ביאור:ירמיהו כג
קיצור דרך: a1123
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו כג)
א
הוֹי, רֹעִים נמשל למנהיגים מְאַבְּדִים שגורמים לאנשי העם ללכת לאיבוד וּמְפִצִים מפזרים (לגלות) אֶת צֹאן מַרְעִיתִי, נְאֻם יְהוָה.
ב
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת עַמִּי: אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת צֹאנִי, וַתַּדִּחוּם גרמתם שיהיו נידחים, מורחקים, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם השגחתם, דאגם לספור אותם כדי לבדוק שאף אחד לא חסר - הִנְנִי פֹקֵד אזכיר, אצווה עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ שיבוא עונש על רוע מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם יְהוָה.
ג
וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל נְוֵהֶן לבתיהם, למקום בו הם רגילים לרעות (כמו "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי") וּפָרוּ וְרָבוּ.
ד
וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם, וְלֹא יִירְאוּ יפחדו עוֹד וְלֹא יֵחַתּוּ ישברו מפחד וְלֹא יִפָּקֵדוּ יחסר מהם, נְאֻם יְהוָה.
{ס}
ה
הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח נצר, ענף צַדִּיק. וּמָלַךְ מֶלֶךְ כמלך (אמיתי, ולא כמו המלכים שמונו על ידי הבבלים), וְהִשְׂכִּיל יצליח, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ.
ו
בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וְזֶה שְּׁמוֹ של אותו מלך "צֶמַח צַדִּיק" אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יכנה אותו העם "יְהוָה צִדְקֵנוּ ה' ימלוך עלינו בצדק באמצעות מלך זה".
{ס}
|
שני פסוקים אלו מופיעים בלשון דומה לעיל, טז, יד-טו |
ז
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד "חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם",
ח
כִּי אִם "חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם, וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם".
{ס}
ט לַנְּבִאִים: נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי, רָחֲפוּ רעדו כָּל עַצְמוֹתַי, הָיִיתִי כְּאִישׁ שִׁכּוֹר שאינו שולט בתנועותיו וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ שהתגבר עליו ה- יָיִן, מִפְּנֵי יְהוָה וּמִפְּנֵי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ. י כִּי מְנָאֲפִים עם נשים זרות \ בעבודה זרה מָלְאָה הָאָרֶץ, כִּי מִפְּנֵי אָלָה שבועת שקר אָבְלָה הָאָרֶץ, יָבְשׁוּ נְאוֹת אפילו המקומות בהם יש צמחייה ב- מִדְבָּר, וַתְּהִי מְרוּצָתָם ריצתם רָעָה וּגְבוּרָתָם לֹא כֵן שיקרית. יא כִּי גַם נָבִיא גַם כֹּהֵן חָנֵפוּ חטאו, גַּם בְּבֵיתִי מָצָאתִי רָעָתָם, נְאֻם יְהוָה. יב לָכֵן יִהְיֶה דַרְכָּם לָהֶם כַּחֲלַקְלַקּוֹת כמו על אבנים מחליקות בָּאֲפֵלָה, יִדַּחוּ ידחפו, יכשלו וְנָפְלוּ בָהּ, כִּי אָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה, שְׁנַת פְּקֻדָּתָם, נְאֻם יְהוָה.
יג
וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה דבר חסר טעם: הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל הם התנבאו בשם הבעל וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל.
{ס}
יד
וּבִנְבִאֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם רָאִיתִי שַׁעֲרוּרָה תועבה: נָאוֹף וְהָלֹךְ בַּשֶּׁקֶר, וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים לְבִלְתִּי שָׁבוּ אִישׁ מֵרָעָתוֹ. הָיוּ לִי כֻלָּם כִּסְדֹם וְיֹשְׁבֶיהָ כַּעֲמֹרָה.
{ס}
טו
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַל הַנְּבִאִים: הִנְנִי מַאֲכִיל אוֹתָם לַעֲנָה לענה ורוש הם צמחים מרים\רעילים - ר' דברים כט, יז, וְהִשְׁקִתִים מֵי רֹאשׁ, כִּי מֵאֵת נְבִיאֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם יָצְאָה חֲנֻפָּה צביעות, רשע לְכָל הָאָרֶץ.
{פ}
טז
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: אַל תִּשְׁמְעוּ עַל אל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם. מַהְבִּלִים מתעים (נוטעים בכם מחשבות הבל) הֵמָּה אֶתְכֶם. חֲזוֹן לִבָּם יְדַבֵּרוּ, לֹא מִפִּי יְהוָה.
יז
אֹמְרִים אָמוֹר לִמְנַאֲצַי: "דִּבֶּר יְהוָה: שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם", וְכֹל ולכל הֹלֵךְ בִּשְׁרִרוּת לִבּוֹ אָמְרוּ: "לֹא תָבוֹא עֲלֵיכֶם רָעָה".
יח
כִּי מִי עָמַד כל מי שעמד בְּסוֹד יְהוָה בקרב הפמלייה המקיפה את ה' וְיֵרֶא וְיִשְׁמַע אֶת דְּבָרוֹ; מִי הִקְשִׁיב (דברי) דְּבָרוֹ וַיִּשְׁמָע:
{ס}
יט
הִנֵּה סַעֲרַת סערה היוצאת מאת יְהוָה - חֵמָה בכעס יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל והיא סערה מסתובבת, מערבולת, עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל.
כ
לֹא יָשׁוּב אַף יְהוָה עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ. בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ בִּינָה תבינו לבסוף את דברי - מדוע ה' הביא עליכם את העונש.
כא
לֹא שָׁלַחְתִּי אֶת הַנְּבִאִים וְהֵם רָצוּ אבל נביאי השקר מיהרו לשקר, לֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם - וְהֵם נִבָּאוּ.
