לדלג לתוכן

ביאור:איוב לב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2732)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: פרק זה מעומד ומפורש לפי פשוטו


לדף זה עדיין אין ביאור - בדקו שוב בקרוב. כמו כן, הנכם מוזמנים להוסיף פירוש מפרי עטכם, ולאחר שהוא יושלם להסיר הודעה זאת. (פרטים נוספים)
ספרים מבוארים: בראשית... דברים, יהושע... ירמיהו, תהלים, משלי, חמש מגילות, דניאל, עזרא ונחמיה, דברי הימים בתהליך הכנה: יחזקאל, איוב

הקדמה טכנית לסיבת דברי אליהוא

א וַיִּשְׁבְּתוּ פסקו שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵעֲנוֹת אֶת אִיּוֹב, כִּי הוּא צַדִּיק בְּעֵינָיו. {פ}
ב וַיִּחַר אַף אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת רָם בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ, עַל צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִים. על כך שמחשיב עצו צדיק יותר מאלוהים ג וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה למצוקה של איוב, וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב. ד וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת אִיּוֹב בִּדְבָרִים, כִּי זְקֵנִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים. ה וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַפּוֹ. {פ}
ו

נאום אליהוא - הקדמה לדבריו

וַיַּעַן אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר:

"

צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים זקנים, עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם. מלחוות את הדעה שלי ביניכם ז אָמַרְתִּי בליבי יָמִים יְדַבֵּרוּ, וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה. ח אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ החכמה לא בהכרח קשורה לגיל אלא היא מגיעה מרוח האלוקים, וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. ט לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ לא הרבה מבוגרים חכמים, וּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּט וכמו כן, לא תמיד הזקנים הם אלו שיבינו לשקול נכון את הצדדים ולעשות משפט. י לָכֵן אָמַרְתִּי שִׁמְעָה לִּי, אֲחַוֶּה דֵּעִי אַף אָנִי. יא הֵן הוֹחַלְתִּי ציפיתי לְדִבְרֵיכֶם אָזִין הקשבתי עַד תְּבוּנֹתֵיכֶם, עַד תַּחְקְרוּן מִלִּין עד שתסיימו את המילים שלכם ותגידו את כל מה שיש לכם לומר. יב וְעָדֵיכֶם אֶתְבּוֹנָן אני מסתכל בכם וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ, עוֹנֶה כראוי אֲמָרָיו על דבריו מִכֶּם. יג פֶּן תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חָכְמָה אנחנו בטוחים על סיבת הצרות לאיוב, אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא אִישׁ. אך את איוב עצמו אין איש שמסוגל להעמיד על הטעות אלא רק האל יכול לנצחו בדברים יד וְלֹא עָרַךְ אֵלַי מִלִּין איוב אמנם לא התווכח איתי, וּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ אך אם היה עושה כן, לא הייתי עונה לו כמוכם. טו חַתּוּ לֹא עָנוּ עוֹד הרעים פחדו ולא ענו לדברי איוב, הֶעְתִּיקוּ הסירו מֵהֶם מִלִּים. טז וְהוֹחַלְתִּי חיכיתי וראיתי ש.. כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ שתקו, עצרו לֹא עָנוּ עוֹד. יז אַעֲנֶה אַף אֲנִי חֶלְקִי, אֲחַוֶּה דֵעִי אַף אָנִי. יח כִּי מָלֵתִי  אני מלא ב.. מִלִּים, הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי. הרגשות וההירהורים מציקים לי ואני כבר לא יכול לשתוק יט הִנֵּה בִטְנִי כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ הבטן שלי תוססת כמו יין שמשומר בקנקן סגור, כְּאֹבוֹת כמו נאד של יין חֲדָשִׁים יִבָּקֵעַ כאשר מניחים יין בכלי חדש לפעמים מרוב התסיסה הוא שובר את הכלי החדש. כ אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי, אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה. כא אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ אני לא מתכוון להתחנף למישהו מסוים, וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה. וגם לא אשתמש בגינוני כבוד ובלשון עקיפה כב כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה כי אני לא יודע\לא מתחבר לכנות בגינוני כבוד אלא אני אומר את הדברים כפי שהם, כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי. מי שברא אותי יכול להמית אותי כהרף עין

"