ביאור:ירמיהו יח
קיצור דרך: a1118
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו יח)
א
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר:
ב
קוּם וְיָרַדְתָּ בֵּית הַיּוֹצֵר לחדר המלאכה של הקדר, וְשָׁמָּה אַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבָרָי.
ג
וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר, (והנהו) וְהִנֵּה הוּא עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם.
ד
וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת.
{פ}
ה
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמוֹר.
ו
הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל? - נְאֻם יְהוָה; הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר - כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל.
{ס}
ז
רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה, לִנְתוֹשׁ לעקור אותם מאדמתם וְלִנְתוֹץ לשבור אותם וּלְהַאֲבִיד.
ח
וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו, וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ.
{ס}
ט
וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה, לִבְנֹת וְלִנְטֹעַ.
י
וְעָשָׂה (הרעה) הָרַע בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי, וְנִחַמְתִּי עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ.
{ס}
יא
וְעַתָּה אֱמָר נָא אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה: הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר מכין (משחק מילים עם ה"יוצר" שהוזכר לעיל, להבהיר שה' הוא הנמשל לקדר) עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה. שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם.
יב
וְאָמְרוּ נוֹאָשׁ: "כִּי אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ, וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבּוֹ הָרָע נַעֲשֶׂה".
{ס}
יג
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם - מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה? שַׁעֲרֻרִת שערוריה, חטא גדול ומפורסם עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.
יד
הֲיַעֲזֹב האם יוותר מישהו מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן על מי שלגים מהרי הלבנון הנובעים בין סלעי השדה? אִם יִנָּתְשׁוּ ייעזבו מַיִם זָרִים הבאים מרחוק קָרִים נוֹזְלִים?
טו
כִּי והרי ה' הוא כמו מים חיים, וכיצד - שְׁכֵחֻנִי עַמִּי, לַשָּׁוְא לאלילים חסרי התועלת יְקַטֵּרוּ. וַיַּכְשִׁלוּם הכשילו את עצמם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם בשבילים הניצחיים שהיו מיועדים ללכת בהם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת ובכך טעו ללכת בדרכים דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה.
טז
לָשׂוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה, (שרוקת) שְׁרִיקוֹת עוֹלָם כולם ישרקו עליה מתוך פליאה, כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם ישתומם וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ.
יז
כְּרוּחַ כמו על ידי רוח קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב; עֹרֶף אחורי הראש (כאשר יברחו מהאויב אראה אותם מאחור) וְלֹא פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם אסונם.
{ס}
יח
וַיֹּאמְרוּ: "לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת מזימות, כִּי לֹא תֹאבַד שהרי איננו צריכים אותו כי לא יחסר לנו תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא. לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן את לשונו (מטאפורית, בכך שלא נקשיב לדבריו) וְאַל נַקְשִׁיבָה אֶל כָּל דְּבָרָיו".
יט
הַקְשִׁיבָה יְהוָה אֵלָי, וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי את מזימותיהם של יריבי.
כ
הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה שעשיתי לעם בכך שהתפללתי למענם (כפי שמפורט בסוף הפסוק) רָעָה? כִּי כָרוּ שׁוּחָה בור, מלכודת לְנַפְשִׁי לי; זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה, לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם.
כא
לָכֵן, תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם לָרָעָב, וְהַגִּרֵם שפוך את דמם עַל יְדֵי חֶרֶב. וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת, וְאַנְשֵׁיהֶם בעליהם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת מגפות, בַּחוּרֵיהֶם - מֻכֵּי חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה.
כב
תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם, כִּי כָרוּ (שיחה) שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.
כג
וְאַתָּה יְהוָה יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת שיעדם הם להמית אותי, אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֺנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי. (והיו) וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים מוטלים (נכשלו ונפלו) לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם נקמות.
{ס}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|