כב
וְאִם עָמְדוּ בְּסוֹדִי, וְיַשְׁמִעוּ הרי שהיו צריכים להשמיע את דְבָרַי אֶת עַמִּי, וִישִׁבוּם מִדַּרְכָּם הָרָע וּמֵרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם.
{ס}
כג הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי האם אני אל שרואה רק אנשים בקירבתי, נְאֻם יְהוָה, וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק? כד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ? נְאֻם יְהוָה. הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם יְהוָה.
כה
שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ הַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר לֵאמֹר: "חָלַמְתִּי, חָלָמְתִּי קיבלתי נבואה בחלומותי".
כו
עַד מָתַי הֲיֵשׁ יש שקר בְּלֵב הַנְּבִאִים נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר? וּנְבִיאֵי תַּרְמִת לִבָּם ועד מתי תהיה רמאות בלב הנביאים הרמאים?
כז
הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי מעם ישראל שְׁמִי את שם ה' בַּחֲלוֹמֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת שְׁמִי בַּבָּעַל בתקופה שבה התנבאו בשם הבעל.
כח
הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם צריך להבהיר שהוא מספר חלום, ולא לטעון שכל חלום שלו הוא נבואה, וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת. מַה לַתֶּבֶן קש חסר תועלת (נביא שקר) אֶת עם הַבָּר תבואה נקיה (נביא אמת)? נְאֻם יְהוָה.
כט
הֲלוֹא כֹה דְבָרִי דברי ה' בפי נביאי האמת כָּאֵשׁ ששורפת באופן החלטי, נְאֻם יְהוָה, וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע ששובר סלעים ואי אפשר לתקנם. כך דברי נבואת אמת מבשרים על דברים שבוודאות יתקיימו.
{ס}
ל לָכֵן הִנְנִי עַל הַנְּבִאִים מתכוון להעניש את נביאי השקר, נְאֻם יְהוָה, מְגַנְּבֵי דְבָרַי השומעים את דברי נביאי האמת וחוזרים עליהם, אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ. לא הִנְנִי עַל הַנְּבִיאִם, נְאֻם יְהוָה, הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם תופסים את הלשון שלהם, כמו היתה כלי מלאכה, ובאמצעותה נושאים נאום (מבלי נבואה אמיתית) וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם. לב הִנְנִי עַל נִבְּאֵי חֲלֹמוֹת שֶׁקֶר, נְאֻם יְהוָה, וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם, וְאָנֹכִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים, וְהוֹעֵיל לֹא יוֹעִילוּ לָעָם הַזֶּה, נְאֻם יְהוָה.
לג
וְכִי יִשְׁאָלְךָ הָעָם הַזֶּה אוֹ הַנָּבִיא נביא שקר אוֹ כֹהֵן לֵאמֹר: "מַה מַשָּׂא נבואה. גם במשמעות של משא כבד, נטל. השאלה היא בלעג: "איזה אסון אתה צופה לנו הפעם?" יְהוָה?", וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: "אֶת 'מַה מַשָּׂא' אתם באמת רוצים לדעת מה מתכנן ה' לכם? הנה התשובה:? וְנָטַשְׁתִּי אֶתְכֶם!", נְאֻם יְהוָה.
לד
וְהַנָּבִיא וְהַכֹּהֵן וְהָעָם אֲשֶׁר יֹאמַר "מַשָּׂא יְהוָה", וּפָקַדְתִּי אזכור להטיל עונש עַל הָאִישׁ הַהוּא וְעַל בֵּיתוֹ.
לה
כֹּה אלא כך תֹאמְרוּ אִישׁ עַל אל רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶל אָחִיו: "מֶה עָנָה יְהוָה? וּמַה דִּבֶּר יְהוָה?".
לו
וּ"מַשָּׂא יְהוָה" לֹא תִזְכְּרוּ עוֹד לא תשתמשו בביטוי זה. כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ למי שישתמש בביטוי "משא" (ואילו למי שישתמש בביטוי חיובי כגון "נבואה" או פשוט ישאל "מה דיבר ה'" - לא יהיה לו "משא", נטל). וַהֲפַכְתֶּם כי אתם שיבשתם, הפכתם את הנבואות שיועדו לטובתכם, ל"משא" אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ.
לז
כֹּה תֹאמַר אֶל הַנָּבִיא בפסוק לה ההדרכה היתה לגבי שיחות בין איש לרעהו: "מֶה עָנָךְ יְהוָה? וּמַה דִּבֶּר יְהוָה?".
לח
וְאִם "מַשָּׂא יְהוָה" תֹּאמֵרוּ - לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: יַעַן אֲמָרְכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, "מַשָּׂא יְהוָה", וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם למרות שהזהרתי אתכם לֵאמֹר: "לֹא תֹאמְרוּ 'מַשָּׂא יְהוָה' " -
לט
לָכֵן הִנְנִי וְנָשִׁיתִי אֶתְכֶם נָשֹׁא אשכח אתכם, וְנָטַשְׁתִּי אשליך אתכם אֶתְכֶם וְאֶת הָעִיר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם מֵעַל פָּנָי.
מ
וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם חֶרְפַּת עוֹלָם, וּכְלִמּוּת כלימה, בושה עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא תִשָּׁכֵחַ.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת עַמִּי ... פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם" (פסוק ב) - לשון נופל על לשון (ואולי יש לצרף גם את "וְלֹא יִירְאוּ" מפסוק ד)
- "וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם - הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם ... וְלֹא יִפָּקֵדוּ" - כנ"ל, וכן "וְסַעַר מִתְחוֹלֵל, עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל".
