ביאור:עמוס ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a1502
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של עמוס ב)
א
כֹּה אָמַר יְהוָה: עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל שָׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַשִּׂיד עד שהתפוררו כמו סיד (וזה מעשה שיש בו בזיון למת, ובמיוחד למלך).
ב
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמוֹאָב וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת הַקְּרִיּוֹת שם של עיר במואב, וּמֵת בְּשָׁאוֹן ברעש, במהומה מוֹאָב, בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שׁוֹפָר.
ג
וְהִכְרַתִּי שׁוֹפֵט מִקִּרְבָּהּ, וְכָל שָׂרֶיהָ אֶהֱרוֹג עִמּוֹ - אָמַר יְהוָה.
{פ}
ד
כֹּה אָמַר יְהוָה: עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת יְהוָה וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ, וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם הדעות השיקריות אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם.
ה
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בִּיהוּדָה, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם.
{פ}
ו
כֹּה אָמַר יְהוָה: עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק השופטים לוקחים שוחד, ובכך הרשע כביכול קונה את המשפט מהצדיק וְאֶבְיוֹן והם מפלים לרעה את העניים במשפט בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם אפילו תמורת שוחד קטן בשווי של זוג נעליים.
ז
הַשֹּׁאֲפִים הדורכים עַל עֲפַר אֶרֶץ בְּרֹאשׁ דַּלִּים על ראש העניים הם דורכים, כאשר הראש שלהם צמוד לקרקע, וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ והרשעים גורמים לצדיקים לנטות מדרכם, וְאִישׁ וְאָבִיו יֵלְכוּ אֶל הַנַּעֲרָה הזונה לְמַעַן חַלֵּל ובכך הם מחללים אֶת שֵׁם קָדְשִׁי.
ח
וְעַל בְּגָדִים חֲבֻלִים שלקחו מהעניים כמשכון להלוואות יַטּוּ במקום להחזיר לעניים (כפי שמצווה התורה - שמות כב כה) הם נשענים על הבגדים בזמן שהם אוכלים אֵצֶל כָּל מִזְבֵּחַ בכל פעם שהם אוכלים מבשר הקורבנות שהקריבו (ויש בזה משום 'מצוה הבאה בעבירה'), וְיֵין עֲנוּשִׁים יין שקנו בכסף שגבו כקנס מהפושעים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם במקום שהקדישו לעבודת ה' (כגון בית כנסת בימינו).
ט
וְאָנֹכִי והם כפויי טובה, שהרי אני... הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים, וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת.
י
וְאָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה לָרֶשֶׁת אֶת אֶרֶץ הָאֱמֹרִי.
יא
וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים, הַאַף אֵין זֹאת האם אין אלו פני הדברים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? - נְאֻם יְהוָה.
יב
וַתַּשְׁקוּ אֶת הַנְּזִרִים יָיִן, וְעַל הַנְּבִיאִים צִוִּיתֶם לֵאמֹר 'לֹא תִּנָּבְאוּ'.
יג
הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק לוחץ תַּחְתֵּיכֶם עד שתכרעו תחתיכם ולא תוכלו לקום, כַּאֲשֶׁר תָּעִיק נתקעת הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר תבואה.
יד
וְאָבַד מָנוֹס היכולת לברוח מִקָּל מקל הרגליים, מאדם שבדרך כלל רץ מהר וְחָזָק לֹא יְאַמֵּץ כֹּחוֹ, וְגִבּוֹר לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ.
טו
וְתֹפֵשׂ הַקֶּשֶׁת לֹא יַעֲמֹד יחזיק מעמד וְקַל בְּרַגְלָיו לֹא יְמַלֵּט, וְרֹכֵב הַסּוּס לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ.
טז
וְאַמִּיץ לִבּוֹ בַּגִּבּוֹרִים, עָרוֹם ללא כלי הנשק והשריון יָנוּס בַּיּוֹם הַהוּא - נְאֻם יְהוָה.
{פ}