ביאור:ירמיהו יג
קיצור דרך: a1113
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו יג)
א
כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי: הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים חגורת פשתן וְשַׂמְתּוֹ עַל מָתְנֶיךָ, וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ.
ב
וָאֶקְנֶה אֶת הָאֵזוֹר כִּדְבַר יְהוָה, וָאָשִׂם עַל מָתְנָי.
{ס}
ג
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר:
ד
קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ, אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ, וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה לנחל פרת וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע.
ה
וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אוֹתִי.
ו
וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: קוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ שָׁם.
ז
וָאֵלֵךְ פְּרָתָה, וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת הָאֵזוֹר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר טְמַנְתִּיו שָׁמָּה, וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר, לֹא יִצְלַח לַכֹּל לכלום.
{פ}
ח
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר,
ט
כֹּה אָמַר יְהוָה: כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן גאוות יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלַ͏ִם הָרָב.
י
הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים הממאנים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי, הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם, וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל.
יא
כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ - כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה, נְאֻם יְהוָה, לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת, וְלֹא שָׁמֵעוּ.
יב
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,
{ס}
כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: "כָּל נֵבֶל כד חרס, או נאד יִמָּלֵא יָיִן", וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: "הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע הרי זה ידוע, זה כמו להגיד: 'כל בקבוק יין ממלאים ביין' כִּי כָל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן"?
יג
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה: "הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם שִׁכָּרוֹן הם כביכול יהיו מלאים ביין - שיכורים, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות השגויות שלהם.
יד
וְנִפַּצְתִּים אשבור אותם, כמו שני כדי חרס המתנפצים אחד בשני אִישׁ אֶל אָחִיו, וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו", נְאֻם יְהוָה, "לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם".
{ס}
טו
שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ, אַל תִּגְבָּהוּ תתגאו כלפי ה', כִּי יְהוָה דִּבֵּר.
טז
תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד, בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ משל לאסון המתקרב וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ יתנגשו באבנים רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף בין הערביים, כשהחושך מתחיל. וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ אך ה' יהפוך את חשכת בין הערביים לְצַלְמָוֶת לחושך מוחלט (ישית) וְשִׁית לַעֲרָפֶל ואת מעט האור יסתיר בערפל.
יז
וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ לאזהרתי, בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה הגאוה שלכם. וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה, כִּי נִשְׁבָּה נפל בשבי האויב עֵדֶר יְהוָה.
{ס}
יח
אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה אשת המלך (או אימו המלך): הַשְׁפִּילוּ השפילו את עצמכם שֵׁבוּ, כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם הכתר שעל ראשכם, עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם.
יט
עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ במצור וְאֵין פֹּתֵחַ; הָגְלָת הוגלתה (כך עתיד להיות בקרוב) יְהוּדָה כֻּלָּהּ, הָגְלָת שְׁלוֹמִים בשלמותה.
{ס}
כ
(שאי) שְׂאוּ עֵינֵיכֶם (וראי) וּרְאוּ הַבָּאִים את האויבים הבאים מִצָּפוֹן: אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן לָךְ היכן העדר שהופקד בידכם (פנייה למלך יהודה, שלא שמר על עמו), צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ היכן עדר הצאן המשובח (שהתגאתם בו) - כיצד אפילו עליו לא שמרתם.
כא
מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד כאשר בעל העדר יבקש את הצאן שנתן לך לרעות עָלַיִךְ? וְאַתְּ שהרי את בעצמך לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ קרבת אותם אליך, את "הַבָּאִים מִצָּפוֹן", הבבלים אַלֻּפִים לְרֹאשׁ להיות ידידים האחראים עליך. הֲלוֹא חֲבָלִים כאבים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה.
כב
וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ: "מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה?" - בְּרֹב עֲוֺנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ רגלייך, מתחת לשולי שמלתך נֶחְמְסוּ נחשפו עֲקֵבָיִךְ.
כג
הֲיַהֲפֹךְ האם יכול להפוך כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר והאם יכול הנמר להסיר את חֲבַרְבֻּרֹתָיו? גַּם אם דברים אלו אפשריים אז גם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב, לִמֻּדֵי מורגלים הָרֵעַ.
כד
וַאֲפִיצֵם ולכן אפזר אותם כְּקַשׁ עוֹבֵר המתפזר ברוח לכל עבר לְרוּחַ מִדְבָּר.
כה
זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת מִדַּיִךְ והמנה המתאימה למידתך מֵאִתִּי, נְאֻם יְהוָה, אֲשֶׁר על אשר שָׁכַחַתְּ אוֹתִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר.
כו
וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ שולי שמלתך, כלפי מעלה לכיוון פניך, וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ.
כז
נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ צהלות השמחה שלך בזמן שאת נואפת, זִמַּת זְנוּתֵךְ זנותך הרבה, עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ את תועבות הע"ז שלך. אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם, לֹא תִטְהֲרִי, אַחֲרֵי מָתַי גם לאחר זמן ארוך ולא ידוע, עֹד.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
