מ"ג אסתר ט יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן וַתִּנָּתֵן דָּת בְּשׁוּשָׁן וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן תָּלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְהֵֽעָשׂ֣וֹת כֵּ֔ן וַתִּנָּתֵ֥ן דָּ֖ת בְּשׁוּשָׁ֑ן וְאֵ֛ת עֲשֶׂ֥רֶת בְּנֵֽי־הָמָ֖ן תָּלֽוּ׃

תרגום שני (כל הפרק)

ואמר מלכא למתעבדא כדין ודיטגמא איתפרסמת בשושן. המן איצטלב על תלתא אמין פרשנדתא רחיק מיניה אמתא חדא. פרשנדתא איצטלב על תלת אמין דלפון רחיק מיניה אמתא חדא. דלפון איצטלב על תלת אמין אספתא רחיק מיניה אמתא חדא. אספתא איצטלב על תלת אמין פורתא רחיק מיניה אמתא חדא. פורתא איצטלב על תלת אמין אדליא רחיק מיניה אמתא חדא. אדליא איצטלב על תלת אמין ארידתא רחיק מיניה אמתא חדא. ארידתא איצטלב על תלת אמין פרמשתא רחיק מיניה אמתא חדא. פרמשתא איצטלב על תלת אמין אריסי רחיק מיניה אמתא חדא. אריסי איצטלב על תלת אמין ארידי רחיק מיניה אמתא חדא. ארידי איצטלב על תלת אמין ויזתא רחיק מיניה אמתא חדא דהוא עשיראה. עשרתי בנוי דהמן איצטלבו על צליבא. והוא צליבא משקע בארעא תלת אמין ובריח הוה רם תלת אמין מן ארעא והוה אורכיה דצליבא ארבעין וארבעה אמין. והמן צליב ברישיה הוה סכום דצליבא חמשין אמין. ואתא מרדכי וחזא ית המן ולבנוי דצליבן על צליבא עני מרדכי ואמר להמן את חשבת למעבד בישא לעמא בית ישראל ויודע סתירתא ומחשבתא אסיק מחשבתך ברישך. את בעי למקטל יתן ולמשיציא יתן מתחות כנפוי דאבונן דבשמיא ואינון עבדין עמך וצלבינון יתך ולבניך תחות כנפך.