לדלג לתוכן

ביאור:ירמיהו יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1119)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו יט)


ירמיה שובר בקבוק בגיא בן הינום כדי להמחיש את הצפוי לירושלים: כעונש על הע"ז בתי ירושלים ישרפו

א כֹּה אָמַר יְהוָה: הָלוֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ של יצרן כלי חרס, קדר, וּמִזִּקְנֵי וקח איתך מזיקני הָעָם וּמִזִּקְנֵי הַכֹּהֲנִים. ב וְיָצָאתָ אֶל גֵּיא בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר (החרסות) הַחַרְסִית אולי זה שם נוסף לשער האשפות, ונקרא "חרסית" כי הקדרים היו משליכים בקרבתו שברים של כלי חרס ישנים, וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ. ג וְאָמַרְתָּ: שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה מַלְכֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה אָזְנָיו. ד יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי וַיְנַכְּרוּ גרמו למקום להיות זר, להראות שונה ממקומות ישובם של ישראל אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיְקַטְּרוּ בוֹ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם, הֵמָּה וַאֲבוֹתֵיהֶם וּמַלְכֵי יְהוּדָה, וּמָלְאוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה דַּם נְקִיִּם. ה וּבָנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי. {פ}
ו לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְלֹא יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד "הַתֹּפֶת" וְ"גֵיא בֶן הִנֹּם", כִּי אִם "גֵּיא הַהֲרֵגָה". ז וּבַקֹּתִי ארוקן (כמו שמרוקנים בקבוק, כגון הבקבוק שבידו) אֶת עֲצַת התוכנית - לנצח את בבל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם, וְנָתַתִּי אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. ח וְשַׂמְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת לְשַׁמָּה לשממה וְלִשְׁרֵקָה: כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם ישתומם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכֹּתֶהָ. ט וְהַאֲכַלְתִּים אֶת בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וְאֵת בְּשַׂר בְּנֹתֵיהֶם, וְאִישׁ בְּשַׂר רֵעֵהוּ יֹאכֵלוּ, בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיקוּ לָהֶם אֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם. י וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק, לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ יחד איתך. יא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת הָעָם הַזֶּה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת כְּלִי הַיּוֹצֵר אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד, וּבְתֹפֶת יִקְבְּרוּ מֵאֵין מָקוֹם לִקְבּוֹר. יב כֵּן אֶעֱשֶׂה לַמָּקוֹם הַזֶּה - נְאֻם יְהוָה - וּלְיוֹשְׁבָיו, וְלָתֵת אֶת הָעִיר הַזֹּאת כְּתֹפֶת כל בתי העיר ישרפו, כמו האש שבערה במזבחות גיא בן הינום. יג וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלַ͏ִם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקוֹם כמוקדי הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים. לְכֹל כך אעשה לכל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. {פ}

יד וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה שָׁם לְהִנָּבֵא, וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם: {ס}
טו כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי (מבי) מֵבִיא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עָרֶיהָ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ, כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָי.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • פרק זה הוא חזרה והרחבה של ארבעת הפסוקים האחרונים בפרק ז.

ראו גם