לדלג לתוכן

ביאור:דניאל ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A3407)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דניאל פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב       (מהדורות נוספות של דניאל ז)


המראה הראשון של דניאל - חזון ארבע החיות
תחריט משנת 1630 מאת מתיאוס מריאן

א בִּשְׁנַת חֲדָה לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל דָּנִיֵּאל חֵלֶם חֲזָה וְחֶזְוֵי רֵאשֵׁהּ עַל מִשְׁכְּבֵהּ, בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב, רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר. ב עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוִי עִם לֵילְיָא, וַאֲרוּ אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן לְיַמָּא רַבָּא. ג וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא. ד קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ, חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּיהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא, וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת, וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ. ה וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב, וְלִשְׂטַר חַד הֳקִמַת, וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין (שניה) שִׁנַּהּ, וְכֵן אָמְרִין לַהּ: קוּמִי אֲכֻלִי בְּשַׂר שַׂגִּיא. ו בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית, וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר, וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע דִּי עוֹף עַל (גביה) גַּבַּהּ, וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא, וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ. ז בָּאתַר דְּנָה חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא, וַאֲרוּ חֵיוָה (רביעיה) רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא, וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ רַבְרְבָן, אָכְלָה וּמַדֱּקָה, וּשְׁאָרָא (ברגליה) בְּרַגְלַהּ רָפְסָה, וְהִיא מְשַׁנְּיָה מִן כָּל חֵיוָתָא דִּי קָדָמַיהּ, וְקַרְנַיִן עֲשַׂר לַהּ. ח מִשְׂתַּכַּל הֲוֵית בְּקַרְנַיָּא, וַאֲלוּ קֶרֶן אָחֳרִי זְעֵירָה סִלְקָת (ביניהון) בֵּינֵיהֵן, וּתְלָת מִן קַרְנַיָּא קַדְמָיָתָא (אתעקרו) אֶתְעֲקַרָה מִן (קדמיה) קֳדָמַהּ, וַאֲלוּ עַיְנִין כְּעַיְנֵי אֲנָשָׁא בְּקַרְנָא דָא, וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן. ט חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב, לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר, גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק. י נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי, אֶלֶף (אלפים) אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹ (רבון) רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן, דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ. יא חָזֵה הֲוֵית בֵּאדַיִן מִן קָל מִלַּיָּא רַבְרְבָתָא דִּי קַרְנָא מְמַלֱּלָה, חָזֵה הֲוֵית, עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא. יב וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן, וְאַרְכָה בְחַיִּין יְהִיבַת לְהוֹן עַד זְמַן וְעִדָּן. יג חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה, וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה, וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי. יד וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ, וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן, שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה, וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל. {פ}
טו אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי, אֲנָה דָנִיֵּאל, בְּגוֹא נִדְנֶה, וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי. טז קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא, וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ עַל כָּל דְּנָה, וַאֲמַר לִי, וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי. יז אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְרְבָתָא דִּי אִנִּין אַרְבַּע, אַרְבְּעָה מַלְכִין יְקוּמוּן מִן אַרְעָא. יח וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא. יט אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא עַל חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא, דִּי הֲוָת שָׁנְיָה מִן (כלהון) כָּלְּהֵין, דְּחִילָה יַתִּירָה (שניה) שִׁנַּהּ דִּי פַרְזֶל, וְטִפְרַיהּ דִּי נְחָשׁ, אָכְלָה מַדֲּקָה וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַיהּ רָפְסָה. כ וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִּי בְרֵאשַׁהּ, וְאָחֳרִי דִּי סִלְקַת (ונפלו) וּנְפַלָה מִן (קדמיה) קֳדָמַהּ תְּלָת, וְקַרְנָא דִכֵּן וְעַיְנִין לַהּ, וְפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן, וְחֶזְוַהּ רַב מִן חַבְרָתַהּ. כא חָזֵה הֲוֵית וְקַרְנָא דִכֵּן עָבְדָה קְרָב עִם קַדִּישִׁין, וְיָכְלָה לְהוֹן. כב עַד דִּי אֲתָה עַתִּיק יוֹמַיָּא וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, וְזִמְנָא מְטָה, וּמַלְכוּתָא הֶחֱסִנוּ קַדִּישִׁין. כג כֵּן אֲמַר: חֵיוְתָא רְבִיעָיְתָא - מַלְכוּ (רביעיא) רְבִיעָאָה תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא מִן כָּל מַלְכְוָתָא, וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ. כד וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ, מַלְכוּתָה, עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן, וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהוֹן, וְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא, וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל. כה וּמִלִּין לְצַד (עליא) עִלָּאָה יְמַלִּל, וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יְבַלֵּא, וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת, וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן. כו וְדִינָא יִתִּב, וְשָׁלְטָנֵהּ יְהַעְדּוֹן לְהַשְׁמָדָה וּלְהוֹבָדָה עַד סוֹפָא. כז וּמַלְכוּתָה וְשָׁלְטָנָא וּרְבוּתָא דִּי מַלְכְוָת תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא, יְהִיבַת לְעַם קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם, וְכֹל שָׁלְטָנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן וְיִשְׁתַּמְּעוּן. כח עַד כָּה סוֹפָא דִי מִלְּתָא, אֲנָה דָנִיֵּאל, שַׂגִּיא רַעְיוֹנַי יְבַהֲלֻנַּנִי, וְזִיוַי יִשְׁתַּנּוֹן עֲלַי, וּמִלְּתָא בְּלִבִּי נִטְרֵת. {פ}

