ביאור:ישעיהו סו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1066)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו סו)


א כֹּה אָמַר יְהוָה: הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי - אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי איזה מבנה פיזי יוכל להכיל אותי? כאשר משמעות השאלה היא: מה הטעם בבית המקדש ובעבודת הקורבנות אם אין יראת ה' וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי איזה מקום פיזי תוכלו לבנות לי לנוח בו? ב וְאֶת כָּל אֵלֶּה השמים והארץ, וכן כל חומרי הבניה שאתם משתמשים בהם יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ ובזכותי נעשו כָל אֵלֶּה, נְאֻם יְהוָה, וְאֶל זֶה אַבִּיט: אֶל עָנִי אל ענו, המשפיל עצמו לפני ה' וּנְכֵה רוּחַ אל מי שנכנעים לפני וְחָרֵד עַל דְּבָרִי. ג שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר - מַכֵּה אִישׁ הוא כמכה איש ולא כמקריב קורבן, אם איננו עושה זאת מתוך יראת ה', זוֹבֵחַ הַשֶּׂה - עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה - דַּם חֲזִיר, מַזְכִּיר מקטיר לְבֹנָה - מְבָרֵךְ אָוֶן כמביא ברכת רוע. גַּם הֵמָּה ועדיין הרשעים בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם להמשיך בדרכיהם הרעים וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה. ד גַּם אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם אתנהג איתם לפי דרכיהם הרעות, וּמְגוּרֹתָם את הרעות המביאות עליהם פחד אָבִיא לָהֶם. יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ, וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ. {ס}

"וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם" - פסוק יד על אחת מאבני הכותל. להרחבה ראו בערך הגן הארכאולוגי ירושלים

ה שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה, הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ: אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם אחיכם מעם ישראל השונאים את הצדיקים מְנַדֵּיכֶם: "לְמַעַן שְׁמִי בזכות מעשינו (שאתם חושבים שהם מעשי רשעה) יִכְבַּד יתכבד יְהוָה, וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם ובעתיד נראה גם אנחנו את שמחתכם בזכות מעשינו, וְהֵם יֵבֹשׁוּ הרשעים מוסיפים הערה אחד לשני: בעתיד אותם שחושבים את עצמם לצדיקים יתביישו כי יבינו שדוקא מעשינו גידלו את כבוד ה'". ו קוֹל התשובה לדברי הרשעים: עתיד לצאת רעש שָׁאוֹן מֵעִיר רעש יצא מהעיר, קוֹל מֵהֵיכָל מבית המקדש, קוֹל יְהוָה מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו. ז בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה ירושלים, לפני שתרגיש את חבלי הלידה כבר תלד (תגיע גאולתה מהר), בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה ותלד זָכָר. ח מִי שָׁמַע כָּזֹאת? מִי רָאָה כָּאֵלֶּה? הֲיוּחַל אֶרֶץ האם יגיעו חבלי לידה לארץ בְּיוֹם אֶחָד? אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם בבת אֶחָת? כִּי חָלָה גַּם ומיד גם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ! ט "הַאֲנִי אַשְׁבִּיר אביא את העובר עד פתח היציאה מהרחם וְלֹא אוֹלִיד?", יֹאמַר יְהוָה, "אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד המביא את האישה לידי הריון וְעָצַרְתִּי אמנע מהתינוק להוולד?", אָמַר אֱלֹהָיִךְ. {ס}

י שִׂמְחוּ אֶת עִם יְרוּשָׁלַ͏ִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ. יא לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד מִשַּׁד תַּנְחֻמֶיהָ, לְמַעַן תָּמֹצּוּ תמצצו וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ מהפיטמה המלאה כבוד, שפע חלב. {ס}

יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם, וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד את עושר ה- גּוֹיִם, וִינַקְתֶּם, עַל צַד כתפיים תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ. יג כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ, כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלַ͏ִם ובביניין ירושלים תְּנֻחָמוּ. יד וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה, וְנוֹדְעָה יַד יְהוָה אֶת עֲבָדָיו שהיא עִם עבדיו, מסייעת לעבדיו, על ידי כך שתגלה את כוחה בכך ש: וְזָעַם אֶת אֹיְבָיו. טו כִּי הִנֵּה יְהוָה בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו, לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ להשקיט את כעסו בחמה שישפוך על אויביו וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ. טז כִּי בָאֵשׁ יְהוָה נִשְׁפָּט עושה שפטים, וּבְחַרְבּוֹ אֶת (עושה שפטים) עִם כָּל בָּשָׂר, וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהוָה. יז הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת בגנים אַחַר (אחד) אַחַת כוהנת עבודה זרה בַּתָּוֶךְ במרכז החבורה, אֹכְלֵי בְּשַׂר הַחֲזִיר וְהַשֶּׁקֶץ וְהָעַכְבָּר, יַחְדָּו יָסֻפוּ נְאֻם יְהוָה. יח וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם בגלל מעשיהם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה באה מלפני הגזירה לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת, וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי. יט וְשַׂמְתִּי בָהֶם בעובדי הע"ז אוֹת פלא, אכה אותם בדרך ניסית וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים בודדים שינצלו אֶל הַגּוֹיִם: תַּרְשִׁישׁ פּוּל פּוּט וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת מֶשֶׁךְ (בראשית י ב) תֻּבַל וְיָוָן, הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי, וְהִגִּידוּ יספרו הפליטים אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם. כ וְהֵבִיאוּ הגויים מהפסוק הקודם אֶת כָּל אֲחֵיכֶם ישראל מהגולה מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה, בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים מרכבות מחופות וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַ͏ִם, אָמַר יְהוָה, כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה. כא וְגַם מֵהֶם מהגויים לאחר שיתגיירו אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה.

כב כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי, נְאֻם יְהוָה - כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. כג וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי, אָמַר יְהוָה. כד וְיָצְאוּ ולאחר שיצאו מהמקדש וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי, כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם האש השורפת את גוויותיהם לֹא תִכְבֶּה, וְהָיוּ דֵרָאוֹן גואל נפש לְכָל בָּשָׂר.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • פרק זה משמש כהפטרה בשבת היוצאת בראש חודש, וזאת על פי פסוק כג: "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ" וכו'.
  • בקריאה בציבור נוהגים לחזור על פסוק כג פעם נוספת לאחר הפסוק האחרון כדי לסיים בדבר טוב, כפי שנעשה גם בסוף קריאת מגילת איכה, קהלת ועוד.