אילת השחר (מלבי"ם)/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אילת השחר (מלבי"ם) · פרק ד· >>

כלל לב

(עריכה)

<< · אילת השחר (מלבי"ם) · כלל לב· >>

המקור מנפעל לא יתקשר עם מלת "את". ומה שכתוב "ביום המשח אותו" יש בו דרוש . (צו ס' מא)    וכן במילת "את" שבא אחר בנין התפעל נבוכו חכמי הלשון, וחז"ל דרשוהו . (בהר ס' פח)

כלל לג

(עריכה)

<< · אילת השחר (מלבי"ם) · כלל לג· >>

אחר הפעלים היוצאים יבא מלת "את", לא מ"ם השימוש. ומה שכתב "החתים בשרו מזובו" יש בו דרוש . ( מצורע ס' קכב )

כלל לד

(עריכה)

<< · אילת השחר (מלבי"ם) · כלל לד· >>

ויש הבדל בפעלי הכפל בין אם בא בתשלומו ובין אם נבלע עי"ן הפעל בדגש. כמו: יחל יחלל . יסב יסובב . צמת צמיתות . כרת כריתות . וכדומה. שכפל האות מורה על יתרון הפעולה או השנותה ( אמור ס' סה , בהר ס' נט )

כלל לה

(עריכה)

<< · אילת השחר (מלבי"ם) · כלל לה· >>

ויש הבדל בין הפעל כֵהָה הנגע, ובין השם כֵהֶה; שהשם מורה שהוכהה בהחלט, והפעל מורה שמתנענע אל הפעולה ורצונו לומר שהוכהה קצת . ( תזריע ס' קעג )

וכן במה שכתב "זאת תורת היולדת" (שהוא בינוני פועל) משמע שעדיין עוסקת בלידה; שזה ההבדל בין הפועל ובין השם תואר יולדה שמורה על שנמצא בה תואר זה מכבר. ולמדו מזה שילדה ולדות הרבה . ( תזריע ס' לא ).

וכן יש הבדל בין רבוע -- שהוא שם התואר ומציין הקנין הנמצא שהוא רבוע, ובין מרובע -- שמורה על הפעולה שנעשה בו פעולת ההרבעה. וזה כוונת חז"ל מי כתיב מרובע? רבוע כתיב . ( ויקרא ס' סה )

כלל לו

(עריכה)

<< · אילת השחר (מלבי"ם) · כלל לו· >>

וכל הפעלים העוברים או העתידים -- שם הפעל בכחם, וכשמזכיר הפעולה א"צ להזכיר השם. וכל מקום שבא שם הפעל נוסף על הפעל כמו יקריב קרבן . ידור נדר וכדומה, דרשוהו חז"ל.    והיינו כי מושג השם סותר אל מושג הפעל. כי השם מציין דבר שהוא כבר במציאות וכבר נקרא בשם, והפעל מורה שהוא יוצא עתה אל המציאות.

ועל כן פירשו כמה פעמים שהשם הנוסף מורה שכבר היה להדבר מציאות לפני הפעולה -- יומת המת מעיקרא, יקריב קרבן -- שיקדם הקדשו להקרבתו, ודומיהם רבים . ( תורה אור ויקרא ס' יג באורך. ועוד שם סימן צד, סימן קכד, סימן שעז . אחרי ס' קיא, אחרי ס' קנא . אמור ס' סב, אמור ס' פז ).

ולפעמים דרשו שבא להגביל

כלל לז

(עריכה)

וכן כשמוסיף הפעל על השם נתנו בו טעמים.


  1. ^ אולי נפל כאן טעות באות הסימן... -- ויקיעורך

כלל לח

(עריכה)

וכן כשכפל המקור על הפועל בא להורות שתעשה הפעולה בכל אופן ושיעשה אפילו כמה פעמים.

כלל לט

(עריכה)

ולפעמים בא המקור לפני הפעל להראות החיוב במאמר; שיש לטעות שהוא רשות. כמו בציוי הנגבל נגד אזהרה (כמו שיתבאר לקמן כלל רכח , שמיני ס' נז)

כלל מ

(עריכה)

והמקור הקודם לפני הפעל הבא בשלילה

  • מורה לפעמים שהפועל היה ראוי להיות ולא היה;  בוש לא יבושו, בכה לא תבכה . ( שמיני ס' צה , קדושים ס' נב )
  • ולפעמים יורה שהפעל בא בדוקא;  ואכול לא תאכלוהו -- אבל הנאה מותרת ( צו ס' קלט )

_NOTOC__