגא 3)

עֲשֶׂ֥רֶת מרכא (משרת, דרגא 5) בְּנֵֽי־הָמָ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)

תָּלֽוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן, וַתִּנָּתֵן דָּת פקודה בְּשׁוּשָׁן, וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום שני (כל הפרק)

ואמר מלכא למתעבדא כדין ודיטגמא איתפרסמת בשושן. המן איצטלב על תלתא אמין פרשנדתא רחיק מיניה אמתא חדא. פרשנדתא איצטלב על תלת אמין דלפון רחיק מיניה אמתא חדא. דלפון איצטלב על תלת אמין אספתא רחיק מיניה אמתא חדא. אספתא איצטלב על תלת אמין פורתא רחיק מיניה אמתא חדא. פורתא איצטלב על תלת אמין אדליא רחיק מיניה אמתא חדא. אדליא איצטלב על תלת אמין ארידתא רחיק מיניה אמתא חדא. ארידתא איצטלב על תלת אמין פרמשתא רחיק מיניה אמתא חדא. פרמשתא איצטלב על תלת אמין אריסי רחיק מיניה אמתא חדא. אריסי איצטלב על תלת אמין ארידי רחיק מיניה אמתא חדא. ארידי איצטלב על תלת אמין ויזתא רחיק מיניה אמתא חדא דהוא עשיראה. עשרתי בנוי דהמן איצטלבו על צליבא. והוא צליבא משקע בארעא תלת אמין ובריח הוה רם תלת אמין מן ארעא והוה אורכיה דצליבא ארבעין וארבעה אמין. והמן צליב ברישיה הוה סכום דצליבא חמשין אמין. ואתא מרדכי וחזא ית המן ולבנוי דצליבן על צליבא עני מרדכי ואמר להמן את חשבת למעבד בישא לעמא בית ישראל ויודע סתירתא ומחשבתא אסיק מחשבתך ברישך. את בעי למקטל יתן ולמשיציא יתן מתחות כנפוי דאבונן דבשמיא ואינון עבדין עמך וצלבינון יתך ולבניך תחות כנפך.