ביאור:ירמיהו כט
קיצור דרך: a1129
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו כט) :: מבואר לפי פשוטו, ומעומד
א
וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלָ͏ִם, אֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה גלות יהויכין, "גלות החרש והמסגר", 597 לפנה"ס נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶלָה.
ב
אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה אימו של המלך (מלכים ב כד טו) וְהַסָּרִיסִים, שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם, וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר, מִירוּשָׁלָ͏ִם.
ג
בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה, אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר,
{ס}
ד
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶלָה:
ה
בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן.
ו
קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת, וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים, וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת, וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ.
ז
וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְהוָה, כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם.
{פ}
ח
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אַל יַשִּׁיאוּ ישכנעו לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, וְקֹסְמֵיכֶם, וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים.
ט
כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי, לֹא שְׁלַחְתִּים, נְאֻם יְהוָה.
{ס}
י כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: כִּי לְפִי כאשר מְלֹאת לְבָבֶל כמעצמת נבוכדנצר שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם, וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. יא כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם, נְאֻם יְהוָה, מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה. לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה. יב וּקְרָאתֶם אֹתִי, וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי, וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם. יג וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם, כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם. יד וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת (שביתכם) שְׁבוּתְכֶם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם יְהוָה. וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.
טו
כִּי אֲמַרְתֶּם ולטענתכם על כך שנביאכם מבטיחים לכם חזרה מהירה מהגלות: "הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים בָּבֶלָה".
{ס}
טז
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד על כסא דוד (הכוונה לצדקיהו המולך כעת בירושלים) וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת, אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה:
יז
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר, וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים מקולקלות אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.
יח
וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם, בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וּנְתַתִּים (לזועה) לְזַעֲוָה זועה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, לְאָלָה קללה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה ישתוממו ואפילו יביעו זאת בשריקות וּלְחֶרְפָּה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם.
יט
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶל דְּבָרַי, נְאֻם יְהוָה, אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, נְאֻם יְהוָה.
כ
וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה, כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלַ͏ִם בָּבֶלָה.
{ס}
כא
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר: הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם.
כב
וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר: יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם שרף אותם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ.
כג
יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם, וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי, שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם, וְאָנֹכִי (הוידע) הַיּוֹדֵעַ וָעֵד נְאֻם יְהוָה.
{ס}
כד
וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר,
כה
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה בשמך סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר:
כו
"יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים למנות אחראים ב- בֵּית יְהוָה לְכָל להשגיע על כל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא, וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק.
כז
וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי, הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם.
כח
כִּי עַל כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר: אֲרֻכָּה הִיא הגלות הצפויה - בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן".
כט
וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה, בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא.
{פ}
ל
וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר,
לא
שְׁלַח עַל כָּל הַגּוֹלָה לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל על שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי: יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו, וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל שָׁקֶר -
לב
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי פֹקֵד עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל זַרְעוֹ. לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָעָם הַזֶּה, וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי, נְאֻם יְהוָה, כִּי סָרָה דִבֶּר עַל יְהוָה.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
