ביאור:ירמיהו ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a1105
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב (מהדורות נוספות של ירמיהו ה)
א
שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם וּרְאוּ נָא, וּדְעוּ, וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ - אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אדם טוב, אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט, מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה נאמנות - וְאֶסְלַח לָהּ.
ב
וְאִם 'חַי יְהֹוָה' יֹאמֵרוּ, לָכֵן אכן לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ.
ג
יְהֹוָה, עֵינֶיךָ הֲלוֹא הרי עיניך מצפות לֶאֱמוּנָה לנאמונתם של ישראל. ולכן -, הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ אבל הם לא רעדו מהמכות, כִּלִּיתָם - מֵאֲנוּ ועדיין סרבו ל- קַחַת מוּסָר, חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע, מֵאֲנוּ לָשׁוּב.
ד
וַאֲנִי אָמַרְתִּי ניסיתי לומר להגנתם: אַךְ דַּלִּים הֵם, נוֹאֲלוּ ולכן היו אווילים כִּי לֹא יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם.
ה
אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים במקום אל ה"דַּלִּים" וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם, כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, מִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם; אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל, נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת מושכות, החבלים הקושרים את העול לצואר הבהמה.
ו
עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם, נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם, כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה מערי יהודה יִטָּרֵף. כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם, עָצְמוּ (משבותיהם) מְשׁוּבוֹתֵיהֶם שובבותם.
ז
אֵי לָזֹאת מאיזה טעם (אסלוח) אֶסְלַח לָךְ? בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וַיִּשָּׁבְעוּ בְּלֹא בלי להזכיר את שם אֱלֹהִים, וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם ולמרות שאתן להם שובע וַיִּנְאָפוּ, וּבֵית זוֹנָה יִתְגֹּדָדוּ יתאספו.
ח
סוּסִים מְיֻזָּנִים מיוחמים, מלאים זימה, מַשְׁכִּים משכימים, זריזים הָיוּ, אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ.
ט
הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם יְהֹוָה? וְאִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי?
{ס}
י
עֲלוּ פנייה לאויבי יהודה: עלו בְשָׁרוֹתֶיהָ בשורות גפניה וְשַׁחֵתוּ, וְכָלָה אך כליון גמור אַל תַּעֲשׂוּ. הָסִירוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ את ענפי הגפן המונחות על האדמה, כִּי לוֹא אין כוונתם של בני יהודה לַיהוָה הֵמָּה.
יא
כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה - נְאֻם יְהוָה.
יב
כִּחֲשׁוּ בַּיהוָה וַיֹּאמְרוּ: "לוֹא הוּא אין הוא קיים (השגחתו לא קיימת, ולכן לא נענש), וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה, וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה.
יג
וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ להבל, וְהַדִּבֵּר דבר ה' אֵין בָּהֶם". כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם כך יעשה להם (לשון איום בלי לפרש מהו האיום).
{ס}
יד
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת: יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ, וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים, וַאֲכָלָתַם.
טו
הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם גּוֹי מִמֶּרְחָק בֵּית יִשְׂרָאֵל - נְאֻם יְהֹוָה - גּוֹי אֵיתָן הוּא, גּוֹי מֵעוֹלָם ותיק הוּא, גּוֹי לֹא תֵדַע לְשֹׁנוֹ לא תוכל לשכנע אותו בדברים לעשות איתך הסכם. ר' גם דברים כח מט וְלֹא תִשְׁמַע מַה יְדַבֵּר.
טז
אַשְׁפָּתוֹ נרתיק חיציו כְּקֶבֶר פָּתוּחַ עמוק כמו קבר, מכיל הרבה חצים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים.
יז
וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ, יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, יֹאכַל צֹאנְךָ וּבְקָרֶךָ, יֹאכַל גַּפְנְךָ וּתְאֵנָתֶךָ; יְרֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בָּהֵנָּה, בֶּחָרֶב.
יח
וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה - נְאֻם יְהֹוָה - לֹא אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה.
יט
וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ: "תַּחַת מֶה עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה?", וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: "כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהֵי נֵכָר בְּאַרְצְכֶם - כֵּן תַּעַבְדוּ זָרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָכֶם".
{ס}
כ
הַגִּידוּ זֹאת בְּבֵית יַעֲקֹב, וְהַשְׁמִיעוּהָ בִיהוּדָה לֵאמֹר:
כא
שִׁמְעוּ נָא זֹאת, עַם סָכָל וְאֵין לֵב, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ.
כב
הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ - נְאֻם יְהֹוָה - אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ? אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ, וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ.
כג
וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה חוטא ומורד - ביטוי זהה לביטוי 'בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה' בדברים כא יח , סָרוּ וַיֵּלֵכוּ והם סרו מדרך הישר והלכו בדרכים שגויות.
כד
וְלֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם: "נִירָא נָא אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם, (וירה) יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, בְּעִתּוֹ; שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר וכן קובע שבועות קבועים לקציר- יִשְׁמָר לָנוּ יקפיד בשבילנו (על כך שהתבואה תבשיל בזמן לעונת הקציר) ".
כה
עֲוֺנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה הסירו את הגשם ואת עונת הקציר מזמנם הראוי, וְחַטֹּאותֵיכֶם מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם.
כו
כִּי נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים, יָשׁוּר כל אחד מהרשעים האלו יסתכל כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים כמו בזמן שמתכופפים הציידים (להניח מלכודת), הִצִּיבוּ מַשְׁחִית מלכודת, אֲנָשִׁים יִלְכֹּדוּ.
כז
כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף ציפורים שניצודו - כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה; עַל כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ.
כח
שָׁמְנוּ, עָשְׁתוּ התחזקו, גַּם עָבְרוּ עברו על דבר ה' ועשו דִבְרֵי רָע, דִּין לֹא דָנוּ, דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ, וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.
כט
הַעַל אֵלֶּה לֹא אֶפְקֹד נְאֻם יְהֹוָה? אִם בְּגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי?
{ס}
ל שַׁמָּה דברים שיש להשתומם עליהם (עד כמה נוראים חטאי העם) וְשַׁעֲרוּרָה ותועבה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ. לא הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר, וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ ישלטו בכח בעם עַל יְדֵיהֶם בעזרת נביאי השקר, וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן מצב זה. וּמַה תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ בסופה, כשהנבואה תתגשם והאויב יכה בכם?
הערות
- "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ" (כא) - בדומה לנכתב בתהלים קטו