תרגום הארמית לעברית:

(א) בִּשְׁנַת אַחַת לְבֵלְאשַׁצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, דָּנִיֵּאל חֲלוֹם רָאָה וְחֶזְיוֹנוֹת רֹאשׁוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ; אֲזַי אֶת הַחֲלוֹם כָּתַב, רֹאשׁ מִלִּים ראשי דברים, את תמצית העיניינים אָמַר.

(ב) עוֹנֶה דָּנִיֵּאל וְאוֹמֵר: רוֹאֶה הָיִיתִי בַּחֲזוֹנִי עִם לַיְלָה, וְהִנֵּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם ארבע רוחות מנשבות מארבעת הכיוונים (משל לארבע מלכויות) מְגִיחוֹת מתפרצות לַיָּם הַגָּדוֹל לים התיכון. (נמשל: להלחם על השליטה בעולם).

(ג) וְאַרְבַּע חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹלוֹת מִן הַיָּם, שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ.

(ד) הָרִאשׁוֹנָה מלכות בבל כְּאַרְיֵה דומה לאריה וּכְנָפַיִם שֶׁל נֶשֶׁר לָהּ בבל עפה בקלות כנשר לכבוש את העולם, רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר נִמְרְטוּ כְנָפֶיהָ וְנִשְּׂאָה הסתלקה ‏מִן הָאָרֶץ, וְעַל רַגְלַיִם כְּאָדָם הוּקָמָה הועמדה (ולא כאריה העומד על 4 רגליים, ביציבות), וּלְבַב אָדָם נִתַּן לָהּ נעשתה חלשה כאדם.

(ה) וְהִנֵּה חַיָּה אַחֶרֶת שְׁנִיָּה מלכות פרס ומדי, דּוֹמָה לְדֹב חלש מאריה, וּלְצַד אֶחָד הָעָמְדָה מלכות פרס עמדה בצד שנה עד שימלוך דריוש ממלכות מדי, ואח"כ מלכו מלכי פרס, וְשָׁלֹשׁ צְלָעוֹת צלעות של חיות שטרפה (שלושה מלכים: כורש, אחשורוש ודריוש) בְּפִיהָ בֵּין שִׁנֶּיהָ, וְכֵן אוֹמְרִים לָהּ והוא שמע קול בחלום האומר לדוב: "קוּמִי אִכְלִי בָּשָׂר רָב נמשל: תכבשי ארצות רבות".

(ו) אַחֲרֵי זֶה רוֹאֶה הָיִיתִי, וְהִנֵּה אַחֶרֶת מלכות יון שהמלך הראשון היה אלכסנדר מוקדון כְּנָמֵר חיה דומה לנמר, עז פנים יותר מאריה. כך אלכסנדר מוקדון היה חזק מהמלכים הקודמים, וְלָהּ כְּנָפַיִם אַרְבַּע לאחר מות אלכסנדר מוקדון נתפצלה הממלכה ל-4 ראשים שֶׁל עוֹף עַל גַּבָּהּ, וְאַרְבָּעָה רָאשִׁים לַחַיָּה עוד רמז להתפצלות הממלכה, וְשִׁלְטוֹן שליטה על רוב העולם נִתַּן לָהּ.

