ביאור:ישעיהו ס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1060)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ס)


א קוּמִי אוֹרִי קריאה לירושלים שתקום ותחשף לאור (ובכך תזהר) כִּי בָא אוֹרֵךְ שהרי נתגלה האור הזורח עליך, וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח. ב כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. ג וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ בעזרת האור של ירושלים (שהרי להם יש חושך), וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. ד שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי: כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ, בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה ינשאו על כתף המטפלים (השווה ל"וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה" - ישעיהו מט כב). ה אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ תזרחי, וּפָחַד מהתרגשות וְרָחַב יתחזק לְבָבֵךְ, כִּי יֵהָפֵךְ יפנה, יחזור עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם המוני אנשים מעבר לים, ישראל שהיו בגלות בארצות רחוקות, חֵיל עושר ה- גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ יביאו איתם לירושלים כשיחזרו מהגלות. ו שִׁפְעַת המון גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי גמל צעיר מִדְיָן וְעֵיפָה - כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ סוחרי שבא יקחו משם גמלים כדי להטעין עליהם סחורה, זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ יחד עם סוחרי שבא יגיעו לירושלים גם ישראל שגלו, ובדרך יהללו את ה'. ז כָּל צֹאן קֵדָר שם של ארץ, וכן נביות בהמשך - ר' בראשית כה יג יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ ישרתו אותך, יַעֲלוּ עַל רָצוֹן לרצון על מִזְבְּחִי, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.

ח מִי אֵלֶּה כָּעָב מהר כעננים תְּעוּפֶינָה, וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם העפות אל פתח השובך שלהם (הנמשל בפסוק הבא)? ט כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ מצפים לפקודתי (לשלח את ישראל לארצם), וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה מוכנות ראשונות ל-, לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ שפאר את ציון.

י וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ, כִּי בְקִצְפִּי כפי שבזמן שכעסתי הִכִּיתִיךְ - וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ. יא וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד, יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ, לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים מורכבים על כרכרה (יגיעו לירושלים לשרת אותה, כפי שכתוב בפסוק הקודם). יב כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ - יֹאבֵדוּ, וְהַגּוֹיִם והגויים שלא יעבדוך חָרֹב יֶחֱרָבוּ. יג כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו, לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי את הדום רגליו של ה', בית המקדש אֲכַבֵּד. יד וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ כפופים בְּנֵי מְעַנַּיִךְ מי שעינו אותך בעבר, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, וְקָרְאוּ לָךְ 'עִיר יְהוָה', 'צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל'. טו תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר, וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן לרוממות עוֹלָם, מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר לדורות רבים. טז וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד ומשדי מְלָכִים תִּינָקִי, וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ, אֲבִיר יַעֲקֹב. יז תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת כתחליף לנחושת שבזזו אויבי ישראל בעבר אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל, וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ את פקידייך שָׁלוֹם לאנשי שלום וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה את מנהלי העבודה בעבר לאנשי צדק. יח לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ. וְקָרָאת "יְשׁוּעָה" חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ "תְּהִלָּה שכל הנכנס דרכם מהלל את ה'". יט לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ - הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ. וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ. כ לֹא יָבוֹא תשקע עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף, כִּי יְהוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ. כא וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם לתמיד יִירְשׁוּ אָרֶץ את ארץ ישראל, נֵצֶר הם ענף מ- (מטעו) מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. כב הַקָּטֹן משפחה, בית אב קטן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר בית אב קטן לְגוֹי עָצוּם, אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה בזמן המתאים אעשה זאת מיד. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • הביטוי "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" יכול להתפרש כאוקסימורון ואכן חז"ל דרשו: ...ואמר רבי יוחנן: אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. בדור שכולו זכאי דכתיב (בפירקנו): "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ". בדור שכולו חייב דכתיב (ישעיהו נט טז): "וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע", וכתיב (ישעיהו מח יא) "למעני אעשה". אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי: כתיב "בעתה" וכתיב "אחישנה"? זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה. (סנהדרין צח א)