(ז) אַחֲרֵי זֶה רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה, וְהִנֵּה חַיָּה רְבִיעִית מלכות רומי, אדום. ויש מפרשים: יון, אנטיוכוס אפיפנס נוֹרָאָה וַאֲיֻמָּה וַחֲזָקָה יוֹתֵר, וְשִׁנַּיִם שֶׁל בַּרְזֶל לָהּ גְּדוֹלוֹת, אוֹכֶלֶת וּמְדִקָּה כותשת, וְהַשְּׁאָר בְּרַגְלָהּ רוֹפֶסֶת רומסת, וְהִיא מְשֻׁנָּה מִכָּל הַחַיּוֹת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ במנהגיה, לבושה, גזרותיה, גבורתה, ובאריכות מלכותה, וְקַרְנַיִם עֶשֶׂר לָהּ עשרה מלכים יעמדו ממנה עד חורבן בית שני.

(ח) מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בַּקַּרְנַיִם, וְהִנֵּה קֶרֶן אַחֶרֶת זְעִירָה עָלְתָה בֵינֵיהֶן, וְשָׁלֹשׁ מִן הַקַּרְנַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת נֶעֶקְרוּ מִפָּנֶיהָ, וְהִנֵּה עֵינַיִם כְּעֵינֵי אָדָם בְּקֶרֶן זוֹ, וּפֶה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת דברי שחצנות. יש שפירשו זאת על טיטוס, יש על אנטיוכוס, ויש על הנוצרים באופן כללי.

(ט) רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת שני כסאות הֻנְּחוּ לישב למשפט. אחד דין לגויים ואחד לצדקה לישראל, וְעַתִּיק יָמִים הקב"ה שקדום לכולם יָשַׁב לדון את המלכות האחרונה, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים עשוי מניצוצות שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו של הכסא אֵשׁ דּוֹלֶקֶת.

(י) נָהָר שֶׁל אֵשׁ נִמְשָׁךְ זורם וְיוֹצֵא מִלְּפָנָיו, אֶלֶף אֲלָפִים מיליוני מלאכים יְשַׁמְּשׁוּהוּ, וְרִבּוֹ רְבָבוֹת לְפָנָיו יַעֲמֹדוּ, הַדִּין יָשַׁב ה' ישב לדין וּסְפָרִים בהם כתובים מעשי האדם נִפְתָּחוּ.

(יא) רוֹאֶה הָיִיתִי, אֲזַי מִקּוֹל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים דברי השחצנות (לעיל פסוק ח) שֶׁל הַקֶּרֶן הַמְּדַבֶּרֶת, רוֹאֶה הָיִיתִי, עַד אֲשֶׁר הוּמְתָה הַחַיָּה וְהָאֳבַד גּוּפָהּ וְנִתְּנָה לִיקוֹד לשרפת אֵשׁ.

(יב) וּשְׁאָר הַחַיּוֹת הָעָבְרוּ מִשִּׁלְטוֹנָן, וְאַרְכָּה בַחַיִּים נִתְּנָה לָהֶן דחיה לזמן מאוחר יותר. לאחר שיוסר השילטון משלושת המלכויות, עמיהן לא יאבדו מיד עַד זְמָן וּמוֹעֵד עד מועד עתידי (רש"י: עד זמן מלחמת גוג ומגוג לעתיד לבא).

(יג) רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם דמות עלתה מהים, דומה לבן אדם (רש"י: הוא מלך המשיח) בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ ענני השמים הביאוהו לפני ה'.

(יד) וְלוֹ למשיח (או ל"לְעַם קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים", לקמן פסוק כז) נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר, וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת.

(טו) נִפְעֲמָה נבהלה, נחלשה רוּחִי, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בְּתוֹךְ זֶה, וְחֶזְיוֹנוֹת רֹאשִׁי יְבַהֲלוּנִי.

(טז) קָרַבְתִּי אֶל אֶחָד הָעוֹמְדִים המלאכים העומדים לפני ה' (לעיל פסוק י), וְאֶת הַנָּכוֹן ואת הפתרון האמיתי אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל כָּל זֶה. וְאָמַר לִי, וּפִתְרוֹן הַדְּבָרִים יוֹדִיעֵנִי:

(יז) אֵלֶּה הַחַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע - אַרְבָּעָה מְלָכִים יָקוּמוּ מִן הָאָרֶץ.

(יח) וִיקַבְּלוּ ובסוף יקבלו אֶת הַמַּלְכוּת קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים עם ישראל, וְיִירְשׁוּ אֶת הַמַּלְכוּת עַד עוֹלָם וְעַד עוֹלָם עוֹלָמִים.

(יט) אֲזַי חָפַצְתִּי וַדָּאוּת לדעת את הפתרון האמיתי עַל הַחַיָּה הָרְבִיעִית, שֶׁהָיְתָה שׁוֹנָה מִכֻּלָּן, נוֹרָאָה יוֹתֵר, שִׁנֶּיהָ שֶׁל בַּרְזֶל וְצִפָּרְנֶיהָ שֶׁל נְחֹשֶׁת, אוֹכֶלֶת מְדִקָּה וְהַשְּׁאָר בְּרַגְלָהּ רוֹפֶסֶת.

(כ) וְעַל עֶשֶׂר הַקַּרְנַיִם אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ, וְאַחֶרֶת אֲשֶׁר עָלְתָה, וְנָפְלוּ מִפָּנֶיהָ שָׁלֹשׁ, וְהַקֶּרֶן הַהִיא וְעֵינַיִם לָהּ, וּפֶה מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת, וּמַרְאֶהָ גָּדוֹל מֵחַבְרוֹתֶיהָ.

(כא) רוֹאֶה הָיִיתִי, וְהַקֶּרֶן הַהִיא עוֹשָׂה קְרָב עִם קְדוֹשִׁים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים, ישראל, וִיכוֹלָה לָהֶם מצליחה לנצח אותם.

(כב) עַד אֲשֶׁר בָּא עַתִּיק הַיָּמִים, וְדִין נִתַּן לחיה הרביעית על מה שעשתה לִקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים לעם ישראל, וְהַזְּמָן של ביאת המשיח הִגִּיעַ, וְאֶת הַמַּלְכוּת יָרְשׁוּ קְדוֹשִׁים עם ישראל הקדושים.

(כג) כֵּן אָמַר: הַחַיָּה הָרְבִיעִית – מַלְכוּת רְבִיעִית תִּהְיֶה בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּשְׁנֶה מִכָּל הַמַּלְכֻיּוֹת, וְתֹאכַל אֶת כָּל הָאָרֶץ, וּתְדוּשֶׁנָּה תאכל (או תשדוד) וּתְדִקֶּנָּה תשחק אותה.

(כד) וְעֶשֶׂר הַקַּרְנַיִם מִמֶּנָּה, הַמַּלְכוּת משמעותם היא שממנה, מן המלכות, עֲשָׂרָה מְלָכִים יָקוּמוּ, וְאַחֵר המלך האחרון של המלכות הזאת יָקוּם אַחֲרֵיהֶם, וְהוּא יִשְׁנֶה יהיה משונה מִן הָרִאשׁוֹנִים, וּשְׁלֹשֶׁת מְלָכִים יַשְׁפִּיל.

(כה) וּדְבָרִים לְצַד הָעֶלְיוֹן דברי שחצנות כנגד ה' יְדַבֵּר, וְאֶת קְדוֹשֵׁי הָעֶלְיוֹנִים יְעַנֶּה יאביד, וְיַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת זְמַנִּים וְדָת את המועדים והשבת והמצוות של ישראל, וְיִנָּתְנוּ בְיָדוֹ עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד שנה, שנתיים וחצי שנה. סה"כ 3 וחצי שנים (וזה בערך משך הזמן בו הושבתה עבודת התמיד בבית המקדש בגלל גזרות אנטיוכוס. ועיין בהרחבה בביאורי הפסוקים למטה).

(כו) וְהַדִּין יֵשֵׁב ה' ישב לדון אותו, וְשִׁלְטוֹנוֹ יַעֲבִירוּ, לְהַשְׁמִיד וּלְהַאֲבִיד עַד הַסּוֹף.

(כז) וְהַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן וְהַגְּדֻלָּה שֶׁל הַמַּלְכֻיּוֹת תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם, נִתְּנוּ לְעַם קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים, מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת עוֹלָם, וְכָל הַשִּׁלְטוֹנוֹת לוֹ יַעַבְדוּ וְיִשָּׁמֵעוּ.

(כח) עַד כָּאן סוֹפוֹ שֶׁל הַדָּבָר הדברים שאמר לי המלאך; אֲנִי דָּנִיֵּאל, מְאֹד רַעְיוֹנַי יְבַהֲלוּנִי וְזִיוִי וזיו פני יִשְׁתַּנֶּה עָלַי, וְאֶת הַדָּבָר בְּלִבִּי שָׁמַרְתִּי.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ראו גם